הנאום האחרון: "זכיתי לראות את נס ארץ ישראל"
בטקס יום העצמאות ביישוב עפרה אמר אורי אליצור ז"ל, מראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון, בנאום האחרון לפני פטירתו: "אני זוכר ארץ שוממה ומוזנחת, ותראו אותה היום"
אורי אליצור, עורכו הראשי של העיתון "מקור ראשון", נפטר לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. אליצור היה במשך ארבעה עשורים מהדמויות הבולטות במחנה הלאומי. הלוויתו תתקיים בשעה 16:30 ביישוב עפרה.
"חג שמח עפרה, חג שמח מדינת ישראל. המעמד המחשמל והעולה על גדותיו של קריאת ההלל השלם בבית הכנסת של עפרה. עמדתי שם ואמרתי לעצמי, בפראפרזה על דברי התנא הקדמון, ר' יעקב בפרקי אבות: 'יפה שעה אחת של הלל ודברי הודיה לה בקהילת עופרה מכל חיי העולם הבא'.
עכשיו אני עומד פה מולכם, ואני אומר תודה לבורא עולם. תודה שזיכית אותי להיוולד ולחיות כל חיי בדור הגאולה הזה. זכיתי לראות במו עיניי את נס קיבוץ הגלויות שלא ייאמן. ראיתי בעיניי - נולדתי לא רחוק פה בהר הצופים, היינו בין 500 ל-600 אלף יהודים בארץ ישראל, היום ברוך ה קרוב ל-6.5 מליון יהודים, וזה עובר לידינו כאילו זה מובן מאליו.
כאילו אחת לכמה שנים משתנה משהו בעולם, ומליונים של יהודים מגיעים מכל העולם מאתיופיה מרוסיה, מארה"ב ומהודו, מכל רחבי העולם באים מיליונים של יהודים, ואנחנו חיים את זה כאילו זה דרך הטבע. ואנחנו חיים את זה כדרך הטבע שמדינת ישראל המופלאה קולטת אותם.
אתם זוכרים את לובה הקופאית מארץ נהדרת - היא כבר לא שם, כי גם במציאות היא לא שם. באו לפה מליון יהודים חסרי כל בתוך עשרים שנה, והשתלבו בכלכלה ובחיים הישראלים - וקלטנו אותם. שום חברה לא היתה עומדת בזה.נס מתרחש לנגד עינינו - 'שאי סביב עינייך וראי, כולם נקבצו באו לך'.
וגם את נס ארץ ישראל זכיתי בעיניי לראות. אני זוכר בימי חיי, ארץ שוממה, מוזחת, עזובה, מאובקת. זאת ארץ ישראל של ימי ילדותי, ותראו אותה היום. ארץ ישראל נותנת ענף ונושאת פירות. ברוך ה', ותודה לה' שזיכה אותי להימנות בין המייסדים של היישוב החשוב הזה - עפרה.
חודשים רבים אחרי שגרנו בעפרה, התעוררתי בוקר אחד ומשהו היה משונה. פתאום הבנתי - ציפורים. יואל משה סלומון זה אגדה, אבל אני מספר לכם סיפור חי. לא היו פה בעופרה ביצות ולא היתה קדחת, אבל היתה פה שממה שקשה לתאר, סלעים וקוצים, היה קשה ללכת, היה צריך לקפוץ מסלע לסלע, ואז ראיתי - ציפורים.
זיכה אותנו הקדוש ברוך הוא להקים את הישוב הזה, שאין ערוך לחשיבותו לדור הגאולה הזה, לא מחות מהקמת פתח תקווה בשנת תרל"ח. ואם זיכה אותי ה' להיות ממיסדיו - דייני, ועל אחת כמה וכמה שזיכה אותי היום לראות אותו בתפארתו הפיזי והאנושי. תודה לריבונו של עולם, ולבסוף תודה לכם שזיכיתם אותי להשיא את משואת המייסדים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם