ההצלחה הגדולה של המבצע: שיפור יחסי ישראל-מצרים
התיאום בין ישראל למצרים הביא לתנועת מלקחיים שתרסק את חמאס ותקשה עליו את שיקום היכולות הצבאיות, ביום שאחרי המבצע. וגם: כיצד חיזק ”צוק איתן“ את מעמדו של אבו מאזן?
במשך שנה שלמה, העלים שלטון ”האחים המוסלמים“ את עינו מהמתרחש ברצועת עזה, מה שאפשר לחמאס להבריח לרצועה אמצעי לחימה ומשאבים כהתארגנות לסבב לחימה משודרג. אזרחי ישראל, כיום, חשים על בשרם את תוצאותיה של אותה העלמת עין: טילים ארוכי טווח המשוגרים מרצועת עזה, לצד אמצעי לחימה שלא היו בידי חמאס בעבר.
אבל לא רק ישראל נפגעה מהיד החופשית שנתן מורסי לתאי הטרור, אלא גם מצרים עצמה: בפיגועי תופת במצרים ובסיני נרשמו מאות הרוגים, ביניהם חיילים ואזרחים, שנהרגו בימי סיום משטר ”האחים המוסלמים“ ובמהלך הבחירות שהתקיימו במדינה. פיגועי התופת הובילו את תומכיו של עבד אל פתאח סיסי לשנוא את ארגון החמאס ויחד איתו - גם את ”האחים המוסלמים“.
סיסי עצמו, עוד בתפקידו הקודם כשר ההגנה המצרי, הוביל את פרויקט הרס המנהרות בין רפיח המצרית לעזתית, וכשנבחר לנשיאות הוצאו חמאס והאחים המוסלמים מחוץ לחוק. סיסי הורה לסגור את מעבר רפיח כמעט לחלוטין והשאיר את ארגון החמאס תלוי לחסדיה של ישראל. באשר ליוזמת הפסקת האש, בכירי החמאס הודו כי גילו עליה מפרסומים בכלי התקשורת. נשיא מצרים לא הטריח את עצמו אפילו לעדכן את חמאס, בבחינת - 'זה מה שיש וזה מה שתקבלו'.
בחמאס סירבו ליוזמה, ושר החוץ המצרי סאמח שכרי הטיל את האשמה על כישלון המאמצים המצרים לרגיעה, על ציר חמאס-טורקיה-קטאר הוא דיבר על המתיחות בין מצרים לחמאס ואמר כי ”מדיניות חמאס והאידיאולוגיה שלו הופכים את הקשרים בינה לבין מצרים לכמעט בלתי אפשריים".
היחסים המשופרים מנגד של ישראל ומצרים, הובילו את יצחק מולכו ואת עמוס גלעד, שליחיו של נתניהו לקהיר, לתאם עמדות עם המצרים. יתכן שאפילו להודיע להם על הכוונה הישראלית להתקדם עם המבצע שלב נוסף, אל התמרון הקרקעי. מצרים
במצרים מיהרו להשיב לדרישת קרי והאשימו את ארה"ב ”בחלוקת תפקידים לידידותיה האזוריות על חשבון דמם של הפלסטינים". הם ציינו כי דחיית ביקורו של קרי לאזור תוביל להסלמה נוספת בשטח, והמשך ההרג הישראלי ברצועת עזה.
יושב ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, שמנהל את הקשרים בין הגורמים השונים, מרוויח גם הוא מהקשר הישראלי – מצרי - ומחוזק ממנו על חשבון חמאס. אבו מאזן, ככל הנראה במצוות ארה“ב, יצא לאחר פגישתו עם נשיא מצרים לפגישה בטורקיה, בבחריין ובקטאר, כדי לקדם את הפסקת האש.
ובתוך כך, בישראל ובמצרים כבר חושבים על היום שאחרי המבצע ומבינים כי חמאס יצטרך לשקם את ההרס של הרצועה. הפעם, ברור לכולם, חמאס לא יוכל לשקם את כוחו הצבאי, מפני שהמשטר במצרים לא יהיה סלחן כמו זה של מורסי. במציאות בה הכספים לרצועה יהיו חייבים לעבור דרך ישראל ומצרים, שתי המדינות מבינות כי שותפות נגד החמאס תביא בהכרח לירידת כוחו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם