כ"ט בנובמבר 1947 - היום שעשה היסטוריה
כ"ט בנובמבר צרוב בתודעת העם היהודי ובתולדות ישראל כתאריך מכונן : היום בו נתקבלה ההחלטה הבינלאומית על הקמת מדינה יהודית (בצד מדינה ערבית) וגם נפתחה מלחמת העצמאות - מדינות ערב כנגד המדינה החדשה באזור
מערכת IsraelDefense
ברוב הזמן גם עבדו בשיתוף פעולה הדוק עם הסוכנות היהודית, הארגון שהקימו היהודים ב-1929 לניהול עניני הקהילה היהודית. זו הלכה וגדלה בעקבות גלי העלייה וחיזוק ההתיישבות. בדרך הכבידו הבריטים את עולם על הישוב בפרסום "ספרים לבנים", שהטילו הגבלות חמורות על מספר העולים ואיסור הקמת ישובים חדשים. מדיניות זו הביאה למרי אזרחי של אצ"ל ולח"י כנגד הבריטים, תוך מלחמת אחים עם "ההגנה", שלא ראתה גישה זו עין בעין.
מסוף מלחמת העולם השנייה ב-1945 עד אביב 1947 ניסו בריטניה וארצות הברית למצוא פתרון משותף לבעיית ארץ ישראל, איך לגשר בין השאיפות הלאומיות של היהודים והערבים. הוקמו ועדות משותפות עם יהודים וערבים, אך אלה לא הצליחו להביא לנוסחה מוסכמת. על רקע זה העבירו את הנושא לאו"ם, הארגון החדש שהוקם ב-1945 על יסודות חבר הלאומים הישן. העצרת הכללית של האו"ם הקימה ועדת חקירה (UNSCOP ) בראשות נציג שבדיה, אשר בקרה בארץ ישראל בחודשים יוני-יולי 1947.
המחלקה המדינית של הסוכנות בראשות משה שרתוק (לימים שרת- שר החוץ הראשון וראש הממשלה השני) עשתה הכנות מקיפות להצגת התביעות הציוניות, בדומה להכנות שנעשו בזמנו לוועדת פיל של הבריטים ב-1939. הוועדה הגישה בסוף אוגוסט המלצה לסיום המנדט הבריטי וחלוקת הארץ לשלושה: מדינה יהודית, מדינה ערבית ומובלעת בינלאומית בירושלים. מיד עם פרסום המלצות הוועדה יצא שרתוק לניו-יורק ושיגר כמה מאנשי המחלקה המדינית לבירות שונות באירופה לגיוס תומכים לתכנית שעמדה להיות מוצגת באו"ם. המנהיג היהודי האמריקני ד"ר אבא הלל סילבר סייע רבות, וכך הצליחו לשכנע את רוב המדינות החברות להצביע לטובת הצעת החלוקה.
בדיון המכריע ב-29 בנובמבר בעצרת הכללית הצביעו - 33 מדינות בעד, 13 נגד ו- 10 נמנעו. בסוף שנת 1947 הגיעה מלחמת האזרחים בין היהודים והערבים לשיא, דבר שזרז עוד יותר את שאיפתה של הממשלה בלונדון להיפרד מפלסטינה. כבר ב-26 בספטמבר החליטה ממשלת בריטניה לעזוב את ארץ ישראל על פי לוח זמנים שהיא עצמה תקבע. ראש המטה הכללי הבריטי, גנרל מונטגומרי, סבר אז כי ניתן בפעילות צבאית נחרצת ללא מגבלות מדיניות לפתור את בעיית אי-השקט והסכסוך בין היהודים והערבים.הממשלה בלונדון לא קבלה עמדה זו, ושאפה לסיים את המנדט מהר ככל האפשר.
למחרת ההחלטה, בבוקר 30 בנובמבר, יצא אוטובוס בדרכו מנתניה לירושלים. בהגיעו לאזור פג'ה (כיום - הישוב נחלים, בכביש פ"ת-נתב"ג) פתח עליו ערבי ביריות. שלש נשים ושני גברים נהרגו. זה נחשב לארוע הראשון במלחמת העצמאות. הוועד הערבי העליון הכריז על שביתה כללית של כל ערביי ארץ ישראל (מספרם נאמד אז ב-1.2 מיליון בשטח מהירדן לים התיכון) למשך שלושה ימים. בימים שלאחר מכן פשטו המאורעות ברחבי הארץ. המשטרה הבריטית עמדה מן הצד ולא התערבה. משלב זה נפתחה מלחמת העצמאות והסתיימה במבצע "עובדה" ב-10במרץ 1949 בכיבוש אום רשרש, היא אילת. ב-12 במרץ נפתחו דיוני שביתת הנשק עם המצרים.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם