על האו"ם לבטל את חברות הפלסטינים בו

חטיפת שלושת הצעירים בגוש עציון היא שיא במציאות בה הרשות הפלסטינית לא עומדת בשום אמנה בינלאומית שהיא חתמה עליה

שי שחף | 24/6/2014 18:48 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
ב-2 במאי השנה (2014) התקבלה הרשות הפלסטינית, או על-פי הדיווח 'מדינת פלסטין', כחברה בחמש אמנות בינלאומיות: האמנה לזכויות הילד, האמנה נגד עינויים, האמנה נגד אפליית נשים, האמנה לזכויות בעלי מוגבלויות והאמנה נגד אפליה על רקע גזעני. המשותף לאמנות האו"ם אליהן צורפו הפלסטינים, הינו הקשר לזכויות אדם. לאחר אישור החברות באופן רשמי, אף אמר אבו מאזן כי זה "יום היסטורי וחשוב לעם הפלסטיני".

ההצטרפות הפלסטינית לאמנות האו"ם מגדירה אותם כמדינה מצד אחד, אך מחייבת אותם ליישם את הצעדים הנדרשים כדי לעמוד בסעיפי האמנות, מצד שני. את הצד האחד בעסקת פלסטין-או"ם, אשר מגדיר את הרשות הפלסטינית כמדינה, הפלסטינים מחבקים ודואגים להזכיר תמיד, בכל זמן ובכל מקום, גם הרבה לפני שה"עסקה" נחתמה. את הצד השני לעומת זאת, דאגה לזכויות אדם על-פי החוק הבינלאומי, הפלסטינים מדחיקים, שלא לומר מפרים בבוטות. הפרת זכויות אדם בתוך הרשות הפלסטינית, אינה דבר חדש לצערנו ובכל יום ניתן למנות דוגמאות אשר מוכיחות כי אפליית נשים, עינויים והפרת זכויות הילד הנם חלק מהיום יום ברחוב הפלסטיני.
 
 מועצת הביטחון של האום
מועצת הביטחון של האום אי-פי
מספר דו"חות פורסמו בעניין ולא פעם נשמעו זעקות מפלסטינים החיים תחת מרות השלטון של הרשות הפלסטינית (אש"פ בגלגולו הנוכחי)-חמאס. לגבי הפרות זכויות אדם ברשות הפלסטינית, אנחנו לעיתים נשארים אדישים. מתעלמים כמעט. עוצמים עיניים כדי לא לראות, כל עוד זה לא נוגע לנו. חטיפת הנערים, נפתלי, גיל-עד ואייל, נגעה לנו. נגעה בנו, הכי עמוק שאפשר. נגעה לנו בנימי הרגש הפנימיים. צבטה לנו בלב המדמם, בפנים, עמוק. החטיפה, כמה שינסו לטשטש את הקשר בינה לבין הרשות הפלסטינית, היא תוצאה ישירה של המדיניות הכפולה של אבו-מאזן. יותר נכון לומר, המוסר הכפול של אבו-מאזן.

חמאס חטף את הילדים, על זה אין ויכוח ועדיין הרשות הפלסטינית לא מבטלת את ההסכם, שמלכתחילה היה בזוי ולא ראוי, גם לא אחרי ההבהרה של נתניהו כי חמאס אחראי לחטיפה. שתיים מתוך חמש האמנות אליהן הפלסטינים התקבלו כחברים הופרו בצורה בוטה בעקבות החטיפה. האמנה נגד אפליה על רקע גזעני והאמנה נגד עינויים. האחריות של חמאס על החטיפה בשילוב ההסכם עם הרשות הופך את אבו-מאזן לאשם העיקרי ואת "מדינת פלסטין" למפרת החוק הבינלאומי אליו הצטרפה לפני פחות חודשיים.

עכשיו הגיע תורו של האו"ם לעמוד על רגליו האחוריות ולהוקיע את הרשות הפלסטינית מתוכו תוך ביטול החברות של 'פלסטין' באמנות הבינלאומיות אותן היא מפרה השכם והערב. אם לא להוציא ולבטל את חברותה של הרשות אז לפחות להעמיד אולטימאטום האומר שעליה לבחור, הסכם עם ארגון טרור או חברות באמנות בינלאומיות והכרה כאומה.

לצערי, לא ניתן לצפות מהאו"ם למהלך כזה. הזיגזוגים המתמידים ביחסו לישראל בכלל ולחטיפה בפרט וכל הסחבת בעניין גינוי החטיפה, מספקים לנו מבט איך ניתן להישאר "ניטרליים", תוך נטייה לצד מסוים. הפרשה שסתמה את הגולל על חוסר הניטרליות של האו"ם היא הרצון של שליח האו"ם למזרח התיכון להעביר סכומי עתק לחמאס.
 

אם כן, כנראה שבן גוריון צדק כשאמר "אוּ"ם שְׁמוּם". כעת נשאר לנתניהו לומר "או"ם שווה 'הכל או כלום'". עליו להבהיר לכולם, פעם אחת ולתמיד, כי אבו-מאזן חייב לעמוד בתנאים שהוצבו לו כשהצטרף לאמנות הבינלאומיות ואם הפר אותן מקומו מחוץ לקהילייה הבינלאומית. בלי ויתורים ובלי משחקים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

שי שחף

צילום:

ממייסדי תנועת 'הקו השקוף' ומנהל תחום מעברים בתנועת 'זכויות אדם כחולבן'

לכל הטורים של שי שחף

פייסבוק