ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

נתניהו בראיון חג: "תושבי נחל עוז יכולים לישון בשקט"

בראיון חגיגי לכבוד ראש השנה, מסכם ראש הממשלה, בנימין נתניהו את מבצע צוק איתן, מגיב לראשונה לוויכוח עם חבר הקבינט נפתלי בנט על הטיפול במנהרות ומתייחס לפרישתו הפתאומית של שר הפנים גדעון סער

ימים אחדים לפני כניסת השנה החדשה, כמעט רגוע בלשכת ראש הממשלה. אחרי קיץ סוער של עבודה תזזיתית ומאומצת, העובדים במקום יכולים להרשות לעצמם ללכת במסדרונות קצת יותר לאט, לארח עיתונאים ואפילו לצפות להנאתם בסרטוני שנה טובה של שרים וחברי כנסת. במעגל הקרוב לראש הממשלה יש מי שעשו הקיץ שבע שבתות רצופות מחוץ לבית.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו [אהבתי]
 
גם נתניהו עצמו, עטוף בחדרו בבליל של ספרי קודש, ספרי היסטוריה, תמונות משפחה ושני פסלונים שבהמשך ידובר בהם, מרשה לעצמו להשתחרר מעט מכבלי הרשמיות. עדיין מעונב ומחויט, ובכל זאת קצת יותר אישי. או כך לפחות ביקשנו ממנו בראיון החג השנה.

תחילה שאלנו על רגע אחד במלחמה שהוא נושא אתו. אחרי שתיקה ארוכה הוא אומר כמעט בלחישה, "כל רגע שדיברתי עם המשפחות השכולות היה רגע נבדל ונורא, ודיברתי כמעט עם כולן. זה היה מתיש, מכאיב, אבל גם מרומם. קודם כול אמרתי להם שאני מדבר איתם לא רק כראש ממשלה, אלא כבן למשפחה שהם הצטרפו אליה כעת, ואני זוכר את עצמי במעמד הזה. אני יודע מה עובר עליהם".

זה מחזיר אותך בכל פעם מחדש למותו של אחיך יוני?
"בוודאי. אני זוכר היטב מה שעבר על ההורים שלי בזמנו, על אחי ועליי. אני יודע אילו ייסורי שאול עוברות משפחות שכולות. אמרתי להם שעוצמת הכאב לא תימשך בממדים האלה, זה יהיה פחות נורא. הם צריכים לשמוע את זה, כי כל אחד מהם לא יודע אם הוא יוכל להמשיך לחיות. זה כאב גדול. אמרתי לכל אחד מהם שהפצע מתאחה. הוא משאיר צלקת לכל החיים, אבל הוא מתאחה. הם תמיד יזכרו אותו, אבל לא באשד המדמם הזה שהם חשים עכשיו.

"אמרתי להם גם שהם ימצאו מזור בידיעה שהיקרים להם נפלו במלחמה שאין צודקת ממנה, כחלק מהמאבק של מאה השנים האחרונות, לקומם את ריבונות ישראל. שני הדברים האלה ייתנו להם חיים. כי החיים הם נהר רב־עוצמה שמזרים אותנו קדימה, והנהר הזה מייצר תקוות חדשות. הן יהיו מהולות בכאב, אבל תקוות חדשות".

הניסיון האישי הזה שחווית על בשרך משפיע על ההחלטות בזמן מלחמה?
"הוא משפיע בכך שאתה מנסה להשיג יעדים במחיר קטן ככל האפשר בחיי אדם. זו אחריות של כל מנהיג, של כל מפקד. כל מפקד בינוני יכול להשיג יעד אם הוא מוכן להקריב מספיק אנשים. החוכמה של מפקד טוב היא להשיג יעד במינימום חיי אדם. אני חושב על הלוחמים כעל הבנים שלי".

בקרוב ממש אחד הלוחמים אכן יהיה הבן שלך: אבנר לקראת גיוס. זה משנה פרספקטיבה?
"לא", הוא אומר נחרצות.

מה אומר אב לבנו לקראת גיוס?
"העצה הראשונה היא קודם כול שיתגייס. שימלא פקודות, זה חשוב מאוד. שיפעיל את הראש. ושייזהר איפה שהוא שם את הרגליים שלו. אלה העצות שקיבלתי מאחי שהתגייס לפניי. הוא גם נתן לי עצות ניווט שלימים התגלו כטובות לא פחות. הייתי מוסיף עליהן כמה, כי מאז הרי למדתי את המקצוע הזה. אבל בבסיסן הן חשובות עד היום: ללמוד את ראיית המרחב, לדעת שמדובר במרחב גדול יותר ממה שנדמה, לאמץ ראייה של מה שמתרחש, ומה האויב יכול לעשות. לדעת שהאויב הוא לא סטטי, שיש עוד גורמים מלבדך באותו מרחב. זה נכון במערכה הצבאית, זה נכון במערכת המדינית, וזה נכון במערכה שהיא מדינית־צבאית משולבת".

מערכות כאלה לא חסרו לו השנה. בברכת ראש הממשלה לאזרחי ישראל ציין נתניהו כי בשנה החולפת הוא נדרש לכל הניסיון שצבר בתפקיד, "מול אתגרים שלעתים נדמה שגם מעצמות לא עומדות בפניהם". בצד תודתו "לחיילי צה"ל האמיצים", ציין גם את החוסן והאחדות שהפגינו אזרחי ישראל.

אתה שותף לתחושה שעוצמתן של משפחות הנערים הנרצחים הביאה לאיזה חוסן לאומי שנדמה שאיבדנו?
"אולי זה התגלה רק באירוע החטיפה, אבל אלה כוחות קיימים. זה לא נוצר יש מאין. הפילוג בין המגזרים לא קיים במצב הזה, כי האויבים שלנו לא עושים את ההבחנה הזו. מבחינתם כולנו נידונו לכליה. לא מעניין אותם, דתי וחילוני, חרדי וחרד"לי; מבחינתם כולנו יהודים שמקומנו מתחת לאדמה או בין גלי הים. הרי את הטילים הם ירו על כולנו. מי לא היה תחת איום טילים? 

״ויש משהו מזכך בהבנה הזו. האויבים שלנו לא מבינים שהיא יוצרת אצלנו את האפקט ההפוך מהפחדה. האכזריות של ארגוני הטרור שאמורה להטיל מורא ופחד, יוצרת גם נוגדנים חזקים מאוד בחברה חופשית כמו שלנו, במיוחד בעם שלנו. האכזריות שמופגנת כאן מערערת את האמון בהם אצל רבים ממי שאולי היו מוכנים לשמוע את הטיעונים הכוזבים שלהם".

אז אולי לא צריך לדבר עם חמאס, אפילו בעקיפין?
"אני לא מכיר בהם בשום צורה. אני גם לא מנהל איתם שום משא ומתן".

ובכל זאת, במהלך לחימה עזה אנחנו שולחים משלחת לקהיר. האנשים שלנו באים והולכים, מדברים כשהם בחדר הסמוך.
"המשלחת שלנו לקהיר הייתה על טהרת הביטחון, ובכוונה תחילה. יש כאן שיקולים ביטחוניים שצריך לדאוג להם באופן מעשי, ולכך אני דואג. אני לא מוכן להכניס לשם אדם מדיני. גם לא את השליח המיוחד שלי, יצחק מולכו, ולא שר או נציג מדיני אחר. היו שם אך ורק אנשי ביטחון ישראלים, כאמירה ברורה. זה בהחלט לא משקף נכונות להידברות מדינית איתם, זה דבר שלא קיים. להפך, הרבדים הללו אמורים להגיד להם: ׳אנחנו לא נותנים לכם הכרה׳. אתם שואפים להשמיד את ישראל, ואנחנו לרגע אחד לא שוכחים זאת. אבל האוכלוסייה בעזה שבויה. יש שם שני מיליון איש שהם בני ערובה, שהם מוצאים להורג. אמנם לא באמצעות שיסוף גרונות אלא עם כדור ברקה, אבל הם מוצאים להורג. הם מחזיקים אותם בשלטון של פחד גם באמצעות תעמולה". 

אין דרך לשנות את המצב האסטרטגי מול חמאס? הרי אנחנו בסבבים חוזרים ונשנים מולם.
"נתַנו שם מכה חזקה מאוד, ולראיה התגובה המידית שלהם רק בשבוע שעבר, כשהם עצרו איזה גורם שפלט משהו לעבר השטח שלנו. היינו ערוכים עם תגובה תקיפה מאוד, אבל עוד לפני שהספקנו לדון בינינו בעניין, הם כבר יצאו בהודעות דחופות והסבירו שאין לירי הזה קשר אליהם, מה שהתברר כנכון, והם עצרו את האנשים הנוגעים לעניין.

"מה עושים עם הבעיה הזו? קודם כול צריך להכות בהם חזק. קבעתי מהלך שאמר שצריך להשיג שקט ממושך באמצעות הרתעה ממושכת וחזקה שננחית על ארגוני הטרור. את זה עשינו לכל המערכות שהם בנו, לא רק לרקטות, אלא גם למפקדי הטרור, למנהרות הטרור ולמגדלי הטרור. כל זה תוכנן מראש ונעשה בקפידה.

״במקביל, אני כראש ממשלה מסתכל על המרחב. ובמרחב הזה יש לנו אל־קאעידה בגבול סוריה, חיזבאללה בצפון – והוא גדול בהרבה מחמאס או מדאעש - ואיראן שלא זנחה את תמיכתה בחלק מהארגונים הללו ולא זנחה את תוכניתה הגרעינית. אנחנו צריכים לדאוג לכל המרחב הזה, ואני כראש ממשלה צריך להחליט את ההחלטה הנכונה. לא נתתי לעצמי להיות מוסט על ידי אירועים, לא על ידי התלהמות, לא על ידי ביקורת ולא על ידי אמירות. שום דבר".

וזה הביא גורמים שבדרך כלל עוינים אותך לתמוך בך ולציין לחיוב את האיפוק שלך. דווקא הימין ציפה לפעולות אגרסיביות יותר.
"טוב, לא צריך להיסחף, ובואו נראה איך התמיכה תתבטא לאורך זמן. מהאזרחים כן הגיעה תמיכה, כי ככל שעובר הזמן מבינים יותר את ההיגיון של הפעולה". 

 

אתה אומר שהכול תוכנן מראש, אבל לפחות אחד משרי הממשלה טוען שהסכמת להפסקת אש בלי לטפל במנהרות.
נתניהו לא מתייחס ישירות לשאלה וגם מקפיד שלא לנקוב בשמו של השר המדובר, נפתלי בנט. הוא מעדיף לתאר, לראשונה בפירוט, את השתלשלות השלבים הראשונים של המלחמה - ולמעשה משיב לביקורת של בנט ואחרים על כך שהסכים לעצור את המבצע בשלב מוקדם ללא חיסול המנהרות. בעצם טוען נתניהו שתיים: לא היו לי אשליות לגבי הפסקת האש – היא בסך הכול נועדה להשיג תמיכה בינלאומית, ופעולת המנהרות כן תוכננה מראש ויצאה לדרך בתזמון שבחרנו.

 

״תחת הרעיון של כתישה, זה היה ההיגיון בפעולה. אל״ף, לפגוע במנהרת הטרור בכרם־שלום שהייתה מוכנה לפעולה. את זה עשינו בפעולה אווירית שלא חיסלה את המנהרה אבל שיבשה את ההתקפה. קודם כול לפגוע בה. בי״ת, פעולה אווירית אינטנסיבית. גימ״ל, להכין את כוחות הקרקע לפעולה שעיקרה תפיסת מתחם המנהרות. לצורך זה הבאנו לקבינט את אלוף פיקוד הדרום, כדי שיציג את מה שהראו לי, לשר הביטחון ולרמטכ״ל כמה ימים לפני כן. דל״ת, להכין את המנהיגים. דיברתי עם הנשיא אובמה, עם מרקל, קמרון, הולנד, פוטין, הארפר, מזכיר האו״ם ועוד מנהיגים רבים. אמרתי להם שנצטרך לפעול נגד המנהרות. זה היה יומיים לפני הפעולה. 

"יום לפני ההחלטה על קבלת הפסקת האש המצרית אמרתי להם: יכול להיות שנקבל את ההצעה להפסקת האש, אם תהיה סבירה. אבל בהפסקת האש הזו אנחנו נדרוש דבר ראשון את החופש לפעול נגד המנהרות. הבהרתי למנהיגי העולם: ‘רבים מכם מזהירים מפני כניסה קרקעית, אבל אם הפסקת האש לא תתקבל או אם תתקבל ותתפרק – והסיכויים לכך גבוהים – אנחנו נפעל קרקעית‘. “קיבלנו את הסכם הפסקת האש המצרית, והיא כמובן לא התקבלה אצל חמאס. באותו ערב, כמה שעות לאחר מכן, אני מכנס את הקבינט ומנחה על התנעת כיבוש המנהרות. בתוך פחות מ־48 שעות כוחות צה“ל כבר היו בשטח“.

השר נפתלי בנט אומר שהוא יזם ולחץ לטפל במנהרות בעוד הקבינט רצה לאמץ החלטה על הפסקת אש בלי טיפול בהן.
ראש הממשלה עדיין מקפיד לא להוציא מהפה את המילה המפורשת 'בנט'. "במשך שנים, ודאי שנה קודם לכן, הכנו אפשרויות לפעולה נגד המנהרות, קודם כול בצד שלנו. עם תחילת המבצע, והרבה לפני ההחלטה להיכנס, כבר הוכנו תוכניות מפורטות לכיבוש מתחם המנהרות, עם שאלות טכניות מסוימות שלא אכנס אליהן. כל זה קדם להחלטה על הפסקת האש. 

״ההערכה שלי הייתה שאני צריך לדאוג לא רק לפעולה, אלא גם לימים הארוכים שנזדקק להם, לטיפול בתוך השטח. אנו צריכים שהעולם לא יתאגד נגדנו ויעביר החלטות נגד ישראל במועצת הביטחון. לשם כך הכשרתי את דעת הקהל. חשבתי שהפסקת האש נותנת לנו את כל הלגיטימציה לעשות זאת, בסיכון מחושב שהתברר כנכון, כפי שגם התברר אחר כך עם הפסקות האש האחרות. הן תדלקו את היכולת שלנו להמשיך להלום בחמאס.

"מרגע שהטיפול במנהרות הושלם - שם כמובן גם היו לנו עיקר האבדות - הוצאתי את חיילי צה״ל החוצה. מדוע שייחטפו? מדוע שייהרגו? לכן קבעתי שנעשה כתישה מהאוויר, וההערכה שלי הייתה שעם כל המורכבות של חמאס פנים וחמאס חוץ, חמאס צבאי וחמאס פוליטי, בסופו של דבר הכוח שלנו גדול משלהם לאין ערוך. נכתוש אותם, הם יקבלו את התנאים, ונקבל את אותה תוצאה שהיינו מקבלים לו היינו יוצאים לפעולה קרקעית נרחבת, שבה היינו סופגים הרבה אבדות. 

״הנה, כפי שאמרתי לכם בתחילה: המטרה היא להגיע לאותה תוצאה במחיר הנמוך ביותר. זה המבחן, ולא עניין אותי שום דבר אחר. עבדנו בתקיפות, בעקביות, בקור רוח. באיפוק רב אך בנחישות והשלמנו את המשימה".

בנחל־עוז יכולים כעת לישון בשקט?
"אני מאמין שכן. אני גם מאמין שאם חמאס חושב שהוא יכול להפר את השקט, הוא טועה. הם הרגישו את נחת זרוענו, ואם יפרו את השקט הם ירגישו אותה שבעתיים".

שר אחר שנתניהו לא מתלהב לדבר עליו יותר מדי לא זכה להימנות עם חברי הקבינט. אחרי תקופה ארוכה של יחסים צוננים בין השניים, ובצירוף נסיבות משפחתיות ואחרות, הודיע השר גדעון סער על פרישתו לפני ימים ספורים.

גדעון סער.
"מה השאלה?"

הוא נחשב לשר טוב, גם בתפקידו הקודם וגם בתפקידו הנוכחי. מבכירי הליכוד. פרישתו אינה אבדה למפלגה ולפוליטיקה?
"עבדתי עם גדעון הרבה שנים. אני הרי זה שהזמין אותו להיכנס לפוליטיקה כמזכיר הממשלה, כיו״ר סיעת הליכוד. הוא עשה עבודה טובה מאוד. הוא עשה עבודה טובה מאוד גם בדברים שביקשתי כשר חינוך, בלימודי המורשת ובהנחלת ערכים של מצוינות, במבדקים, בבחינות ובסטנדרטים שעומדים בתחרות בינלאומית במדעים, במתמטיקה, בשפה ועוד. הוא גם עשה עבודה טובה במשרד הפנים, לאחר שבלמנו את המסתננים".

אז לא חבל לאבד אדם שיישם את המדיניות שלך?
"אני מכבד את רצונו של אדם, ואין לי מה להוסיף".

אתה יכול לומר לו "גדעון, תישאר".
"אני מכבד את העבודה שהוא עשה, ומכבד גם את ההחלטה שלו".

 

בין כל אירועי השנה החולפת, אנחנו מתפנים לשוחח גם על אבדה משותפת שלנו – אורי אליצור, עורך 'מקור ראשון' שהלך לעולמו לפני כארבעה חודשים. נתניהו לא מסתיר את צערו כשעולה שמו של מי שהיה נכנס ויוצא בחדרים אלו ממש בקדנציה הראשונה של נתניהו, מתוקף תפקידו כראש לשכת ראש הממשלה.

"כאב לי מאוד שאורי חלה. דיברתי איתו, נפגשתי איתו. כאב לי כשהוא גסס, וכאב לי מאוד־מאוד כשהוא נפטר.  "הוא היה באמת אישיות ייחודית, ששילבה מוסריות ותבונה. הייתה לו יכולת ראייה רחבה עם נפש גדולה, פשוט נפש גדולה. וכישרון, כמובן. מותו של אורי הוא אובדן לא רק למשפחתו ולא רק למוקיריו, אלא אובדן אמיתי לעם ישראל. זה לא מקרה שהיו בינינו יחסים כאלה. זה ודאי לא היה שגרתי שאני אציע ל'אינטלקטואל מתנחל' שיהיה ראש הלשכה של ראש הממשלה. בשבילי זה היה מובן מאליו, כי הזהות בינינו הייתה עמוקה בחיבור למקורות. לא במלאכותיות ולא בפומפוזיות, אלא בחיבור אמיתי. זה יצר קשר עמוק מאוד".

מכל כותבי הנאומים נתניהו אהב במיוחד את הנאומים שכתב לו אליצור. בעבר העיד עליו אחד מחברי הצוות שלא פעם בשעת הכנת נאום כלשהו, נשמע ראש הממשלה קורא בייאוש: "יש רק אחד שיודע לכתוב עברית כמו שצריך! תביאו לי את אורי!" בצד זה, זמן רב אחרי שהסתיימו ביניהם קשרי העבודה, יזם נתניהו לא פעם שיחות התייעצות וסיעור מוחות עם אליצור.  "כשהיינו נפגשים היינו מדברים בדרך כלל על מורשת ישראל, על פרקים בהיסטוריה היהודית״, הוא אומר. ״היינו דנים בשאלות של אמונה, שאלות שעולות גם בתנ"ך ובהיסטוריה היהודית. היינו יכולים לדבר איש אל רעהו לאו דווקא טלגרפית - גם זה היה אפשרי - אלא להפך. הייתה בינינו תקשורת אנציקלופדית, הייתי אומר. אלה היו הרגעים המיוחדים, ואני זוכר ונוצר אותם, משום שבתפקיד הזה של ראש הממשלה אין הרבה רגעי נחת. היינו חברים טובים מאוד".

אם הזכרת אמונה, איפה באמת אתה עומד בנושא הזה? אתה משתמש במינוח ״בעזרת השם״ אבל אינך דתי, אז במה אתה מאמין?
"אני מאמין באלוהים ואני מכיר את מורשת ישראל הרבה יותר מאדם שאינו דתי. אתה יכול להאמין ברעיון של כוח עליון בלי לקבל כל פרט ופרט בהלכה. הרי מה היא הלכה? ההלכה משתנה, הולכת, מתפתחת מדור לדור. אבי נהג אמר: 'יש שעון, אין שען'? הייתה לו ראייה אנציקלופדית, והוא ענה תשובה הפוכה מזו המקובלת בקרב אנשי אקדמיה שתוהים בשאלה זו. החשיבה שלו הייתה מקורית ולא שבלונית.

"המורשת שאני בא ממנה ברורה מאוד. המשפחה שלנו היא נצר לגאון מווילנה, שהיה שילוב של מורשת ישראל ומדעים. זה היה שילוב מאוד ברור שנמשך אחר כך דרך אחד מצאצאיו, סבי הרב נתן מיליקובסקי, ששינה בהמשך את שם המשפחה לנתניהו. הוא היה גדול מאוד בתורה, אחד התלמידים המבריקים ביותר בישיבת וולוז'ין. הוא היה ציוני גדול וגם ליברל גדול מבחינת פתיחותו לעולם. 

״אני חושב שהשילוב הזה בין שלד ערכי, ציוני, לאומי לדתי – זה הבסיס לציונות. כי היהדות היא לא לאום בלבד, אלא לאום ייחודי עם דת ייחודית. השילוב של השניים, יחד עם הפתיחות לעולם - זה הבסיס לציונות. אני אגב מאוד מכבד את הדת", הוא אומר ומוסיף בחיוך: "כמה מחבריי הטובים ביותר הם דתיים. וכמובן בני משפחתי".

איך זה להיות סבא?
"מאתגר פחות מלהיות אבא, הרבה פחות", הוא אומר בצחוק גדול. "יש לי שני נכדים, בינתיים. זה דבר נפלא".

איך לוקחים את כל הערכים האלה שהזכרת כאן, שכבר אינם נפוצים כל כך, ומנחילים אותם לדור הבא?
"קודם כול דואגים שיהיו נפוצים. זה אחד הדברים שהשקעתי בהם כבר בקדנציה הראשונה. מאבק תמידי אל מול הרידוד והשיטוח ואובדן הזהות. התחילה בזה שרת החינוך לימור לבנת, וביקשתי להמשיך את זה גם בקדנציה הקודמת וגם בנוכחית".

חלק מרכזי במורשת ישראל שאתה מזכיר כאן היא הכמיהה להר הבית. והנה האזור הזה מופקר להשתוללות מוסלמית נגד יהודים. גם בנוגע לגשר המוגרבים אנחנו מקבלים הוראות מירדן.
"ממש לא, ממש לא. אני החלטתי לשמור על הגשר הזה. הוא לא רכוש פרטי של אף אחד. אנחנו נמצאים באזור נפיץ ביותר, ולא חכם להצית כאן מלחמת דת של מיליארד מוסלמים".

המצב הקיים הוא שלמוסלמים מותר להתפלל במקום הקדוש ביותר לנו, וליהודים אסור.
"זה לא סידור שאנחנו התחלנו בו. אני לא אוסר על אף יהודי לעלות. אנחנו פועלים נגד הגורמים המסיתים על ההר. אני לא אקבל מהומות בהר הבית ולא בשכונות כאלה ואחרות. אם צריך להוסיף אמצעים לשם כך, נוסיף. אני דורש מדיניות תקיפה מאוד, ולא אוסיף".

 

השאלות על יהדות, על הר הבית ועל ערכים בכס ראש הממשלה מוציאות ממנו הרצאה מסודרת על יהודים ומדינאות, ומוליכות אותו אל הפסלים בספרייה שמאחוריו, אל הרצל ומשה רבנו, ובעצם אל הריאל־פוליטיק. "מדינאות עובדת בשני מישורים: מול דעת קהל במדינות דמוקרטיות במישור הצדק, ומול מדינאים וממשלות במישור האינטרסים״, נתניהו מסביר. ״אנחנו היהודים חושבים שנשכנע את העולם רק בצדק. זה נכון לגבי חלק מהאנשים, כי חלק אחר אנחנו לא נשנה. אבל מדינאות צריכה לפנות לאינטרסים. 

״מול המדינות באזור יש כרגע יותר הבנה על אינטרסים. האם זה חובק את כל האינטרסים? לא. אבל לגבי חלק מהאינטרסים בפירוש כן. יש הבדל בין רמת השותפות שהייתה בינינו לבין המדינות באזור לבין מה שיש היום. עם ישראל רואה זאת כבר עכשיו, רק לא יודע את זה.

 

"האתגר החשוב ביותר, כפי שלימדני אבי, הוא היכולת לצפות קדימה את הבעיות, לראות את הנולד ולהתארגן כדי להדוף את הסכנות. היהודים לא הצטיינו בראיית הסכנות מולם ובוודאי לא במדינאות. מדינאות היא הדרך לרתום אחרים לעזור לך להילחם למען האינטרסים שלך. זה המבחן של המדינאי. ליהודים לא הייתה מדינה, לכן הם לא העמידו מדינאים.  ״זה המדינאי הגדול באמת שקם לנו", הוא אומר ומסתובב לעבר תמונתו של הרצל שתלויה על מדף מעליו, "היחיד שבאמת ראה את מוראות השואה. הרצל היה כמו משה רבנו שהביא את היהודים בדורנו לגאולה", הוא מכוון הפעם את ידו לעבר פסלון של משה ולוחות הברית, על אותו מדף ממש. תמונתו של וינסטון צ'רצ'יל עומדת ביניהם.

מה זה אומר על זכויות היהודים בהר הבית?
"זה אומר שצריך לשמור על זכויותינו בהר הבית, אבל לא להצית מלחמת דת. מי שאיננו מבין את זה לא ראוי להיות מדינאי ולהוביל מדיניות".

עלית פעם להר הבית?
"ודאי! לא רק להר הבית, הייתי גם בתל ביתר, המקום שדיברנו עליו בממשלה. הדברים האלה חיים בשבילי. אין לי פוזה בעניין הזה.

אני לא מתיימר, תוכי כברי. אני יהודי לאומי עם שורשים עמוקים במורשת ישראל, ועם ידיעה לא מבוטלת, אני מקווה, במורשת הזו. "היום בממשלה היה דיון על הגדר של גוש עציון. יש הרבה שאלות לגבי הגדר הזו, אבל אני העליתי שאלה נוספת. את הגדר הזו אנו מותחים ליד תל ביתר. הייתי שם, למדתי את התל הזה. התל הזה הולך ונשלט בהדרגה בידי הכפר בתיר. אבל זה המקום שבו נפל בר כוכבא. ראיתי את השרידים, את החומה, את אבני הבליסטראות, את המעיין ואת החריטה של חיילי הלגיון. 

״זה היה חדש לרוב שרי הממשלה. תיארתי להם את הסיפור הזה. הרי יש כאן שיקול נוסף: האם אנחנו מוותרים על התל הזה? האם אתה בונה חומה תוך שאתה מרחיק את עצמך ממצדה השנייה שלנו, מהמורשת שלנו? אז זו דוגמה חיה, אלה הדברים שאני חושב עליהם. איני שוכח אף פעם על איזה תל אני עומד".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...