חשיפה: תוכנית נתניהו להיפרדות מהפלסטינים
חברי הכנסת שהשתתפו בישיבת ועדת חוץ וביטחון הגדירו את הדברים לא פחות מדרמטיים. "אני לא רוצה מדינה אחת מהים ועד הירדן", הבהיר רה"מ, "ולכן צריך להגיע להיפרדות". אחד הח"כים מיהר להזכיר: "מדובר בטרמינולוגיה שבה השתמש שרון"
עוד חדשות ב-nrg:
- איחוד האירופי העביר לאונר"א מאות מיליוני אירו
- עובד גן חיות התחפש לגורילה ונורה ע"י הוטרינר
- ספר חדש:"אני איראני, והייתי סוכן של המוסד"
נתניהו נשא שם את מה שאותם חברי כנסת, אלו שהתרגשו, מגדירים כנאום "ההיפרדות מהפלסטינים". כן, רה"מ נתניהו השתמש במילים "הגעה להיפרדות מהפלסטינים" - מילים מאוד רגישות, במיוחד כאשר זוכרים שרק לא מזמן התראיין ראש הממשלה לרשת 'בלומברג' ופיזר אמירות מעורפלות על צעדים חד-צדדיים שאולי ינקוט בהם, ואולי לא.
אך מעבר למילים שבחר ראש הממשלה, חשוב לא פחות היה העיתוי שבו השתמש נתניהו בניסוח של "היפרדות". זה קרה רגע לאחר שהוא הבהיר לחברי הוועדה את מה שהוא גם אומר לאחרונה באופן פומבי – שלא יהיה שום משא ומתן מדיני עם ממשלת האחדות הפלסטינית החדשה. "לא נדבר עם ממשלה שחמאס הוא חלק ממנה", חזר ואמר נתניהו לחברי הכנסת.
ואז, בנקודה הזאת, הוא נשאל מה בכוונתו לעשות הלאה אחרי שהאשים את הפלסטינים בכישלון השיחות ובפיצוץ המשא ומתן. "בוא נגיד שאתה צודק ושהפלסטינים אשמים בכישלון השיחות ובפיצוץ
"אני לא רוצה מדינה אחת מהים ועד הירדן", הבהיר נתניהו, "גם אם המאזן הדמוגרפי אינו משתנה לרעתנו ויש רוב יהודי, עדיין ברור שצריך שהרוב היהודי יהיה מובהק ושתהיה מדינה דמוקרטית". ואז הוא אמר את המשפט שהקפיץ את חברי הכנסת: "ולכן צריך להגיע להיפרדות", הבהיר נתניהו, ומיד הסביר מהם הרווחים שיהיו מנת חלקה של ישראל במצב כזה, לראייתו. "כך נקבל רוב יהודי מובטח וגם יכולת תמרון מסוימת מול חלק ממדינות העולם הערבי לפרק זמן מסוים", הוא הוסיף.
בסיומה של הישיבה יצאו אותם חברי כנסת מבולבלים. "נתניהו דיבר על הצורך בהיפרדות, רגע לאחר שהבהיר שלא ינהל משא ומתן עם הפלסטינים במצב החדש שנוצר", אמר אחד מחברי הכנסת שהיה נוכח בישיבה. "אי אפשר לא לתהות אם מדובר ביריית הפתיחה של נתניהו לתוכנית היפרדות חד-צדדית מהפלסטינים - במיוחד כשהדברים באו אחרי שחלק מחברי הכנסת שאלו אותו מפורשות בנושא הצעדים החד-צדדיים", הוסיף אותו חבר כנסת. "שים לב לעוד משהו", ביקש להדגיש חבר כנסת אחר. "זו בדיוק אותה טרמינולוגיה שבה השתמש אריאל שרון כשהחל לנוע לכיוון של תוכנית ההתנתקות מעזה". לנתניהו הפתרונים.
הימים הם ימי בחירות לנשיאות, ובהתאם גם השיח במסדרונות הכנסת עוסק ברובו סביב השאלה מי יאייש את הבית בשכונת טלביה בירושלים, לאחר שהנשיא היוצא שמעון פרס יארוז את חפציו. בסיעת ש"ס החליטו אמש שהם מעדיפים לא להסתבך עם מועמד כזה או אחר, ובעיקר לא להמר על הסוס שאולי יפסיד. זו הסיבה שכמעט כל חברי הכנסת של המפלגה ביקשו במהלך ישיבת הסיעה שכונסה אמש לאפשר להם חופש הצבעה לפחות בסיבוב הראשון. זו גם ההחלטה המסתמנת וההמלצה שתונח בפני מועצת גדולי התורה.
"אין שום היגיון שנודיע כבר עכשיו במי ש"ס תומכת, אם גם ככה הבחירות האלו לא יוכרעו בסיבוב אחד ויידרש בכל מקרה סיבוב שני בין שניים מהמועמדים", הסביר אמש אחד מחברי הכנסת של המפלגה. "כמעט כולנו מאוחדים בעניין הזה, וככל הנראה גם מועצת גדולי התורה אמורה לאשר את הבקשה". אם תחזיתם נכונה, תכונס סיעת ש"ס פעם נוספת בין הסיבוב הראשון לסיבוב השני - בין שני הסיבובים תתקיים הפסקה של כמה שעות - לצורך דיון מחודש בשאלת התמיכה.
עכשיו לחלק האשכנזי של חברי הכנסת החרדים: ובכן, שם מתברר שהקולות הקולות מתפזרים לכל עבר. ח"כ משה גפני עוד ניסה להוביל מהלך בישיבת הסיעה האחרונה שבמסגרתו יוחלט שחברי המפלגה לא יתמכו בראובן (רובי) ריבלין בכל מקרה. ההסבר של גפני היה שריבלין לא ראוי לתמיכת המפלגה ללא קשר לשאלה אם נתניהו בעדו או נגדו. "המטרה שלנו, כעיקרון, היא לא ללכת עם הליכוד, ולא רק נגד נתניהו אישית", הסביר גפני לחבריו. "לכן ריבלין לא מתאים בשום מצב". אך עמדתו לא התקבלה לבסוף.
נכון לעכשיו כך מסתמן פילוח הקולות: חברי הכנסת גפני, אורי מקלב ויעקב אשר מתלבטים בין בנימין (פואד) בן-אליעזר ובין דליה איציק, עם נטייה קלה לכיוון איציק. אם יש מקום שבו איציק משקיעה את מאמציה בימים האחרונים זה בקרב חברי הכנסת החרדים. מצד שני, היא נדרשת לעשות את זה בשקט-בשקט, כדי שחס וחלילה אנשי יש עתיד, שגם בתמיכתם היא מעוניינת, לא ישמעו על זה.
הלאה, נשארו ארבעה חברי כנסת נוספים במפלגה החרדית: שניים מהם, מנחם מוזס ויעקב ליצמן, יעניקו את קולם לריבלין. ישראל אייכלר נוטה לכיוון איציק. מאיר פורוש, כך לפחות מסתמן, נוטה בכלל להימנע בהצבעה. כן, יש גם כאלו. אגב, למרות אי אלו שמועות בעניין, תיאום בין חברי הכנסת החרדים - האשכנזים והספרדים - ממש לא על הפרק.
עכשיו לעימות התורן בין רה"מ נתניהו ובין יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט. כזכור, העימות ביניהם התרחש במהלך ישיבת הממשלה ביום ראשון האחרון, כאשר בנט גילה לפתע כי קצת עבדו עליו.
בעוד שנציגי הבית היהודי סיכמו עם אנשי יש עתיד כי הממשלה תדון במקביל גם על חוק הפונדקאות וגם על חוק שאוסר חנינה למחבלים ותכריע בהם, במהלך הישיבה התברר כי בעוד שחוק הפונדקאות אושר, החוק השני דווקא נבלם. ההסבר הרשמי אמנם דיבר על הסתייגות של היועץ המשפטי לממשלה, אבל בבית היהודי היו מוכנים להישבע שראש הממשלה ידע על כך מראש ולא ממש התאבל כששמע שהיועץ המשפטי מבקש לעכב את החוק.
שרים שהיו נוכחים בישיבה מספרים על תגובה שנראתה כמו השתוללות מצדו של בנט, ואשר כללה איומים בתגובה פוליטית מצד מפלגתו. לבסוף הבטיח נתניהו כי ביום ראשון הקרוב העניינים יסתדרו והרוחות נרגעו מעט. אבל יש במפלגה הדתית-לאומית כאלה שבטוחים שהכול בכלל קשור לכתבה ששודרה ביום שישי שעבר ב'אולפן שישי' בערוץ 2.
בכתבה עצמה ליוו המצלמות את הסיור המודרך שערך בנט לאלפי צעירים ברחובות ירושלים. ואז, כשנשאל מיהו ראש המחנה הלאומי, ענה בלי להתבלבל שזה הוא. "לא נתניהו?" החזיר השואל. "לא, אני", השיב הנשאל. "נתניהו פשוט רצה להראות לנפתלי מי הבוס", הסבירו בבית היהודי את גרסתם למהלך האירועים, "וזה קרה באמצעות חוק איסור חנינת מחבלים".
אגב, התסיסה במפלגתו של בנט התגברה בימים האחרונים, כאשר התברר כי הסכמת המפלגה לאפשר לחוק הפונדקאות לעבור ממש לא הייתה מגובה בתמיכה רבנית, כפי שניסו לטעון בתחילה. "עדכנו אותנו רק פעם אחת, כאשר הרבנים אמרו שהם יכולים לבלוע את הגלולה", הסביר אחד מחברי הכנסת. "העניין הוא שמאוחר יותר, כאשר הרבנים הבינו שלא הוצגה בפניהם כל התמונה ואז הם חזרו בהם מהתמיכה, אף אחד כבר לא טרח לעדכן את חברי הכנסת בעניין". ממש בימים הקרובים עוד צפוי המשך לסיפור.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם