ראשי » חדשות » בארץגלוש ב - nrg מהסלולר

המורשת של ארבל: זכויות העובדים הזרים

פסק הדין שבו בחרה השופטת עדנה ארבל לסיים את כהונתה עסק בשדרוג זכויותיהם הרפואיות של העובדים הזרים, וקבע כי לאחר שהות ממושכת בארץ נוצרת זיקה המחייבת את המדינה לדאוג לבריאותם במצבי משבר

רגע לפני פרישה, השופטת עדנה ארבל דואגת לזכויותיהם של העובדים הזרים בישראל. פסק הדין שאותו בוחרים שופטי העליון להקריא בשעת פרישתם הוא תמיד בעל ערך מיוחד עבורם. בדרך כלל מדובר בעניין עקרוני ומשמעותי, שמסמל בעיניהם את המורשת העיקרית שהיו מעוניינים להנחיל לדורות הבאים של עולם המשפט.

כך למשל כשפרש השופט אליעזר ריבלין, הוא בחר בפסק דינו בנושא ההולדה בעוולה, העוסק גם בהיבט המוסרי של הבעיה. פסק דינה האחרון של הנשיאה דורית ביניש עסק בזכות לקיום מינימלי בכבוד והרחיב את ההגנה החוקתית על פי חוק יסוד 'כבוד האדם וחירותו' גם לזכויות חברתיות או כלכליות.

השבוע הגיע תורה של השופטת עדנה ארבל, שבאופן לא בלתי צפוי בחרה לסיים את הקריירה השיפוטית שלה עם בג"ץ קו לעובד העוסק בזכויותיהם הסוציאליות של העובדים הזרים. מדובר בפסק דין שהשפעתו הסופית תהיה ככל הנראה מצומצמת למדי, אך בשביל ארבל שהובילה את דעת המיעוט בפס"ד גלוטן המפורסם שהתיר להחריג את עובדי הסיעוד מחובת התשלום בגין שעות נוספות, היה זה ניצחון קטן ומתוק, דריסת רגל אחרונה בסוגיה לא פופולרית שרוב הפוליטיקאים ורוב הציבור נוהגים להתעלם ממנה.

בתיק הנוכחי קיבלה ארבל את עתירתה של עמותת 'קו לעובד' והורתה לשרת הבריאות לגבש הסדר שיקרב את הסדרי הבריאות החלים על עובדים זרים בעלי זיקה חזקה לישראל לאלו החלים על תושבי המדינה. אל פסק דינה הצטרפו פה אחד השופטים דפנה ברק-ארז ועוזי פוגלמן.

למרות שעל פי החוק העובדים הזרים אינם נחשבים לתושבים ועל כן אינם זכאים לביטוח הבריאות הממלכתי, קבעה ארבל כי לאחר שהות של פרק זמן ממושך, נוצרת בינם לבין המדינה זיקה חזקה, שהייתה יכולה להעיד על תושבות אלמלא החוק הפורמלי. "לא ניתן להתייחס אליהם כחוטבי העצים ושואבי המים של החברה הישראלית ולהתעלם מצרכיהם הבסיסיים. התנערות מחובות אלו כלפי העובדים הזרים יש בה ממד של ניצול שאינו מתיישב עם ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית ושמירתה על זכויות אדם", כתבה.

 

העתירה התייחסה בעיקר לעובדי ועובדות הסיעוד בישראל, כ-40 אלף במספר, שיכולים כיום לקבל אישורי שהייה לתקופה בלתי מוגבלת לצורך העסקתם ברצף אצל אותו המטופל. גם כיום מחייב החוק את מעסיקיהם של העובדים הזרים לרכוש עבורם ביטוח רפואי, הכולל סל שירותים דומה לזה המוענק על ידי ביטוח הבריאות הממלכתי. מדוע אם כן, צריך בכלל להטיל את החובה הזו על המדינה?

"אחת הבעיות המרכזיות", מסבירה עו"ד חני בן-ישראל מעמותת 'קו לעובד', "היא שלפי ההסדר הקיים, אם העובד חולה או נפצע באופן שגורם לו לאובדן כושר העבודה מעל לתשעים יום, הוא מאבד למעשה את הביטוח שלו. חברת הביטוח מחויבת רק בטיפול מייצב עד להטסתו חזרה לארצו. כלומר דווקא כשהפגיעה קשה וכשהזדקקות לטיפול רפואי אקוטית יותר העובד אינו מכוסה".

בן-ישראל מוסיפה כי מכיוון שהעובדים עצמם הם לא בעלי הפוליסה, חברות הביטוח לא מתחרות ביניהן על מתן שירותים יעילים יותר או הרחבת הכיסוי הרפואי, אלא רק על הוזלת העלויות. "חשוב לזכור שמדובר בעבודה תובענית וקשה, פיזית ונפשית. עובדי הסיעוד בהחלט נמצאים בקבוצת הסיכון לפתח מחלות על רקע ההעסקה שלהם. נתקלנו בהמון מקרים של עובדים שחלו בסרטן או שעברו אירוע לב, וכמובן ככל שמדובר בעובדים ותיקים הבעיות רק מחריפות". 

המדינה טענה כי מדובר בעלות תקציבית גבוהה שאין כל הצדקה להטילה על כלל תושבי המדינה, בעוד הנהנים העיקריים ממנה הם המטפלים והמטופלים. ארבל לא התרגשה מהטענות. מספר העובדים הסיעודיים השוהים בארץ מעל 10 שנים עומד היום על לא יותר מאלפיים איש. מלבד זאת, על פי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2009, העברת העובדים הזרים מחברות הביטוח הפרטיות למערכת הבריאות הציבורית וקופות החולים עלולה אף להוות גורם רווחי לקופות החולים.

 

ארבל הוסיפה עוד כי "הארכת שהותם של עובדי הסיעוד לא נעשתה על מנת להיטיב עם עובדים אלה, אלא על מנת להיטיב עם מטופליהם הישראלים. המטופל הישראלי מעוניין בהמשך שהותו של מטפל מסור ומוכר שיימצא לצדו לאורך שנות חייו... היענות זו לצרכי המטופל אינה מתקיימת באמצעות רובוט או מכשיר, אלא באמצעות גורם אנושי – אדם, שעזב את ארצו ואת משפחתו והגיע לארץ זרה ורחוקה על מנת להתפרנס בכבוד... אסור שההתייחסות אליו תהיה כאמצעי בלבד להשגת המטרה להטבת חייו של המטופל".

כעת נמצא הכדור בידיהם של שרת הבריאות יעל גרמן ושר הרווחה מאיר כהן, שאמורים לגבש בתוך שנה מתווה לתיקון הפערים. עם זאת, ההנחיות של השופטת ארבל לגבי אופי ההסדר עמומות למדי. לא ברור, למשל, כיצד ניתן לקבוע את משך הזמן שבו יינתן הטיפול, ובייחוד אם מדובר במחלה המצריכה טיפול ממושך כמחלת הסרטן או מחלה כרונית. "אין משמעות הדברים שיש לאפשר לעובד הסיעוד בעל הזיקה החזקה לישראל שמאבד כושר עבודה להישאר בישראל לנצח ולקבל טיפול רפואי במימון ציבורי", כתבה. "אך סבורתני כי ניתן למצוא דרכי ביניים אשר יבטיחו את האינטרסים של המדינה ושל המעסיקים, לצד שמירה וכיבוד זכויותיו של עובד הסיעוד".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...