הממשלה היוצאת: הקפאה ליהודים, בנייה לערבים
אחת הממשלות הימניות ביותר שהיו כאן אחראית באופן ישיר להקפאת הבנייה ביו"ש. בזמן כהונתה, הפלסטינים קיבלו אישורים ל־17 אלף בתים חדשים אבל התוכניות לישראלים תקועות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"כל עוד אפשר, תהנה ממה שנותנים לך", השיב לו מסיקה. "אצלנו מלקטים פירורים ועל יישובים חדשים אפשר רק לחלום". כמה ימים לאחר מכן למד חג'ג' שגם אצלו העניינים לא כל כך פשוטים. ראש עיריית דימונה, בני ביטון, הקים קול זעקה. "אם כבר מחזקים את הדרום, מדוע להפנות תקציבים ליישובים חדשים ולא לעזור לאלה הקיימים?", תהה ביטון, מקורבו של ראש הממשלה נתניהו.
חג'ג' יקבל בסוף את מה שהובטח לו. מסיקה לא יקבל כלום. הוא לא יודע את נפשו מרוב תסכול. "כבר שמונה חודשים שוועדת התכנון העליונה במנהל האזרחי לא מתכנסת. זה אומר ששום תב"ע (תוכנית בינוי עיר) לא אושרה. יש הנחיה ישירה מלשכת ראש הממשלה להעלות לשולחנו של נתניהו כל תוכנית שמוצעת לדיון, ובפועל אין אישור של שום תוכנית", הוא אומר.
"הדברים היחידים שעברו הם מבני חינוך וקצת אזורי תעשייה". מה שנכון לשומרון, נכון לכל הרשויות ביו"ש. תוכנית מתאר אחת לא אושרה בשמונת החודשים האחרונים, מכרז אחד לא פורסם. אפילו הכרזת הקרקעות בגוש עציון, זו שנועדה להיות תגובה ציונית הולמת לרצח שלושת הנערים, לא יושמה.
אם תסיירו ביישובים היהודיים ביהודה, בנימין ושומרון - לא תבחינו בהקפאה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנים האחרונות היו יותר מאלף התחלות בנייה מדי שנה, וב־2013 הגיע מספרן לשיא של כל הזמנים - 2,500. "הבעיה היא לא בהווה, אלא בעתיד", מסביר מסיקה. "המלאי הקיים ייגמר בתוך כשנה ואם עכשיו לא מאשרים תוכניות, בעוד שנה וחצי לא נוכל לבנות".
לצד ההכנות לבחירות התכנסו השבוע כמאה פעילים לתכנן את העלייה ליישוב "אביתר" שבשומרון. הניסיון להקים יישוב אינו רק חלק מהניסיון לפרוץ את ההקפאה, אלא ניסיון להחזיר את ההתיישבות לימיה הגדולים בשנות ה־80, שהרי כבר יותר משני עשורים לא מקימים ביו"ש יישובים חדשים.
למדיניות ההקפאה אחראית, באופן פרדוקסלי, אחת הממשלות הימניות ביותר שכיהנה אי פעם בישראל. יו"ר הקואליציה, יו"ר הכנסת, שר החוץ, שר הבינוי, יו"ר הכנסת ובכירים נוספים מתגוררים מעבר לקו הירוק. רבים אחרים תומכים מושבעים של חזון ארץ ישראל השלמה. מעל כולם מכהנים ראש ממשלה ושר ביטחון שמשחר לידתם הפוליטית מתנהגים כידידי ההתנחלות. "אני מגן ההתיישבות", נתניהו נוהג לומר פעם אחר פעם. על הברית ההיסטורית בין יעלון למתנחלים אין צורך להרחיב.
אז מה בכל זאת קורה? התשובה היא שמאז פיצוץ המו״מ בין ישראל לפלסטינים באביב אשתקד, נתניהו, ובעקבותיו יעלון, עצרו הכול. הם מעלים בכל פעם נימוק אחר מדוע לא לבנות. בתחילה היה זה מבצע 'שובו אחים' ואחר כך 'צוק איתן' ואז המצב הפוליטי, ובהמשך הבחירות לקונגרס, ולבסוף הלחץ המדיני. לשיא הגיעו הדברים לפני חודש בפגישת פסגה מרובעת נתניהו־בנט־אריאל־זמביש, שבה טען ראש הממשלה באוזניהם כי אם ישראל תבנה ביו"ש, תצוץ במועצת הביטחון של האו"ם החלטה על הקפאה גורפת ביו"ש ובירושלים, והפעם היא לא תטורפד בווטו אמריקני.
בנט ואריאל התלבטו כיצד לנהוג. מצד אחד, הם רוצים בנייה. מצד שני, הסתכנות בהחלטת מועצת ביטחון שתקשור את ידי ישראל לנצח, היא כבר סיפור אחר. וכך, מסע לחצים פומבי שתוכנן להתקיים אחרי החגים, נגנז בקול ענות חלושה. גם החלטות של סיעת הבית היהודי, להפר את המשמעת הקואליציונית בשל ההקפאה, ירדו מהשולחן. זו לא הייתה העת לאיים על ראש הממשלה.
בינתיים החריף המשבר הפוליטי בין נתניהו ללפיד. בנט לא רצה להוביל לבחירות חדשות בכלל, ולא על ההקפאה בפרט. הוא סבר, אולי בצדק, שהפלת הממשלה על רקע ההקפאה תעשה להתנחלות שירות דוב. לעומתו, אריאל דרש בשלב מסוים להחריף טונים. בשורה התחתונה הימין נותר ללא מינוף פוליטי שיוכל לכפות על נתניהו ויעלון את הסרת ההקפאה. גם מועצת יש"ע נותרה חסרת אונים.
הבחירות שהוכרזו השבוע הורידו עוד יותר את החשק של פוליטיקאים מימין להתבטא בנושא. נבחרי הבית היהודי ונצי הליכוד מתוסכלים מאוד מההקפאה, אבל הם מפנימים את הרגישות המדינית, לא רוצים להרגיז את נתניהו ויודעים שאחריותם לקיפאון לא פחותה משלו. לכן יש מהם שמסננים בשקט, רק בשקט, "לא בנית, לא עשית".
לא רק משיקולים מדיניים הוחלה מדיניות ההקפאה. ברקע שיחקה הפוליטיקה. בשלהי אייר אשתקד, סוף חודש מאי, שיגר שר האוצר לפיד מסר נוקב ליו"ר מועצת יש"ע אבי רואה ולמזכ"ל אמנה זאב חבר. "כל הליך של תכנון ובנייה מחוץ לגושי היישובים מהווה למעשה הוצאה כספית שבאה על חשבון תקציבים אחרים שתרד לטמיון", הוא כתב במענה לפנייה ששיגרו השניים לכל שרי הממשלה. על כל פנים, שר האוצר הטיל וטו אפילו על תכנון שכונות חדשות, ובכך העלה אז את רף המתיחות הפנים־קואליציונית.
למכתב של לפיד הייתה השפעה גדולה יותר על מדיניות ההקפאה של נתניהו, שכן במסדרונות האו"ם איש לא שמע עד היום אפילו כוונה פלסטינית או אירופית או אחרת, לדרוש הקפאת בנייה כהחלטה רשמית של מועצת הביטחון. טיוטת החלטה כזו לא הוחלפה בין חברות המועצה וגם לא ברור מה הפלסטינים יכולים לדרוש בהקשר כזה. הרי אם הצעתם תחייב להקפיא את כל מה שמעבר לקווי 67', ארה"ב תטיל וטו, שכן אפילו אובמה וקרי לא ייתנו יד להחלטה כה מרחיקת לכת. אם יציעו הפלסטינים הקפאה בשטח מצומצם יותר מקווי 67', פירוש הדבר נסיגה מדרישתם ההיסטורית, וקשה לראות את זה קורה.
בנוסף, טיוטת ההחלטה שהועברה בין חברות המועצה דיברה על הרבה דברים אחרים, ובראשם דרישה לנסיגה ישראלית חד־צדדית מוחלטת תוך שנתיים, אבל להחלטה הזו אין כל היתכנות לעבור. הפלסטינים נכשלים כבר חודשים בהשגת תשע אצבעות תומכות, המינימום שמחייב התקנון. אפילו לו היו מצליחים בכך, ארה"ב כבר הודיעה שתטיל וטו על הצעה שכזו.
שר החוץ הפלסטיני ריאד אל־מליכי הודה שהאמריקנים פשוט איימו על הפלסטינים שלא להגיש את ההצעה, כך שבכל מקרה גם סעיף ההקפאה הקטן שנכלל בה לא באמת עומד על הפרק. מנגד, האמריקנים התחילו להגדיר כל בנייה ביו"ש ובירושלים כ"צעד חד־צדדי". כלומר גם ישראל מוזהרת באזהרה חמורה ולכן החשש של נתניהו לא תלוש. ברקע ישנם כמובן האירופים שתמיד ישמחו לפגוע בישראל, אבל עדיין, נראה שהאיום הפוליטי הברור של לפיד היה דומיננטי בהרבה מהאיום המדיני המעורפל של אובמה.
על רקע ההקפאה בהתנחלויות, אצל השכנים הערבים ממול יש תנופת בנייה גדולה. אותם קברניטים לאומיים שבולמים את ההתיישבות מפריחים את הפרויקטים הפלסטיניים ביו"ש. שר הביטחון יעלון, שהורה למועצת התכנון העליונה לא לקדם ולא לאשר תוכניות לישראלים, הנפיק הנחיה הפוכה בדיוק לגבי תוכניות לפלסטינים.
המנהל האזרחי, שכפוף ליעלון, מקדם בימים אלה 31 תוכניות בינוי פלסטיניות בשטחי C ובין היתר ביריחו, בגוש אדומים ובבית־ג'אלה, שיאפשרו בנייה או יכשירו יותר מ־17 אלף בתים פלסטינים. לא התושבים הפלסטינים אלא המנהל האזרחי שכר מתקציבו משרדי אדריכלות יוקרתיים ומשקיע משאבים וכוח אדם בחיבור מאחזים פלסטיניים בלתי חוקיים לחשמל, כשברור שמשלם המסים הישראלי ישלם על החיבור ועל הצריכה השוטפת.
המנהל גם מקדם תוכנית להסדרת אלף בתים לא חוקיים של בדואים על אדמות מדינה בגוש אדומים. "בחודשים האחרונים יש הנחיה ברורה של שר הביטחון לא לדון ולא לקדם תוכניות לישראלים", מספר בצלאל סמוטריץ‘, מנכ"ל 'רגבים', התנועה לשמירת אדמות הלאום.
"יעלון הורה לקדם 19 תוכניות עבור הפלסטינים, מהן שש באזור נועימה שליד יריחו. בעקבות חטיפת הנערים הוקפאו 13 מהתוכניות אך לאחר שלושה חודשים חודשו ההליכים. בחודש האחרון נולדו 12 תוכניות חדשות. הצגנו ליעלון את הדברים, אך הוא זרק הכול על נתניהו". בשבוע שעבר שאלה ח"כ אורית סטרוק את יעלון מה פשר מדיניותו. "זכיתי לארח אותך פעמים רבות ביהודה ושומרון, עוד לפני שמונית לתפקיד האחראי על האזור החשוב הזה, והייתה לך ביקורת מאוד רצינית על ההתנהלות של שר הביטחון הקודם", היא אמרה לו. "אני שואלת אותך, איך אתה חי עם זה בשלום, ואיפה פה השוויון?"
יעלון לא התווכח עם הנתונים. הוא אמנם ציין כי מספר הריסות הבתים המוחלט בקרב הערבים גבוה בהרבה מאשר אצל היהודים, אבל אישר שבמשמרת שלו בונים לערבים ומקפיאים ליהודים. "לגבי תוכניות מתאר, אכן כן, מקדמים תוכניות מתאר במקומות שבהם ברור שצריך לעשות סדר לגבי יישובים ערביים בשטח C", הוא אמר. "ואם רוצים לעשות סדר אז צריך לאפשר גם תוכניות מתאר. ולכן מבצעים תוכנית מתאר כדי להסדיר את העניין, כדי שגם האכיפה תהיה אכיפה יותר רצינית ביחס למה שהתרחש והצטבר במהלך השנים שעברו. לגבי גוש אדומים – בהחלט בעיה כאובה. בגוש אדומים יש לצערי לוחמה משפטית, ולמרות צווי ההריסה יש לא מעט החלטות של בג"ץ וצווי מניעה. אני מקווה שנמצא גם פתרונות".
למה "ברור שצריך לעשות סדר" בהתיישבות הערבית אך את זו היהודית חונקים? אמנם ליעלון הפתרונים, אך לא רק עליו חובת ההוכחה. הבית היהודי, בכל מתכונת שבה ירוץ, אמור להכניס את הבנייה ביו"ש כחלק מההסכם הקואליציוני הבא. זו הדרך להבטיח שאת ההתיישבות ביהודה ושומרון לא יפקוד הגורל המר שממנו הזהיר פעם לא אחר מאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "הקפאת הבנייה ביישובים פירושה מניעת חיזוקם וצמיחתם הטבעית, שתדון אותם למוות אטי ובטוח... מי ירצה לחיות במקומות מוקפאים שאין להם עתיד? ברור ששום אדם לא ירצה לגור בהם. לפיכך המונח 'הקפאה' הוא מילת צופן נוחה למי שמתכוון בעצם ל'חיסול'" ('מקום תחת השמש', עמ' 176).
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם