ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

אלקין: "נתניהו היה בן ערובה בידי לפיד"

איומי הפרישה התכופים של שר האוצר, הווטו של ליברמן על ממשלה חלופית, וניסיון הפוטש. יו"ר הקואליציה היוצא תוקף את כולם וטוען: נתניהו לא אשם. על הדיל עם החרדים אמר: "הם לא מוכנים להתחייב, אבל יש שיפור באווירה"

כמה אדם יכול להיסחט? ביום שני השבוע, כשעוד היה מי שהשתעשע בתקווה שהפגישה הצפויה בין ראש הממשלה לשר האוצר שלו תוביל לשיפור האווירה ולסילוק איום הבחירות, נכנס נתניהו לסיעת הליכוד כשההבעה על פניו אומרת הכול. כשדיבר, הוא לא נתן סיכוי לפיוס. המרירות בקולו הייתה ברורה, וגם המסקנה. "לא נוכל להתפשר כששרים תוקפים את הממשלה ואת העומד בראשה", אמר, ולנוכחים בחדר היה ברור שכבר אין כל טעם בפגישה הצפויה לערב.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

לצד נתניהו ישב יו"ר הקואליציה החדש־ישן, זאב אלקין, שבשנה וחצי הספיק להחליף כמה תפקידים. גם הוא התקשה להבין לאיזו סיטואציה נקלעו לפתע, באמצע הקדנציה. שנה וחצי הצליח יריב לוין להחזיק איכשהו את הדבק בין חלקי הקואליציה הבלתי אפשרית הזו, אני אומר לאלקין. וכעת, משנכנסת לתפקיד, הכול מתפרק. 

אלקין אפילו לא צוחק. "יריב לוין אמר כל הזמן שסבל בכל רגע, כי מה שקרה בממשלה הנוכחית לא קרה מעולם. כשסיים את התפקיד, אמר שמדובר בקואליציה שהיא גן ילדים אחד גדול, ושאינו יודע איך יפתח כעת את הבוקר בלי שמישהו יאיים במשבר, כי הוא הרי היה עסוק כל היום בניטרול איומים. שיטת העבודה הייתה של כיפופי ידיים, סחטנות ואיומים. כמה אדם יכול להיסחט? בסוף נמאס לו".
 
זאת אומרת שאנחנו הולכים לבחירות בגלל הפסיכולוגיה של נתניהו, או כי הוא נעלב?
"לא, לא בגלל זה. הוא לא נעלב. יש משבר מהותי. נכון שיש היבט פסיכולוגי, של אדם שנמאס לו שסוחטים אותו, אבל יש דבר חשוב יותר. כשאתה נמצא בתחילת קדנציה, ועל כל צעד ושעל מאיימים עליך בבחירות, אתה לא הולך לבחירות, אלא מנסה בכל זאת לעבוד יחד. כעת לאיומים אין כבר טעם, ואתה לא נבהל כל כך. קרה כאן משהו מהותי".

העובדה שראש הממשלה נאלץ לסיים קדנציה כה קצרה אינה מעידה בעצם שנכשל?
"ממש לא. נוצר כאן משבר אמון בעקבות הפוטש שיזמו לפיד ולבני, שפגע מאוד באמון. תוסיף לכך את החתרנות בארץ ובחו"ל, פגישות עם אבו־מאזן בניגוד להחלטות הקבינט, והצטרפות לביקורת הנשמעת כלפי ישראל מבחוץ - והרי לך משבר אמון שקשה להתגבר עליו". אלקין לא מאמין להכחשות הנמרצות שהשמיעו אנשי יש עתיד בדבר פוטש שנרקם נגד נתניהו. "הם יכולים להכחיש עד מחר. קח למשל את ליצמן מ'יהדות התורה'. הוא לא נמצא בכנסת מהיום והוא גם לא שקרן. הוא סיפר בקולו שקיבל פניות מכיוון לפיד וגם בשם הרצוג להצטרף לקואליציה חלופית".

אתה מאמין שלפיד יציע להקים קואליציה עם אלה שנחשבים בעיניו מוקצים מחמת מיאוס?
"השמאל יודע שאין בכוחו להקים ממשלה אלא אם כן מצטרף אליו משת"פ מגוש הימין, ובדרך כלל אלה החרדים. ב־1999 אהוד ברק התמודד על ראשות הממשלה תחת הסיסמה שנתניהו שווה חרדים, והדבר הראשון שעשה כשהקים את הממשלה היה להכניס את החרדים".

אתה משוכנע שלא הייתה כאן פרנויה מצד נתניהו?
"ראשית, ידועה האמרה 'אם אתה פרנואיד, אין זה אומר שלא רודפים אחריך'. שנית, כשליצמן ודרעי מצהירים שפנו אליהם, וכשיועצו הקרוב ביותר של לפיד, הלל קוברינסקי, מאיים על אנשי ראש הממשלה שאם לא יתיישרו לפי רצונו בתקציב המדינה יהיו ל'יש עתיד' 61 ח"כים שיקימו ממשלה חלופית עוד בכנסת הנוכחית, זו פרנויה?"

אדוני יו"ר הקואליציה המתפרקת, אמרתי לאלקין, בכל זאת, התחושה היא שאין עילה ממשית לבחירות. כבר היו משברים חריפים מאלה, וידעו להתגבר עליהם. אם היו הולכים לבחירות על נושאים מהותיים כמו עקירת יישובים, הסכם עם הפלסטינים או מדיניות חברתית־כלכלית - הציבור היה מבין זאת יותר.

"יש משבר מהותי מאוד סביב התקציב", עונה אלקין. "לפיד שבר סיכום שהיה לו עם ראש הממשלה לגבי תקציב הביטחון. נתניהו ויתר ללפיד בכל הנושאים שהיו חשובים לו. הוא ויתר בנושא הגדלת הגירעון, אף שחשב שהוא גדול מדי, ובדיעבד התברר שצדק. הוא הסכים לתוכנית מע"מ אפס, אף שחשב שמדובר בתוכנית שערורייתית.

"הוא ויתר על העלאת המסים. בתמורה, ביקש ראש הממשלה דבר אחד: להעביר את תוספת התקציב לביטחון. מדובר בתקציב קטן בהרבה ממה שביקשו, אבל בסוף התפשרו על שישה מיליארד שקלים. מה עשה לפיד? הוא אמנם נתן את כל התוספת הזאת, אבל ביד השנייה לקח את כל התקציבים שהאוצר הקציב לביטחון מעבר לתקציב השוטף ושאושרו בהחלטות הממשלה, כמו המעבר לנגב ועוד. ביד אחת נתן, וביד השנייה לקח".
 

אבל התקציב הזה, שעליו קובל ראש הממשלה, אושר בממשלה.
"לממשלה לא הובאו התקציבים שנמצאים מעבר לתקציב השוטף. ראש הממשלה אמר לו שהדברים אינם מקובלים עליו, אבל לפיד התעלם, ותכנן להביא לכנסת את מה שהוא רצה, בלי להתחשב בדעת ראש הממשלה. "שר האוצר היוצא לא התפשר על כלום. אפילו נתניהו למד שצריך להתפשר, כי בתוך הליכוד אי אפשר להתנהל בלי פשרות. לפיד התרגל שכשהוא אומר משהו, כך צריך להיות. כך במפלגתו וכך חשב שצריך להיות גם בממשלה. נתניהו היה בן ערובה שלו, וזה מה שהביא למצב המיותר הזה. 

"בשבוע שעבר דחה נתניהו את ההצבעה על חוק הלאום כמחווה של רצון טוב ללפיד וללבני. מה קיבל בתמורה? נאום של לפיד בסיעה נגד מרכז הליכוד ועד כמה התנהגותו של נתניהו מושחתת, לכאורה. יכול היה לומר 'טעיתי, בוא ננסה לפתור יחד את תקציב הביטחון, אולי נמצא מקור אחר', אבל הוא נעל את הדלת, והמשיך לסחוט".

מה לפיד סחט?
"מה לא? עם הקמת הקואליציה, הוא מנע את כניסת החרדים, את חוק הגיוס והסנקציות הפליליות, חוק הגיור ואפילו דברים קטנים כמו תשתיות המים והבנייה ביו"ש. בכל פעם לפיד הפעיל את אותה שיטה - 'אם זה לא קורה, אני לא יכול להמשיך, ונלך לבחירות'. עוד לפני שקמה הממשלה, הוא כבר הכריז שהוא מתכוון להחליף את נתניהו".

אולי מפני שנתניהו לא נתן לו גיבוי מהרגע הראשון. הרי הטלת תיק האוצר על לפיד הייתה בניגוד לרצונו.
"המצב היה הפוך. ראש ממשלה אמור להיות מעורב בכול, אך לפיד התנהל כאילו הוא בעל הבית הבלעדי ופסק שהוא רוצה לפעול בלי שאיש יתערב לו, לא בתקציב ולא בניהול ענייני האוצר. זה חלק מהבעיה. בדרך כלל, שר אוצר אמור לעבוד יד ביד עם ראש הממשלה. לפיד התנהל כאילו מדובר בממלכה בתוך ממלכה".

זו הייתה שגיאה למנות שר אוצר שלא ממפלגת השלטון?
"אף פעם לא היה לנו שר אוצר שהוא ראש מפלגה שמסתכל על סקרים ומתחשב בדעת הקהל. זו הפעם הראשונה שהיה שר אוצר שבנה תקציב כזה שלא יספוג ביקורת מיותרת. מה שלפיד עשה הוא קודם כול לחלק את הכסף בין המשרדים של השרים מהמפלגה שלו, באופן שאי אפשר למשוך אותו בחזרה ובלי שהשאיר שולי ביטחון או רזרבה תקציבית. כך נוצר מצב שחסרו לו אותם שישה מיליארד שקלים למימון מע"מ אפס, שאותם רצה לקחת מהביטחון".

מי ששלח אותו לאוצר היה נתניהו.
"במצב שנוצר, אחרי ש'יש עתיד' קיבלה 19 מנדטים, כבר לא הייתה ברירה. הוא רצה אמנם את תיק החוץ, אבל זה היה שמור לליברמן. זו הייתה הבעיה. "עד שהציבור יבין שאי אפשר להצביע לעשר מפלגות ובו בזמן לשאול למה אין יציבות שלטונית, שום דבר לא ישתנה פה. יש כאן פגם מבני. רוצים יציבות, אך במקום להצביע לשתי מפלגות גדולות, ימין ושמאל, מצביעים למפלגות קטנות ובינוניות. הציבור צריך לשאת בתוצאות ובאחריות למה שקורה; כל עוד לא ישנה את דפוסי ההצבעה, שלא יתלונן שהפוליטיקה הישראלית לא יציבה".

כאן אנחנו מגיעים לבעיית המשילות. אלקין מצדד בשני גושים גדולים, אך כשאני שואל אותו מה הסיכויים לריצה משותפת של הליכוד עם הבית היהודי, הוא מעריך שהמפלגות השונות יקבלו יותר מנדטים אם ירוצו לבד. "ראינו מה קרה באיחוד עם ליברמן בבחירות האחרונות. אבל אם יהיה איחוד בשמאל, יהיה גם בימין".

לא בלתי סביר שיהיה איחוד כזה בין לפיד, לבני ובוז'י.
"אם זה יקרה – גם אצלנו יהיה איחוד". מה שיכול לזרז את עניין האיחוד הוא השיפור הגדול שחל ביחסי נתניהו־בנט. "כיום בנט מצטער מאוד על ברית האחים עם לפיד", אומר אלקין. לא הייתה לו ברירה, אני מזכיר לאלקין. נתניהו פשוט לא רצה אותו בממשלה. אלקין לא מסכים: "מספרית, לא הייתה כל דרך להשאיר את בנט בחוץ. היחסים כעת טובים, יחסית".
 

למה אי אפשר היה להקים כעת קואליציה חלופית עם החרדים במקום ללכת לבחירות?
"זה לא מעשי. מי שהטיל וטו זה ליברמן. יש לו שתי סיבות, אחת גלויה ואחת מוסווית. ליברמן טוען שהליכה עם החרדים תפגע בו בבחירות,

ותגרום לנדידת מנדטים ממנו ליש עתיד. הוא לא יסבול מצב שבו לפיד יגיע לבחירות מהאופוזיציה והוא, ליברמן, יבוא מתוך קואליציה חרדית. זה לא יתקבל טוב אצל העולים מחבר העמים. "הסיבה השנייה, המוסווית, היא שליברמן מבין כי אם יהיה גוש ימני עם החרדים, נתניהו יהיה ראש הממשלה. והוא אינו מעוניין בכך. לכן, ברגע שהבין שלא יצליח בליכוד, פירק את השותפות, הטיל וטו על כניסת החרדים, תמך בסנקציות פליליות בחוק הגיוס, ועשה הכול כדי שהם יישארו בחוץ".

האם הגעתם להבנות עם החרדים?
"הם לא מוכנים להתחייב, אבל יש שיפור רציני באווירה".

נראה שהנושא הראשי במערכת הבחירות יהיה ההישרדות של נתניהו.
"אם היה רוצה לשרוד, הוא לא היה הולך לבחירות. הוא לקח על עצמו סיכון גדול, כי בבחירות אתה יודע כיצד אתה נכנס אליהן, אבל אין לך מושג איך תצא מהן".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...