תגלית מדהימה: מנזר נחשף בחפירות בבית שמש

במבנה המפואר מהתקופה הביזאנטית התגלתה רצפת פסיפס מפוארת. הנזירים ששכנו במקום ייצרו שמן ויין בהיקף תעשייתי

דליה מזורי | 18/9/2014 9:01 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מנזר חדש נולד: מתחם גדול ומרשים מהתקופה הביזנטית, ובו בית בד, גת ופסיפסים נחשף בשבועות האחרונים בבית שמש.  במהלך הסקר נראו על פני השטח בורות מים סתומים, פתח למערה, ומעט ראשי קירות. רמזים אלה, לעולם החבוי שמתחת לפני הקרקע, הביאו לקיום חפירה ארכיאולוגית מקיפה במקום, אשר חשפה חיים עשירים מהתקופה הביזנטית, שעד עתה לא היו מוכרים.

עוד כותרות ב-nrg:
היום: הסקוטים יחליטו האם להיפרד מבריטניה
סטס מיסז'ניקוב הוא השר לשעבר החשוד בהטיית מכרזים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

המתחם מוקף בקיר חיצוני, ומחולק בפנים לשני אזורים: אזור תעשייתי ואזור פעילות ומגורים. באזור התעשייה נחשף בית בד לייצור שמן זית, מרשים בגודלו ונדיר בהשתמרותו. מחוץ למתחם הבנוי נחשפה גת גדולה, המורכבת משני משטחים לדריכת ענבים, משם זרם התירוש אל בור איסוף גדול. מהממצא עולה, כי תושבי המקום עסקו לפרנסתם בייצור יין ובהפקת שמן. גודלם המרשים של המתקנים החקלאיים מלמד, כי במתקנים אלו הפיקו תוצרת בהיקפים תעשייתיים, ולא רק לצרכים ביתיים. באזור המגורים שבמתחם נחשפו מספר חדרים, שבחלקם השתמרה רצפת הפסיפס.
 
צילום: חברת גריפין צילום אווירי, באדיבות רשות העתיקות
המנזר העתיק בבית שמש צילום: חברת גריפין צילום אווירי, באדיבות רשות העתיקות

באחד החדרים - שממנו עלו, ככל הנראה, מדרגות אל הקומה השנייה, שלא השתמרה, נחשפה בחלקה רצפת פסיפס צבעונית. בחדר הסמוך נשתמרה רצפת פסיפס צבעונית נוספת המעוטרת באשכול ענבים שסביבו פרחים והוא נתון במסגרת גאומטרית. במתחם אף נחשפו בשלמותם שני תנורי אפיה.

להערכת אירנה זילברבוד, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, מדובר במתחם של מנזר מהתקופה הביזאנטית. "אמנם לא מצאנו באתר כנסייה ברורה, כתובת או כל עדות פולחנית מובהקת אחרת, אך הבניה המרשימה,  
ומתוארכת לתקופה הביזאנטית, רצפות הפסיפס המפוארות, ממצאי חלונות ורעפים ומתקני תעשייה חקלאית בתוך מתחם המגורים, מוכרים לנו ממנזרים רבים נוספים בני התקופה. אם כך הוא, אזי ניתן לשחזר, כי במנזר התגוררו נזירים שהתקיימו והתפרנסו מהמתקנים החקלאיים, ובחדרים התגוררו, ופעלו את פעילותם הדתית".

בשלב מסוים, שאותו ניתן לתארך לראשית התקופה המוסלמית (המאה השביעית לספירה) יצא המתחם מכלל שימוש, ובהמשך הוא אוכלס בתושבים חדשים. אלה ערכו בתכניתו שינויים והתאימו אותו לצרכיהם.
ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, ציין כי לאחר חשיפת המתחם והכרה בחשיבותו החלו רשות העתיקות ומשרד הבינוי והשיכון בנקיטת האמצעים הנדרשים לשמירת האתר ופיתוחו כאתר ארכיאולוגי בלבה של השכונה החדשה שאמורה להבנות במקום."
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...