מותה של תמר: אבדן של לוחמת מסורה
כנווטת הדתיה הראשונה הייתה תמר אריאל מודל לחיקוי לאלפי בנות דתיות. היא רקמה להם את החלום - וגם הגשימה אותו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בטח היה לה יותר קל להתמודד עם מחלת הגבהים שתוקפת את רוב משתתפי הטרק ברכס האנפורנה, שבו קיפחה את חייה. אולי אפילו דמיינה את עצמה מתמרנת עם מטוסה בין ההרים הנישאים, עטופי ההוד הלבן. האישה שעמדה על מגרש המסדרים בבסיס חיל האוויר בחצרים אך לפני קצת פחות משנתיים וקיבלה כנפיים, איבדה אותם ברגע אחד.
גם אנחנו איבדנו: כל מוות הוא עצוב, בראש ובראשונה כמובן לבני משפחתה הקרובים, אבל מותה של תמר אריאל - ת' עד אמש - הוא אובדן לעם ישראל כולו, שאיבד לוחמת מסורה. הוא אובדן לחברה הדתית-לאומית, שגבהה בכמה סנטימטרים ביום שבו תמר קיבלה כנפיים; הוא אובדן גם לפמיניזם הדתי, שתמר הייתה – אילו רצתה בכך או לא – סמל שלו. בשקט, בענווה, בלי הפגנות ובלי שבירת כלים, שלעתים גם הם נצרכים, היא רקמה חלומות לאלפי בנות דתיות שראו בה מודל לחיקוי. היא רקמה למענם את החלום, וגם הגשימה אותו.
תמר כבר לא איתנו, אבל החלום עדיין כאן. החלום, הגשמתו, ודרכה של הנווטת הדתייה הראשונה בצה"ל, שתמשיך להאיר את שמינו באור יקרות של מסירות והגשמה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם