אורי

אורי אליצור היה חלוץ, מהפכן ומקור השראה

"מי שזכה להיות מקוראיו הנאמנים בוודאי הבין את עומק תבונתו, אבל אורי האיש היה גדול מאורי העיתונאי או אורי המתנחל". חברת הכנסת ציפי חוטובלי סופדת לעיתונאי אורי אליצור

ציפי חוטובלי | 29/5/2014 19:40 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
לפני שבוע נפרדנו מאורי אליצור, עורך מקור ראשון שהלך לעולמו. בשבילי אורי היה מקור השראה, מורה דרך. מי שלימד אותי שחייבים לחשוב מחוץ לקופסא, ולא לפחד להיות חלוצי חשיבה. הוא ידע מה המשמעות של להיות חלוץ. חלוץ בהתיישבות, חלוץ בעיתונות, וחלוץ בעיצוב תפיסה מדינית שרק הולכת ותופסת תאוצה בקריאה לסיפוח מלא של יהודה ושומרון.
''הוא ידע מה המשמעות של להיות חלוץ. חלוץ בהתיישבות, חלוץ בעיתונות, וחלוץ בעיצוב תפיסה מדינית''. אורי אליצור בטקס ביישוב עופרה

צר לי על כל מי שלא זכה להכיר את אורי מקרוב. מי שזכה להיות מקוראיו הנאמנים בוודאי הבין את עומק תבונתו, אבל אורי האיש היה גדול מאורי העיתונאי או אורי המתנחל. הפוך מכל דימוי שקרי של איש ימין. הימין, שזוכה בתקשורת לשלל תארים: "קיצוני", "זועם", מתלהם, הפועל מתוך רגשות.

אורי היה שקול ומתון, מדבר בשקט שנבע מאיזון פנימי עדין, טיעוניו מנומקים והגיוניים, אבל תמיד קשורים לאמת הקיום שלנו. מזכירים לכולנו שהתשתית לשיבת ציון של דורנו- היא זכותנו. כי זה שלנו. כי אנחנו עם ישראל ששב למולדתו.

אני מרגישה שנפלה בחלקי זכות גדולה להכיר את אורי. השבתות בביתו בעפרה זכורות לי כשבתות מרוממות. הפוליטיקה הייתה אז חלק מהתרחשות תנכ"ית ולא פולישוק. ומעל הכל הייתה הצניעות. אדם שהיה לא פחות ממהפכן, ששימש כיועץ וראש הלשכה של נתניהו, ושגידל דור שלם של עיתונאים צעירים. שידע לעצב גם את פני ההתיישבות, וגם את התודעה. אבל בלי טיפת אגו, באצילות, בחיוך, בהמון אהבת אדם.
צילום: מרים צחי
''אני מרגישה שנפלה בחלקי זכות גדולה להכיר את אורי. השבתות בביתו בעפרה זכורות לי כשבתות מרוממות'' ציפי חוטובלי צילום: מרים צחי

כל פוליטיקאי צריך מורי דרך. אנשי חזון. כשנבחרתי לכנסת, והבנתי שהשיח הימני מקרטע עם אותם טיעוני בטחון ובעיקר שלילת הרעיונות של השמאל חיפשתי את האדם שיהיה לו האומץ לדבר על תכנית חיובית. תכנית שאינה תלויה בגורמים זרים. אורי אליצור קרא ללכת דווקא

בנתיב שכולם מפחדים ממנו כשכל שאר הדרכים מובילות למבוי סתום. אורי היה הראשון שהיה מוכן ללכת לסיפוח מלא, מתוך הבנה שצריך לקחת אחריות על האוכלוסייה הערבית שבשטח.

צר לי שלא הספקנו לכתוב את התכנית המדינית המפורטת של רעיון הסיפוח והאזרוח. היום יותר מתמיד המחנה הלאומי זקוק לחשיבה מחוץ לקופסא הזו.

צר לי שלא אוכל יותר להתקשר ולהתייעץ כשאני מגיעה לצומת דרכים.
צר לי שהשבתות בעפרה יהיו חסרות את האור הגדול של ראש המשפחה.
וצר לי על מדינת ישראל, שאיבדה אוהב גדול שלה, בונה גדול שלה, ומגן גדול שלה בכוח העט.

בפגישתנו האחרונה, אורי סיפר לי על שותפיו לחדר במרכז הרב, חנן פורת והרב פרומן, שנפטרו בגיל 68, אורי הביע חשש שהם קוראים לו להשלים את השותפות גם למעלה. לצערי אורי צדק, ועכשיו החדר שלהם בגן עדן מלא, וכאן למטה נשארנו ריקים, וחסרים את דור הנפילים, אצולת המחשבה וההתיישבות.

עכשיו תורנו להמשיך ולשאת את החזון. אורי, אתה חסר מאוד. מבטיחה להמשיך בחזון הגדול, לא לפחד מקטני האמונה, לא לפחד להיות במיעוט, ולהילחם בזירת הרעיונות והדעות על מדינה אחת, שלמה ויהודית.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

ציפי חוטובלי

צילום: .

חברת כנסת מטעם מפלגת הליכוד, יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. דוקטורנטית למשפטים באוניברסיטת תל אביב

לכל הטורים של ציפי חוטובלי

עוד ב''דעות''

פייסבוק