עזר כנגדו: עוזרים משפטיים נגד מערכת המשפט
העוזרים המשפטיים הפגינו השבוע מול בית המשפט העליון בדרישה להאריך את העסקתם. לדבריהם, במקום לייעל את המערכת ולטפח מקצוענות, המדינה מעוניינת בהעסקת עורכי דין צעירים וזולים
זה מספר שנים נאבקים העוזרים המשפטיים על תנאי העסקתם ודורשים מהמדינה לחתום עמם על הסכם קיבוצי שיסדיר את מעמדם, אך השבוע הגיע המשא ומתן בין הצדדים למבוי סתום, והנהלת בתי המשפט הודיעה על תכניתה לפטר בשנים הקרובות כ-160 עוזרים משפטיים, מתוכם כאמור 30 עובדים ותיקים עד סוף השנה האזרחית.
עיקר המחלוקת בין העוזרים המשפטיים להנהלת בית המשפט היא על הגבלת ההעסקה לשש שנים לכל היותר. כ-600 עוזרים משפטיים מועסקים כיום בחוזים אישיים התקפים לארבע שנים, שניתן להאריך אותם בנסיבות מיוחדות פעמיים, בכל פעם למשך שנה נוספת. בשנת 2011 נפתח הליך משא ומתן על חתימת הסכם קיבוצי, ופיטוריהם של כ-300 עובדים מושהים מדי חצי שנה.
"אנחנו לא מבקשים קביעות", מדגישה עו"ד שרית טוביס, העוזרת המשפטית של השופט יוסף ריבלין בבית הדין לתעבורה בירושלים. "אנחנו מבינים את הרגישות שביחסים שבין השופט לעוזר המשפטי, ואנחנו חושבים שכל עוד הקשר טוב אין סיבה לפטר את העוזר המשפטי". לדבריה, הגבלת כהונתם של העוזרים המשפטיים תיצור מצב שבו העוזרים המשפטיים יהיו בוגרי משפטים טריים, בעלי ניסיון מועט בתחום. "כל הרעיון של יועצים משפטיים הוא של בעלי מקצוע יותר מנוסים ממתמחים. המדינה רוצה עורכי דין צעירים וזולים, ללא מטרה להישאר במערכת. המצב הזה פוגע בראש ובראשונה בציבור. הרי אם העוזרים המשפטיים תורמים לייעול המערכת, החלפה שלהם רק כיוון שכהונתם נקצבה תעמיס על המערכת המשפטית".
לדבריה, משרתו של העוזר המשפטי אינה דומה למשרה ציבורית רמה שיש לקצוב את כהונתה כגון רקטור באוניברסיטה או נשיא של בית משפט: "מדובר בעובדים זוטרים שעובדים במסירות. אין עוד תפקיד ברמה מקבילה בשירות הציבורי שבו מגבילים את משך ההעסקה".
מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר, הסביר במכתב שנשלח בתחילת החודש אל השופטים והרשמים את ההתנגדות להארכת העסקת העוזרים המשפטיים. לדבריו, "ביסוד הרצון לקבוע תקופת העסקה קצובה עמדה התפיסה שנועדה לאפשר לעורכי דין צעירים בראשית דרכם הזדמנות לעבוד במערכת המשפט, ולרכוש ידע וניסיון שיקנו להם כלים להמשך הדרך, בשירות הציבורי או הפרטי".
השבוע, לאחר שהתפוצצו המגעים, הוא תקף את העוזרים המשפטיים: "עמדתנו היא כי יש לכבד את ההסכם האישי שעליו חתם כל אחד מהעוזרים המשפטיים עם קבלתו למערכת. בכל חוזה נכללה הוראה מפורשת בדבר תקופת העסקה של ארבע שנים עם אפשרות הארכה בנסיבות מיוחדות ובאישור נציב שירות המדינה. מאחר ובמספר ישיבות משא ומתן לא הושגה התקדמות כלשהי בנקודה זו, וכך גם בבית הדין, הגענו למסקנה שאין מנוס מסיום העסקתם של עוזרים משפטיים", הסביר שפיצר במכתב שפירט את מתווה הפיטורים.
על פי המתווה, הפיטורים ייעשו על פי הוותק של העוזרים המשפטיים, כאשר הוותיקים יפוטרו תחילה – כארבעה עוזרים משפטיים בכל מחוז. תוקם ועדת חריגים שתרכז פניות מהשטח בדבר נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת תקופת ההעסקה.
נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס התייחס בכנס לשכת עורכי הדין האחרון לסוגיית העוזרים המשפטיים. הוא פתח בדברי הערכה לעבודתם של העוזרים המשפטיים, אך הדגיש את התנגדותו להארכת כהונתם. "מערכת המשפט מעריכה מאוד את עבודתם של העוזרים המשפטיים ואת הסיוע שהם מעניקים לשופטים בישראל. מהטעם הזה אנו גם מעוניינים להסדיר את המחלוקת עמם ולהביא לסיום המשא ומתן בהצלחה. יחד עם זאת, לא נתפשר על הסוגיה המרכזית שהצבנו בפתח הדיונים, והיא הצורך בקציבת הכהונה של העוזרים המשפטיים. בשנת 2005 חתמו עוזרים משפטיים על חוזים שבהם נכתב במפורש שכהונתם מוגבלת לארבע שנים. מעת לעת, ובמיוחד כל עוד נוהל עמם המשא ומתן, הארכנו את חוזי ההעסקה שלהם. אנו מוכנים לקבוע שתקופת הכהונה של העוזרים המשפטיים תהא ארוכה, מעבר לארבע שנים. עם זאת, תקופת כהונה בלתי מוגבלת מנוגדת למטרות שעמדו ביסוד ההעסקה של העוזרים המשפטיים, ועל כן אני מתנגד לה נחרצות".
מעבר לדרישה לבטל את הגבלת העסקתם, דורשים העוזרים המשפטיים להסדיר את זכויותיהם כעובדים. כיום שכרם נע בין 8,000 ל-13,800 שקלים, כולל כל הזכויות הנלוות.
מאבקם של העוזרים המשפטיים זכה גם לתמיכת לשכת עורכי הדין. "הלשכה סבורה כי העסקה מרובה בשעות נוספות של עוזרים משפטיים לרבות בימי שישי ושבת ללא תשלום על ידי הנהלת בתי המשפט, אינה עולה בקנה אחד עם הוראת החוק, ואינה הולמת את אופי התפקיד והמהות שהעוזר המשפטי מבצע", נמסר בהודעה שפרסמה הלשכה. למרות הודעת הנהלת בתי המשפט על הפיטורים, העוזרים המשפטיים מקווים כי הנהלת בתי המשפט תחזור למשא ומתן או להליך גישור, כדי לפתור את המחלוקת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם