65 שנה באו"ם: הכבשה השחורה במשפחת העמים
הביטוי הבן-גוריוני "או"ם שמום", נאומי נתניהו בעצרת הכללית וההקבלה בין ציונות לגזענות הם רק חלק ממסכת יחסים סבוכה בין המדינה לארגון הבינלאומי מזה 65 שנים
מעניין מה עבר באותו רגע בראש לאנשי או"ם ותיקים, שמכירים היטב את היחסים הקשים בין ישראל לאו"ם. האם מישהו מהם זכר את הביטוי "או"ם שמום", שאותו טבע ב-29 במרץ 1955 ראש הממשלה הראשון של המדינה ושר הביטחון באותם הימים, דוד בן-גוריון? האם יש בכלל תקווה שיום יבוא ויחסינו עם הארגון הבינלאומי הזה ישתפרו משמעותית?
היום ימלאו 65 שנים ליום שבו ישראל התקבלה כחברה באומות המאוחדות, 11 במאי 1949. קשריה של המדינה עם הארגון חוו ברבות השנים תנודות רבות – אמנם גם עליות, אך בעיקר ירידות. הזכורה מכולן לרע היא החלטת האו"ם שקבעה כי הציונות היא צורה של גזענות, אשר התקבלה ב-1975 ובוטלה מעט יותר מ-15 שנים מאוחר יותר.
האו"ם עצמו נוסד ב-26 ביוני 1945. חמישים מדינות חתמו אז על מגילת האומות המאוחדות, המסמך המכונן של הארגון שקם כמחליפו של חבר הלאומים, גוף ליישוב סכסוכים עולמיים מן השנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה. כיום חברות באו"ם 193 מדינות, שמייצגות את מרבית מדינות העולם. החברוּת באספה הכללית של האו"ם פתוחה באופן שוויוני (כמעט) לכל המדינות – עובדה שמאפשרת לגושים, כגון זה הערבי או הקומוניסטי, להשפיע על רבות מהחלטות העצרת.
למעשה, יחסיה של מדינת ישראל עם האו"ם התפתחו עוד לפני הקמתה, כאשר בהחלטתה המפורסמת ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה האספה הכללית את המלצות הוועדה המיוחדת לענייני ארץ ישראל שהוקמה לאחר הוויתור הבריטי על המנדט בארץ.
בהמלצות, שהתקבלו כהחלטה 181 של האספה הכללית ברוב של 33 מדינות אל מול 13 מתנגדות ועשר נמנעות, נאמר כי הארץ ("פלשתינה") תחולק ויוקמו עליה שתי מדינות עצמאיות, יהודית וערבית, וכי ירושלים תזכה למעמד מיוחד של עיר בינלאומית בחסות האו"ם. ההחלטה התקבלה בשמחה גדולה בקרב רוב היהודים שחיו בארץ, ואילו הערבים פתחו בעקבותיה בפעולות אלימות שמקובל לקבוע כי הן היוו את השלב הראשון של מלחמת העצמאות.
גם במועצת הביטחון הסכסוך הפלשתיני-ישראלי עמד בלב דיונים והחלטות רבים. כך למשל, ב-20 בנובמבר 1967, כמה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים, קיבלה המועצה את החלטה 242 העוסקת במציאת פתרון לסכסוך במזרח התיכון, ואשר נחשבת לאחת מאבני הדרך של המשא ומתן לשלום. החלטה זו, הקוראת לישראל לסגת משטחים שנכבשו במהלך המלחמה, נחשבת לא מחייבת משום שהיא הוכנסה תחת הסעיף השישי של אמנת מועצת הביטחון – ולא תחת הסעיף השביעי, המאפשר לאו"ם לאכוף את החלטות המועצה. כמו כן, בקרב משפטים נטושה מחלוקת בפירוש היקף הנסיגה הנדרשת מישראל, וזאת לאור פירושיה השונים באנגלית ובצרפתית, שמאפשרים את ההבנה כי הממשלה אינה מחויבת לסגת מכל השטחים שתפסה במלחמה אלא רק מחלקם.
החלטה מרכזית אחרת של מועצת הביטחון, מספר 338, שהתקבלה ב-22 באוקטובר 1973, קבעה גם היא מסגרת למשא ומתן לשלום בין ישראל לשכנותיה על פי קודמתה 242, והתוותה את הדרך לסיום מלחמת יום הכיפורים.
נקודת השפל ביחסי ישראל והאו"ם נרשמה ב-10 בנובמבר 1975, כאשר ביוזמת מדינות ערב וגוש המדינות הלא מזדהות העצרת הכללית של הארגון אימצה את החלטה 3379, שבה השוותה הציונות לגזענות ("ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית"). החלטה זו, שבה תמכו 72 מדינות ושהתנגדו לה 35 (32 נמנעות), עוררה גל מחאות נמרץ בארה"ב ובישראל, ובוטלה רק ב-1991, לאחר תום המלחמה הקרה ובעקבות האווירה החיובית שיצרה ועידת מדריד. ההחלטה זכורה בין השאר גם בזכות הנאום התקיף של חיים הרצוג, שגריר ישראל באו"ם דאז, אשר עמד מעל הבמה, הוקיע את ההחלטה, הצהיר כי "עבורנו, העם היהודי, זאת לא יותר מפיסת נייר – וכך גם נתייחס אליה", ולבסוף אף קרע הנייר שעליה הודפסה.
בעשור האחרון האו"ם עסק כמה פעמים בהחלטות שכוונו חד-צדדית נגד ישראל לדעת רבים, ובהן אירוח ועידת האו"ם נגד גזענות בדרבן בשנת 2001, ששימשה להטפה
ישראל מחזיקה שגריר קבוע באו"ם, אך מעולם לא נבחרה להיות חברה במועצת הביטחון של הארגון – בשל התנגדות מדינות ערב ומדינות נוספות. מסיבה זו היא גם כמעט ולא נבחרה לפורומים שונים של האו"ם. רק בשנים האחרונות אומצו כמה החלטות שביקשה ישראל להעביר בעצרת הכללית. גם כיום לא מכיר עדיין האו"ם בירושלים כבירת ישראל – והעצרת הכללית ומועצת הביטחון אף גינו את הממשלה על החלטתה לסיפוח ירושלים. ודאי שאין הכרה מצד הארגון הבינלאומי בשלטון ישראל על יהודה ושומרון.
על פי נתונים שאסף ארגון UNWatch, בשנת 2013 העצרת הכללית של האו"ם הצדיקה את המוניטין שלה נגד ישראל, ומתוך 25 החלטות שהתקבלו שם 21 הפנו ביקורת לישראל, בעוד שארבע בלבד עסקו בשאר כל מדינות העולם, ובכלל זה מיאנמר, סוריה, איראן וצפון-קוריאה. מחצית מהגינויים של מועצת זכויות האדם בשנה האחרונה, לפי נתוני הארגון, הופנו לישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם