בירושלים לא ננצח באמצעות מספרים

הנתונים הסטטיסטיים בירושלים לא מעודדים, אך מספרים מעולם לא הצליחו לייאש את היהודים. במקום בדמוגרפיה צריך להשקיע בצעירים

חנן רובין | 29/5/2014 13:17

תגיות: ירושלים

כבכל שנה, לקראת יום ירושלים מתפרסמים נתונים סטטיסטיים על מצבה של העיר. כל אחד לוקח אותם למקום שנוח לו. הכלכלנים מצביעים על עתידה העגום של העיר. ראש העיר, ניר ברקת, מתייחס לגידול בחינוך הציוני ובירידת מספר הצעירים שעוזבים אותה. הערבים יצהלו על אחוז הילודה הגבוה. החרדים ימשיכו להרגיש בעלי השליטה. וגם כמה תושבים חולי "סינדרום ירושלים" ישמחו לספר לכם כי 92% מתושבי העיר מרוצים מאוד מחייהם.

לכל מה שמעניין היכנסו לעמוד הפייסבוק של nrg

בכל מקרה הנתונים הבאים אינם מעודדים עבור בירת ישראל. למרות ההתפתחות הדרמטית ב5 השנים האחרונות, היא עדיין העיר היחידה בעולם שנחשבת לאחת הערים העניות במדינה מחד, ומאידך עם מחירי הנדל"ן הגבוהים ביותר. גודלה של ירושלים גדול משטחם של פאריס או ברצלונה אבל התקציב שלה לתושב הוא נמוך מ-15 הערים הגדולות בישראל. מספרית נראה שאין לה שום סיכוי לנצח את התחזיות הסטטיסטיות הקודרות שבפניה. נראה שבעקבות הנתונים הללו הציבור הישראלי וויתר מזמן על עיר הבירה שלו והעביר את מרכז העניינים לתל אביב.

מבט על ירושלים מהר הזיתים צילום: פלאש 90

התחזיות הקודרות הן בסך הכל חיזוק למשהו שירושלמים אוהבים לעשות – להתגעגע: ל-1979, כשנתן יונתן כתב את השיר "לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים". לטדי קולק, ראש העיר המיתולוגי, שידע לגייס סכומי ענק מצד אחד ולהצטרף לעובדי התברואה ליום פינוי אשפה מצד שני. מתגעגעים לימים שבהם אפשר היה לקנות בית בימין משה, שהייתה שכונה שאיש לא רצה להגיע אליה. עבור ירושלמים רבים ועבור הציבור הישראלי זוהי עיר של עבר מפואר - עם עתיד לוט בערפל.

אך התפיסה הזו מוטעית ביסודה. הסיפור הגדול ביותר של העם היהודי הוא שהעם הזה מעולם לא נתן למספרים להכריע אותו. מאז ימי מרד בר כוכבא, דרך שואת העם היהודי, מלחמת העצמאות וטרגדיית יום הכיפורים - בטווח הרחוק העם הזה אף פעם לא מפסיד. גם כשכל התחזיות מנבאות לו כישלון, גם כשכל המספרים נגדו – בסוף הוא מצליח להתגבר.

בשנים האחרונות העתיד הזה הולך ומתבהר לשני הכיוונים. עבור הסטטיסטיקאים הוא קודר. הם יגידו שיש רק דרך אחת לשנות את המציאות הזו והיא לגרום לציבור הציוני ללדת יותר ילדים. אך עבור החולמים, העתיד מעולם לא היה בהיר יותר ואם נודה על האמת ירושלים תמיד הייתה מקום מושבם של החולמים וההוזים.

אותם חולמים יודעים שמספרים לא ינצחו מספרים. נכון, עדיין קשה לקנות פה דירה ושוק העבודה עוד לא מוצף במשרות איכותיות. ונכון, כל מקום חדש שנפתח מייד גורר את שאלת השבת וההגירה נמצאת במאזן שלילי. וכן, קפוא כאן בחורף ואין פה ים בקיץ. אך אלו שכן נמצאים כאן הפכו את ירושלים להיות עיר של אקטיביסטים, של אנשים שהחליטו לקחת אחריות, של כאלו שהפכו את ירושלים למרכז המעורבות החברתית של ישראל.

אותם אנחנו חייבים לחזק. מה שיחזיר לכולנו את ירושלים שאנחנו אוהבים זה לא ניצחון מספרי. צריך להפסיק להתעסק בניסיונות לאזן את הדמוגרפיה. מדינת ישראל צריכה להתרכז עכשיו בדבר אחד – בלאפשר לאותם כוחות צעירים לשגשג בעיר. עלינו לספק להם דיור בר השגה, להביא משרות איכותיות וייחודיות ולחזק את מוסדות התרבות והרוח. זה חייב להיעשות בירושלים לפני כל מקום אחר בישראל, כי אין לנו עיר בירה אחרת.

הכותב הוא חבר מועצת העיר ירושלים, מחזיק תיק הצעירים ואבא ל5 ילדים שרוצה לראותם נשארים בעיר
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

הוסף תגובה

הגיבו