עדיין לא רואים את הסוף: חמאס רחוק מלהיות מוכרע
למרות אבדות לא קלות, ארגון חמאס לא מרים דגל לבן ברצועת עזה. צה"ל בנוי להמשך הלחימה ואף עשוי להידרש לכך. הסיכוי לספק את דרישות הארגון הפסקת אש אפסי, ובנקודת זמן זו רגיעה תתפרש מבחינת ישראל כתיקו במקרה הטוב
עוד כותרות ב-nrg:
• מוסלמים בפייסבוק: גם אני עומד לצד ישראל
• קצין מגלן בעזה: אין בית אחד "נקי" מחמאס
• חמאס תכנן: מאות מחבלים יגיחו ממנהרות בראש השנה
עמדת שר הביטחון וצמרת צה"ל, שלפיה אין סיבה טובה לישראל להיענות ליוזמה להפסקת אש הומניטרית, עלולה לאפשר לחמאס להתאושש מהמכות שספג ולחזק את כוחו לקראת המשך הלחימה. מצד שני, המנגנון לסיום הלחימה, ביוזמת התיווך שבה מעורבים גם מזכ"ל האו"ם, מצרים, הרשות הפלשתינית ומזכיר מחלקת המדינה של ארה"ב ג'ון קרי, נראה בעל סיכויים נמוכים להצלחה.
למעשה, הסיכוי להשגת הסדר שיספק את דרישות חמאס בנושא פתיחת המעברים עם מצרים, תשלום המשכורות לעובדי הרשות החמאסית על ידי אבו-מאזן, הסרת המצור מעל רצועת עזה ואולי אפילו חידוש המשא ומתן המדיני בין ישראל לרשות הם אפסיים.
העובדה שלכל השחקנים המעורבים יש אינטרסים שונים, בזמן שרק ישראל וחמאס משלמות את מחיר המלחמה, היא "באג" שמקשה על יוזמת התיווך המצרית. לכן, רוב הסיכויים הם שהמלחמה תיגמר בסופו של דבר בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם שתכפה על הצדדים הפסקת אש - פחות או יותר כמו אקורד הסיום של מלחמת לבנון השנייה. השאלה הגדולה היא מתי זה יקרה וכמה עמוק צה"ל ירחיב את פעילותו הקרקעית בתוך שטח הרצועה עד אז.
נכון לסוף השבוע הזה, פעולות צה"ל עדיין מתמקדות במרחב שבו מצויות מנהרות התקיפה, שפתחי היציאה שלהן נמצאים בצד הישראלי של גדר הגבול. הפעולות המשמעותיות ביותר בעומק השטח הפלשתיני היו עד כה באזור שג'אעיה ובית-חנון שבצפון הרצועה. לצה"ל יש תוכניות להרחבת הפעולה בכמה מדרגות, עד המדרגה הגבוהה ביותר של כיבוש מלא של הרצועה, ששלב ה"טיהור" שלו יכול להימשך חודשים ארוכים.
במאזן הביניים של הלחימה, השבוע הזה היה פחות טוב מקודמיו. בעיית המנהרות, שהייתה מוכרת בכל דרגי צה"ל כאיום טקטי חמור, שודרגה להיות בעיה אסטרטגית של ממש. בשניים מתוך ארבעה מקרים שבהם חוליות מאומנות של חמאס הצליחו לחדור לשטח ישראל נרשמו הרוגים מירי טילים נגד טנקים על רכבי מפקדים של צה"ל, למרות שהיה מידע מודיעיני מוקדם על החדירות הצפויות. זה מסתכל מאוד את המפקדים ברמות הגבוהות. ככלל, הרוב המוחלט של הנפגעים בצה"ל הם ממטענים ומירי טילים נגד טנקים.
כמות הנפגעים הגדולה של הימים האחרונים הייתה במידה רבה צפויה. הלחימה בתוך רצועת עזה היא אתגר צבאי עצום. בתוך הסמטאות ובמחילות המנהרות מתבטלים רבים מהיתרונות הטכנולוגיים של צה"ל, ותוצאות הקרב נקבעות על ידי גורמים כמו זמן תגובה ויוזמה. לוחמי צה"ל מגלים עד עכשיו דבקות מרשימה במשימה. סיפורי גבורה רבים עוד ייחשפו בחודשים ואף בשנים הבאות.
מצד השני, חמאס אינו מתחפר ומתחבא כמו ב'עופרת יצוקה' אלא יוצא לקרב, כאשר רבות מהחוליות שלו מבצעות פעולות התאבדות של ממש. האתגר הקשה ביותר, חוץ מהטילים נגד טנקים ומטענים, הם מתאבדים נושאי חגורות נפץ שצצים במפתיע מן הפירים של המנהרות.
במציאות שבה צריך להגיב על כל התקפה גם בשבריר שנייה, קורים לא מעט מקרים של ירי מצד כוחותינו על כוחותינו. אירועים כאלה גבו עד כה ארבעה הרוגים ולא מעט פצועים.
והנה משהו על פרופורציה: צה"ל מפעיל עד כה בלחימה אחוזים בודדים מכוחו. הוא נבנה כדי להילחם בכמה חזיתות ולהגן במקביל על גבולות המדינה. בנוסף לאלפי חיילי חיילים שכבר נכנסו לתוך שטח הרצועה, ממתינים מחוץ לגדר עוד עשרות אלפי חיילים - כולל מילואימניקים - לקראת אפשרות מעין זו.
מאזן ההישגים של צה"ל כולל פגיעה ב-3,500 מטרות מהאוויר והרס משמעותי של תשתית חמאס והג'יהאד האסלאמי - אבל חמאס רחוק מלהיות מוכרע. ככלל, אפשר להעריך שלאחר המלחמה יצוצו טענות קשות על כך שחיילים נכנסו לתוך הרצועה ללא מיגון ראוי לנגמ"שים ולטנקים, בניגוד ללקחי מלחמת לבנון השנייה. עם זאת, המיגון האישי של הלוחמים השתפר מאוד, והביא לכך שהרוב המוחלט של הפצועים נפגעו באורח קל בלבד.
חמאס משך עד כה את צה"ל להמשך הלחימה ורשם לא מעט הישגים משמעותיים השבוע, כולל שיבושי התנועה בנתב"ג והחייל הנעדר, שעלול להתברר כבעיה חמורה בסוף במלחמה. זה לא אומר שראשי חמאס קיבלו את ההחלטה הנכונה מבחינתם ושהם לא יוכרעו מהמשך הלחץ הצבאי האדיר עליהם. אחד הכישלונות העיקריים של חמאס מתבטא בכך שלא הצליח לעורר את העולם הערבי להפגנות סוערות, וההפגנות הגדולות ביותר נגד ישראל נערכות בתורכיה ובמדינות נוספות באירופה.
ככל הנראה חמאס איבד בלחימה כ-250 מאנשיו. זה לא מספר משמעותי, משום שעיקר הלחימה מתבצעת מתחת לפני הקרקע.
זו הסיבה העיקרית לכך שבצה"ל מעוניינים להכביד את המהלומה בעזה, בכפוף לאישורי ירי של הפרקליט הצבאי הראשי. המטרה של מערכת הביטחון עכשיו היא להגיע להסדר הפסקת אש כמה שיותר פשוט, שיבטיח שמצרים לא תאפשר לחמאס להתעצם, לכרות מנהרות חדשות ולהקים מערך רקטות חדש. האם הסדר הפסקת האש שיושג בסוף המלחמה אכן יבטיח את זה?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם