מלחמה במסיכה: השיטה הפלסטינית להשמדת ישראל
במסווה של חתירה לשלום, הפלסטינים מפעילים במשך עשרות שנים שיטת לחימה מתמשכת שנועדה להשמיד את מדינת ישראל
במבט ישראלי אלה לא היו צריכות להיות חדשות. בישראל היו צריכים לדעת את זה כבר מזמן. כפי שבמאסקירובקה הרוסית אין יעדים מידיים לניצחון, אלא זו שיטה למלחמה מתמשכת, כך בדיוק מבצעים את הלוחמה שלהם הפלשתינים.
לפני 15 שנה ועשר שנים ידענו לדקלם הכל על הלוחמה הא-סימטרית. צה"ל הגדול, המצויד והמוחץ, נגד דוד הפלשתיני החלש עם האבנים, אחר כך הקלצ'ניקובים ואחר כך חגורות הנפץ ומכוניות התופת. לפני מלחמת ששת הימים ובשנים שמיד לאחריה הפלשתינים בהנהגת אש"ף נלחמו לפי המודלים של ויאטנאם ואלג'יריה. תקוותם היתה שהם יציתו אש וצבאות ערב הגדולים והמצוידים אכן יבצעו פלישה צבאית ויכריעו את ישראל כפי שצפון ויאטנאם עם צבאה הצטרפה למלחמה של הוייטקונג וחיסלה את דרום ויאטנאם.
השיטה הזאת עבדה בצורה מוגבלת. ישראל לא הוכרעה אבל הוכתה בטראומות שמלוות אותה לאורך עשרות שנים כתוצאה מהמלחמות הגדולות. אבל הפלשתינים והנהגתם פעלו לאורך כל הדרך ולא נטשו את שיטותיהם עד היום, לפי הדוקטרינה של המלחמה העממית, הלוחמה הפוליטית. מטרתם: השמדת מדינת ישראל. שוב, יהושפט הרכבי דן בסוגיה רבות והמציא לצד המושג של ג'נוסייד את מושג הפוליטיסייד: השמדת מדינה.
הכלים כוללים שימוש בארגוני חזית, הפעלת גורמים פנימיים בתוך המדינה שתפקידם לחולל דסטביליזציה – ערעור היציבות – של מדינת ישראל, החברה בכללותה, והכלכלה. הפלשתינים לא מצפים לצבא ערבי גדול שיצטרף עכשיו למלחמת הגרילה שלהם. אבל הם לא ויתרו גם על הטרור הבוטה, והם עושים זאת בהצלחה מרובה: עד כדי כך שגם בעלי הדעות בתוך ישראל, גם מדינת ישראל הרשמית, ובעיקר העולם מכחישים בכלל שהם עוסקים בטרור ומנהיגם הבלתי נבחר נחשב למתון ולמי שולל לחלוטין את דרך הטרור.
אבל האם ישראל סובלת פחות מטרור מאז שאבו מאזן שולט ברשות הפלשתינית? ודאי שלא. ישנו בסיס טילים בדרום ישראל שרוחבו הוא רצועה קרקעית של מעט יותר מעשרה קילומטר. אנחנו קוראים לו עכשיו חמאסטאן, אבל אלה עדיין פלשתינים המגשימים את דרך המאבק המזוין תוך הטלת אימה על אוכלוסיות גדולות ברחבי ישראל.
ובינתיים, ישראל מפולגת בתוך עצמה ומואשמת בעולם כמי שבגללה התמוטט המשא ומתן לשלום. שיטת הלוחמה הפוליטית של הפלשתינים נשענת על לוחמה פסיכולוגית. השימוש במלה "שלום" הצליח למעשה לעוור את האליטה הישראלית. זו קוראת שני עיתונים וניזונה ממחקרים של האקדמיה הנשלטת על ידי אידיאולוגיה מסוימת.
ברובה היא מורכבת מאנשים שאינם יודעים בכלל על אסטרטגיית המלחמה שעליה מדווחת אן אפלבאום. הם לא שמעו על אבי התעמולה ושיטות הלוחמה הפוליטית של הקומוניזם, וילי מינצנברג. הם חיים בעולם מושגים ניהיליסטי, בתוכו יש מדינה כובשת, מוכת רוע, כפי שמלמדת אותם פרופ' אווה אילוז. וישנו עם קטן ונכבש שרוצה להשתחרר.
די בכך שנשווה את המושגים שהינחו את קברניטי המדינה בתחילת הדרך של התהליך המדיני מול הפלשתינים למושגים שמנחים אותם היום כדי שנבין איזו התקדמות עשו הפלשתינים ביעדיהם. אלו הם הישגי המלחמה במסיכה, בין אם קוראים לה "מו"מ לשלום" או "ארגוני השלום" או "מחנה השלום" או קבלה למוסדות האו"ם והאמנות הבינלאומיות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם