בנט או ליברמן: הקרב על הנהגת הימין יצא לדרך
בליכוד וגם מחוצה לו כבר לא בטוחים שבעידן שאחרי נתניהו מנהיג הימין יהיה ראש הליכוד. ליברמן ובנט רואים עצמם מועמדים. זו הסיבה להתנתקות הדרמטית של ישראל ביתנו מהליכוד, וזה גם פשר הקרב על חוקת הבית היהודי
• לכל מה שמעניין, כנסו לדף הפייסבוק ב-nrg
האמת היא שמתחת לגג הפוליטי המשותף כבר זמן רב שהליכוד וישראל ביתנו מנהלות משקי בית נפרדים. ליברמן לא הופיע זה חודשים רבים בישיבות הסיעה המשותפת. הח"כים מישראל ביתנו נכחו בישיבות הסיעה כסטטיסטים. לישראל ביתנו יו"ר סיעה משלה, רוברט אילטוב, וייצוג משלה בהנהלת הקואליציה, ושריה אינם משתתפים בישיבות 'שרינו', שרי הליכוד.
בליכוד טוענים שהכלה לא הביאה נדוניה בבחירות. בישראל ביתנו – שהחתן בטלן. דני דנון, יו"ר מרכז הליכוד, רצה להעלות להצבעה בוועידת הליכוד הצעה להיפרדות הסיעות ולהתמודדות נפרדת בבחירות הבאות. נתניהו עצר בעדו. אבל הלכי הרוח בסיעה, בוועידה ובשטח הליכודי העידו כמאה עדים: בליכוד רוצים גירושין. ויפה שעה אחת קודם.
נתניהו נמנע מפירוק רשמי של השותפות לא מפני שחשש לשלמות הקואליציה, שכן ידע שאם ליברמן ירצה הוא יפרוש מהקואליציה גם מתוך הליכוד. נתניהו פעל כפי שפעל בעיקר משיקולי יוקרה. מפלגת שלטון בת 20 מנדטים (ובקרוב, עם התפטרותו המשוערת של ח"כ כרמל שאמה, 19) זה ביזיון. נתניהו משך זמן. אבל בגירושין פוליטיים, כמו בכל גירושין, מי שחושש, מי שיש לו מה להפסיד, ידו על התחתונה.
בישיבת הממשלה ביום ראשון פגה סבלנותו של נתניהו, והוא נזף קשות בליברמן על התנהלותו התקשורתית. תשתתף קודם בישיבות הקבינט, אמר, ואז תסביר לי איך לתקוף בעזה. ליברמן לא סופג עלבונות בשקט. הוא ניצל את ההזדמנות וקיפץ ראשון אל מדרגות הרבנות, תוך שהוא מותיר בציבור את הרושם שהוא יוזם הגירושין. נתניהו אמור היה לדעת: לא איש כליברמן ירשה לעצמו להצטייר כנגרר אחרי המהלכים. שוב אותו סיפור של הבחירות לנשיאות, אמרו השבוע בכירים בסיעה. נתניהו בנוהל ההססנות והקפיצה המאוחרת לעגלה. נוהל מוכר ולא מוצלח.
אמנם את התירוץ לפרישה, מסדר הנזיפות בישיבת הממשלה, סיפק נתניהו, אבל הגורם להחלטתו של ליברמן היה נפתלי בנט. ליברמן חזר לזירה הפוליטית לאחר זיכויו המוחלט בנובמבר, וגילה ששניים נוגסים מהעוגה האלקטורלית שלו. יאיר לפיד עם האג'נדה האזרחית, ובנט עם האג'נדה המדינית.
בשבועות הראשונים לשובו אל תיק החוץ שבר ליברמן חזק שמאלה. הוא שיבח את מאמציו הדיפלומטיים של ג'ון קרי. אבל הגיחה של ליברמן למרכז כוונה יותר לתקשורת מאשר לבוחרים. את מאגר הבוחרים שלו ליברמן עדיין מזהה בימין. כעת, עם היפרדותו הרשמית מהליכוד, הוא מניף מחדש את שני הדגלים של מפלגתו: נחישות מדינית וחשיפת פרצופם של ערביי ישראל. ליברמן יוצא למאבק מול בנט לא רק על קולות הימין, אלא על הנהגת המחנה כולו בעידן שאחרי נתניהו.
בליכוד שורר חשש של ממש מתבוסה בבחירות. אם נתניהו יפסיד בבחירות, ההנחה היא שילך הביתה. אבל גם אם ינצח, הקדנציה הבאה, הרביעית, תהיה האחרונה שלו. נכון לעכשיו, ואולי גם בעוד קדנציה, לא מסתמן לנתניהו יורש בליכוד. "אני לא יודע במי אתמוך בפריימריז בליכוד אם נתניהו יפסיד בבחירות", אמר לי השבוע חבר בכיר בסיעה. "הליכוד הולך ומתחלק למחנות אבל אין מועמד מוביל שקורץ מחומר של ראשי ממשלה. לא גדעון סער, לא בוגי יעלון, לא ישראל כץ".
שניים ינסו להיכנס לחלל שייווצר. בנט וליברמן. ליברמן צעיר יחסית. בן 56. בנט צעיר עוד יותר. יש להם זמן והמרוץ הוא לטווח ארוך. בנט מתחזק מאוד בסקרים. האג'נדה המדינית נכון להיום רשומה על שמו, לא על שם ליברמן. ליברמן מצדו בונה בריתות ותוכניות. הוא לא מתכנן התמודדות משותפת עם משה כחלון, אבל גורמים המקורבים לכחלון יודעים לספר שהם מתואמים. הם ירכיבו רשימות לכנסת באופן שלא יביא להתנגשות אלקטורלית, ולא יתקפו זה את זה בבחירות. אחרי הבחירות עשויים השניים להקים גוש פרלמנטרי במתכונת לפיד–בנט שיכתיב את ההרכב הקואליציוני של הממשלה הבאה.
בינתיים, בקרב עם בנט, ליברמן מנסה לסגור פערים. על כן מיהר להודיע על היפרדות מהליכוד לכיוון ימין כאן ועכשיו. הבחירות לא בפתח אבל הזמן דוחק.
"קיבלנו במשך שבועיים כאלף הסתייגויות לחוקה", סיפר לי הרב דני טרופר. הרב טרופר עומד בראש הוועדה שהגישה לפני שבועיים את ההצעה לחוקת מפלגת הבית היהודי, המעוררת מאז ויכוחים במפלגה ובמגזר הציוני-דתי. לשבוע הבא תוכננה ישיבת המרכז, אך היא תידחה בגלל המלחמה. "חלק מההסתייגויות טובות ואימצנו אותן", אומר טרופר. "בכל מקרה עצם הכמות מעידה שמדובר במפלגה תוססת".
במרכז צפוי מאבק בין שתי קבוצות. האחת, התומכת בהצעת ועדת טרופר, כוללת את צמרת המפלגה ואת מרבית חברי הסיעה. ההצעה הנגדית נותנת פחות סמכויות ליו"ר המפלגה ויותר למוסדות המפלגה, ויש מי שאף קורא בה להסמיך את המרכז לבחור מחצית ממועמדי המפלגה לכנסת (המחצית השנייה תיבחר בפריימריז). יזמו אותה יזמו יו"ר סניף ירושלים איציק משה והפעיל הוותיק אברהם צימרינג, ואת המאבק לאישורה מובילים חברי הכנסת מוטי יוגב ויוני שטבון, האופוזיציה הפנים-מפלגתית לבנט.
הצעת טרופר מדברת על פריימריז עם איזונים ובלמים. "נעזרנו בשני מומחים. עו"ד איתן הברמן שנתן ייעוץ לליכוד ולקדימה, ועו"ד מיכה גדרון שעבד עם המפד"ל". השפעתו של הברמן מורגשת היטב: חלק ניכר מהסעיפים עוסק במקרה של מוות או נבצרות של היו"ר. הטראומה של שרון.
בין אותם איזונים ובלמים מציין הרב טרופר את תביעתה של החוקה המוצעת שהיו"ר יעמוד לבחירה מדי ארבע שנים. "מצד אחד אי אפשר להחליף אותו באמצע הקדנציה כמו שבוז'י החליף את שלי. מצד שני, הוא לא יכול ליזום פריימריז מוקדמים במועד הנוח לו".
מדוע החוקה מאפשרת ליו"ר המפלגה למנות שלושה מתוך שבעת חברי המזכירות ונשיאות המרכז?
"למרכז יש רוב. אבל ליו"ר יש נציגים. רצינו לתת ליו"ר המפלגה הנבחר לעבוד ולא לבזבז אנרגיות כל הזמן על מהלכים פנימיים. תראי מה קורה במפלגת העבודה שמשתקת את יושבי הראש שלה. אני גם מרחם על בנימין נתניהו שלא נותנים לו לעבוד ומכריחים אותו לעסוק כל הזמן בתככים מפלגתיים.
"זה נכון גם לגבי שריון המקומות ברשימה לכנסת. יו"ר המפלגה לא חייב למנות מועמד לכל חמישייה; הוא יכול. אני משער שיו"ר שנבחר על ידי כלל המתפקדים יהיה חכם דיו לא לפגוע ברשימה ובאמון שנותנים בו. הרי גם האינטרס שלו עצמו הוא הצלחת הרשימה בבחירות. אז הוא יכול להכניס מתמודד שיביא קולות למפלגה – למשל אם הפריימריז לא הכניסו מספיק נציגי עדות המזרח, מספיק נשים, מספיק עולים".
מדוע ביטלתם שריון לצעיר?
"כשהחלטנו לשריין מקום לצעיר היינו הסיעה הכי זקנה בכנסת. היום אנחנו הסיעה הכי צעירה. נפתלי בנט, איילת שקד, אבי וורצמן – כולם צעירים. אם כבר, צריך לשריין מקום לדור המבוגר".
ולמה שריינתם רק מקום אחד לאישה בכל חמישייה? 20 אחוז נשים בסיעה זה לא הרבה.
"זו הבטחת ייצוג. אני בטוח שבפעם הבאה לא נצטרך גם את זה כי נשים יודעות להיבחר בכוחות עצמן".
החוקה דורשת ותק של 18 חודש כדי שמתפקד יוכל להצביע בפריימריז. כרגע אין מפקד, וצפוי שהבחירות לכנסת יוקדמו. ייווצר מצב שהמתפקדים במפקד הבא לא יוכלו לממש את התפקדותם.
"עקרונית מותר להתפקד למפלגה גם היום. אין קמפיין התפקדות, ואני מניח שייפתח קמפיין למפקד אחרי אישור החוקה. ברור לי שיו"ר המפלגה יקצר את תקופת האכשרה אם יוקדמו הבחירות; אחרת למה שאנשים יתפקדו בכלל?
"מצד שני קיבלנו את ההערה שיש בעייתיות בזה שהסמכות לקצר את תקופת הוותק של מי שרוצה להתמודד לתפקיד יו"ר המפלגה. לא הגיוני שהוא יהיה זה שיחליט בסוגייה של אדם שרוצה להתמודד מולו. שינינו את זה ובהתמודדות על ראשות מי שיחליט תהיה וועדת הבחירות".
מה הכוח הסטטוטורי של הפורומים שהמפלגה מקימה?
"אלה גופים מייעצים, אבל זה חידוש שלא קיים במפלגות אחרות: הם דנים כל אחד בנושא אידיאולוגי שמעסיק אותו ומביאים הצעות מנומקות למרכז. לפעמים מוסדות המפלגה מתנגדים לשינויים, אז הפורומים יבטאו את דעת הקהל. המוסדות למשל התנגדו לפריימריז. הבאנו את הפריימריז והזנקנו את המפלגה קדימה".
אבל השאלה המרכזית איננה ההכרעה בין שתי שיטות בחירת חברי הכנסת. כאן יחסי הכוחות לטובת הצעת הוועדה ברורים. השאלה היא אחרת. הח"כים יוגב ושטבון טוענים שהחוקה פוגעת באיחוד עם מפלגת תקומה. עם זה, בתקומה מכחישים את הפרסומים שלפיהם מפלגה זו עומדת מאחורי הקמפיין נגד החוקה.
יו"ר תקומה השר אורי אריאל אומר שלא דיברו איתו. "דני טרופר היה אצלי שלוש פעמים בחודשים אחרונים ולא דיבר איתי מילה על החוקה. כשסימסתי לו וביקשתי הבהרות ענה לי שאנחנו מפלגה אחרת".
הייתה החלטה על מיזוג המפלגות, נכון?
"כן אבל היא לא יצאה לפועל. היו כמה ישיבות. בחודשים הראשונים אחרי הקמת הממשלה כל שר היה עסוק בענייני משרדו. מאז הצעתי פעמים רבות לנפתלי, לאיילת ולשלום שלמה (יועצו הפוליטי של בנט) לשבת ולדון, אבל השיח לא התקיים. ישבתי עם נפתלי לפני שלושה שבועות ועם איילת לפני שבועיים, אבל אז גילו את גופות הנרצחים והכול נפסק ואין לי טענות. אבל למה לא ישבנו קודם?"
איך המפלגה המאוחדת צריכה לדעתך להיראות?
"מפלגה דתית לאומית, לא בקטע הסגור של העניין. זה לא תנאי, אלא זה רוח המפלגה. לפי מה שנמסר לי זה פחות
הרב טרופר אמר לי, עוד בטרם שיחתי עם אריאל, כי "אין לאורי אריאל מה לבוא בטענות. הוא פנה אליי רק בסוף, ואמרתי לו שקיבלתי מנדט ממפלגה אחרת. אבל עוד לפני הבחירות הצעתי להם להתמודד ביחד. רבני תקומה שנפגשתי איתם היו מוכנים להקשיב, אבל אורי אריאל אמר 'דבר איתי על כל דבר רק לא על פריימריז'". טרופר תומך במיזוג המפלגות; "אני חושב שאורי ונפתלי צריכים לשבת ולדון עד שייצא עשן לבן ולהחליט על מפלגה אחת והתמודדות משותפת".
זו גם נטיית הלב בבית היהודי. שלא לייחוס, יש אפילו האומרים שם שישמחו לעשות עסקה ולקבל את אלי בן-דהן ואת אורית סטרוק מ'תקומה' במקום מוטי יוגב ויוני שטבון מהאופוזיציה הפנימית בבית היהודי. שריון ל'תקומה', אומרים בבית היהודי, לא יהיה יותר. "אני בטוח שיצליחו להשתלב", אומר אבי וורצמן, "אבל שכולם יתמודדו ביחד בפריימריז. כמונו". בפועל, תקומה מעורבת בשטח מזמן. החלוקה היא חלוקה בעיקר על הנייר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם