"החרם האקדמי על ישראל - אנטישמיות וג'יהאד"
בכנס שקיים ארגון 'מוניטור האקדמיה הישראלית', העוסק בהתמודדות עם הפעילות העולמית לחרם נגד ישראל מופו הגורמים שמדרבנים את הפעילות נגד ישראל. התחזית בחלקה קודרת: "הפסדנו במלחמה הקוגנטיבית"
בכנס, שהתקיים באוניברסיטת תל-אביב, טען פרופ' מרקוס כי תנועת החרם העולמית מוּנעת מאנטישמיות. "לא ממהרים לקרוא לזה כך, אך ההקשר ברור", הוא אמר, "בשנת 1933 בגרמניה שלחו בריונים ששכנעו אנשים שלא לקנות מיהודים. אדולף היטלר רק הגיע ופיתח את זה לשיטה בכך שהוא גיבש היגיון שקבע כי 'היהודים עשו דברים רעים לאנושות, ולכן עליהם להיענש'. באותה מידה אנחנו מגלים בשנת 2005 קריאות דומות".
"תנועות החרם, משיכת ההשקעות והסנקציות (BDS), מבקשות בדרך כלל להחרים את ישראל ולסלק ממנה השקעות – אך לא פועלות כך נגד ארצות אחרות. למה דווקא נגד ישראל? אומרים שצריך להתחיל באיזשהו מקום. היסטורית, תמיד התחילו ביהודים אבל לא תמיד סיימו אתים, כך שיש לנו כאן מוסר כפול ויחס מפלה. מובילי החרם מדברים על אסטרטגיה כוללת שמטרתה לבטל את הדה-לגיטימציה של ישראל ולערער את הנורמליות", הוא טען.
לדבריו, באותן תנועות "חברים שונאי-יהודים מוצהרים, או כאלה שפשוט לא מודים בכך או משקרים לעצמם. אבל בין אם אתה עוסק בפעילות אנטישמיות או לא, אם אתה תוקף את המחויבות היהודית לעם ישראל אתה עוסק באפליה על סמך תכונות אתניות. בין אם מדובר במעשה מכוון או לא, ההתקפות על ישראל הן בהכרח אנטישמיות".
פרופ' מרקוס טען כי ההבנה שתנועות ה-BDS מוזנות מאנטישמיות עשויה להועיל במאבק נגדן: "ברגע שאנחנו מבינים שהחרם אנטישמי, בגלל ההיגיון שלו או בגלל התומכים שהם בחלקם אנטישמים במודע או שלא במודע, ניתן לפעול משפטית באמצעות החוק הפדרלי או חוקי המיסוי והמנהל כדי לפגוע באותן תנועות ולסכל את כוונת החרם. בנסיבות הנכונות אפשר לתקוף את תנועות ה-BDS, ולא אופתע אם אראה מתקפות כאלה מגיעות בעתיד".
פרופ' ריצ'רד לנדס, היסטוריון מאוניברסיטת בוסטון, קישר ישירות בין תנועות החרם ובין מאמצי הג'יהאד העולמי. "תנועת החרם פועלת במטרה אחת: לבודד את ישראל מהקהילה העולמית", הוא טען. לדברי לנדס, ה'טריגר' לפעילות תנועות אלו הוא פרשת מותו של הנער הפלשתיני מוחמד א-דורה, שאותה הוא מכנה "פצצת אטום". לנדס הסביר כי "העיתונות המערבית אימצה את הנרטיב שקבע כי היהודים עשו זאת בדם קר. זה הזרם העיקרי שתפס את זה בארה"ב ובאירופה. האירוע הזה הצית הפגנות באירופה, שבהן הופיעו שלטים ברורים שהצהירו כי "האסלאם ישלוט בעולם". חלק מהעיתונות מדווחת על הנרטיב הפלשתיני כאילו הוא נכון, ואחרים פשוט לא מדווחים על המתרחש בצד הישראלי".
לנדס טען כי הפרק השני בהתעוררות תנועת החרם נגד ישראל נרשם בוועידת דרבן בשנת 2001. "בוועידת דרבן נוצרה הדמות החדשה של 'הנאצים החדשים', שהם בעצם הציונים. זה נתן כוח עצום לפרדיגמה שגרסה כי ישראל היא 'המערב הרע', שחיסולה יביא לצדק עולמי. הפרדיגמה הזו השתלטה על ועידת דרבן. גינו שם את ישראל ואת ארה"ב וקיבלו החלטה, בסעיף 424, שלפיה "כל הארצות צריכות לאמץ מדיניות של בידוד מוחלט של ישראל, תוך הטלת סנקציות וחרמות, לרבות ניתוק כל הקשרים החברתיים והכלכליים". במילים אחרות, ה-BDS מתחיל כאן", ציין לנדס.
הפרק השלישי של המתקפה נגד מדינת ישראל, טען לנדס, נרשם בג'נין. "במשך שלושה שבועות לא נתנו לעיתונאים להיכנס למחנה הפליטים. אמצעי התקשורת בעולם דיווחו על טבח, בהתבסס על מקורות פלשתיניים בלבד. התברר שזה בכלל לא נכון, ואז אמצעי התקשורת שתקו. זה עורר שערורייה, לרבות הפגנות בקמפוסים של אוניברסיטאות בארה"ב ובאירופה, שבהן הופצו עלילות דם נגד ישראל", הוא ציין.
לנדס הוסיף שעד היום, תנועת החרם שואבת מהעיתונות כתבי אישום שמאשרים את הנרטיב הפלשתיני: "אנחנו מפסידים את המלחמה הקוגנטיבית, מפני שאיננו מבינים את המתרחש בשנים הראשונות של המאה ה-21, שהיא מלחמת ג'יהאד על התודעה שבה משולבים גורמי שמאל קיצוני. רק עכשיו אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להילחם במלחמת התודעה הזו".
דובר נוסף בכנס היה העיתונאי בן-דרור ימיני, שטען כי מה שעומד בליבת פעילות החרם הוא "תעשיית השקרים". לטענתו, "השפה המרכזית של תנועת החרם היא שיח הזכויות, שבו יש שני צדדים - הכובש והנכבש, המדכא והמדוכא. כאשר אלה הדברים וכך הם מוצגים, האהדה של סטודנטים בקמפוסים בארה"ב נשבית בשפה הזו. זו שטיפת מוח, כשהם מדברים שוב ושוב על רצח עם, כשכל זה עטוף בעטיפה של זכויות אדם".
ימיני חלק על דברי קודמיו בכנס, שטענו כי מאחורי החרם עומדים גם מניעים אנטישמיים. "חלק ניכר מהפעילים המרכזיים של ה-BDS בכלל יהודים, אז איך אפשר לדבר כאן על אנטישמיות?" הוא שאל.
עם זאת, גם ימיני תקף את המגמה של החרם, וכדוגמה לאחד השקרים של ה-BDS הביא את "נוהל חמוֹר": "כדי שסטודנטים צעירים יתמכו ב-BDS הם צריכים להבין שמדובר במפלצת, כי אחרת אין לזה סיכוי. אז מה מספרים להם? שיש 'נוהל חמוֹר', שבמסגרתו חיילים לוקחים פלשתיני וקושרים אותו לחמור ומשלחים אותו אל מוות בייסורים. זה פורסם ב'הארץ', ובעקבות כך הגיע גל של תגובות, כולל מניצולי שואה שכתבו לעיתון שהם מזועזעים ואיך דבר כזה נוראי קורה למדינה. הייתה רק בעיה אחת בסיפור הזה: זה לא היה ולא נברא. לא היה עיתון מרכזי אחד בעולם שלא התייחס לסיפור הזה.
"היטלר אמר שהיהודים הם סכנה לאנושות,
הוא ציין כי "ל-99.9 אחוזים מהטרור בעולם אין קשר לישראל, ולרוב פעילי הטרור אין בכלל מושג איפה ישראל על המפה. אבל היום כבר לא צריך להיות אנטישמי כדי לטעון שהסכסוך הפלשתיני-ישראלי הוא הרוע הכי גדול בעולם והוא באשמת ישראל - השקר כבר מנצח".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם