הנסיגה האחרונה: האם ישראל נכנעת לוותיקן?
בישראל אמנם משתיקים את הנושא, אבל לפי דיווחים זרים מדינת ישראל קרובה מאוד להסכם עם הוותיקן, שלפיו יועברו חלקים ממתחם קבר דוד בהר ציון לידי הכנסייה. פעילים למען המתחם ומומחים ליחסי ישראל והוותיקן מאשימים את סגן שר החוץ זאב אלקין בהפקרת נכס לאומי. אלקין בתגובה: "השמועות על העברת הבעלות לא נכונות"
כל הבליל הזה, שעליו נשמע בהמשך, מתנקז בסופו של דבר לשאלה אחת: האם מדינת ישראל עומדת לפני חתימה על הסכם סודי מול הוותיקן, הכולל מסירת חלקים ממתחם קבר דוד לידי הכנסייה?
התשובה, כצפוי, היא שתלוי את מי שואלים. את מה שממשלת ישראל מנסה אולי לכסות, לנושאי הצלב אין בעיה לחשוף. בעיתון הרשמי של הוותיקן, "ותיקן אינסיידר", מתייחסים להסכם ככמעט סופי וחתום. על פי דברים שפרסם כתב העיתון האיטלקי, אנדראה טורניילי, מסתבר כי 'הכס הקדוש' קרוב לחתימה על הסכם מול מדינת ישראל.
לדברי הכתב, ההסכם כולל שני מרכיבים: הראשון הוא ויתור של ממשלת ישראל על תשלומי ארנונה ומס, לכל "הכנסיות, המקומות הקדושים, בתי התפילה ובתי הקברות". השני הוא העברתו של חדר 'הסעודה האחרונה', השוכן בקומה שמעל ציון קבר דוד, לניהולה של 'הקוסטודיה הפרנציסקנית'.
בכתבה אחרת מציין טורניילי כי "גורלו של המקום, שבו על פי המסורת העתיקה חגג ישו את הסעודה האחרונה, הוא נקודת הליבה במשא ומתן שבין הוותיקן למדינת ישראל". עוד מדווח הכתב כי הנציג לניהול המגעים מטעמה של ממשלת ישראל הוא סגן שר החוץ זאב אלקין.
מבחינתו של אלקין הסיפור שונה. בשיחה עם 'מקור ראשון' מסר סגן שר החוץ כי "מאז שאני בתפקיד הנושא של מסירת מתחם הקבר לא עלה במשא ומתן מול הוותיקן. לי אישית לא יצא לטפל בעניין הזה, אבל כן, הוא עמד במשא ומתן בין המדינות בקדנציה הקודמת של סגן השר דני איילון, והצדדים הגיעו שם לסיכום. אני מכיר את הסיכום אך לא עסקתי בזה".
מהו הסיכום? על מה נשאו ונתנו הממשלות בקדנציה הקודמת?
"הרקע לכל הסיפור הוא הסכם כלכלי ישן שנחתם לפני עשרים שנה בין ישראל לוותיקן. ההסכם מתייחס לסוגיות מיסוי ולטענות בעלות שהיו במחלוקת. כשייסדנו את היחסים הדיפלומטיים עם הוותיקן היה סעיף שקבע שהמדינות יחתמו על הסכם כלכלי שיסדיר את הסוגיות הכלכליות הנוגעות לפעילות הכנסייה.
"עשרים שנה חלפו אך ההסכם לא נחתם. כרגע הנושא נמצא בשלב מתקדם של טיפול. החתימה לא תהיה תוך חודשים אבל בהחלט תוך שנה-שנתיים העסק יהיה סגור. ההסכם כולל גם את הסדרת המעמד של הכנסייה הקתולית, שיהיה דומה למעמד של שאר הקבוצות הדתיות במדינת ישראל".
קבר דוד הוא חלק מ'טענות הבעלות' של הכנסייה שכלולות בהסכם?
"לא אני טיפלתי בקבר דוד אלא דני איילון. מי שהיה מעורב שם זה משרד הפנים שהוא המוסמך על כל מתחם הקבר. יש שם גם דברים שהיו בסמכות משרד הדתות, שהיה חלק מהמו"מ בקדנציה הקודמת. כל מה שסוכם, סוכם על דעת אלי ישי. יותר מזה, היו החלטות שנכללו בסיכום הראשוני, אך אלי ישי דרש לשנותן ומשרד החוץ חזר לוותיקן וביקש לפתוח את ההסכם מחדש".
מה לגבי הטענה שהאפיפיור התנה את הביקור שלו במסירת הקבר לידי הכנסייה?
"הם לא התנו את ביקור האפיפיור בחתימה על ההסכם. ההסכם הכולל מתקדם לאטו, מי שמעכב אותו כרגע זה הצד של הוותיקן. הם רוצים תשובות ברורות יותר על חלק מהסוגיות שבמחלוקת".
מה סוכם איתם בנוגע לקבר?
"לצערי אינני יכול לעדכן, כי הוותיקן ויתר על הרוב המוחלט של הדרישות שלו. הסיכום מולם היה שמה שסוכם יישאר חסוי כדי לא לחדש את הלחץ בתוך הוותיקן, לחץ שיחייב אותם לפתוח מחדש את המשא ומתן ולהציב דרישות חדשות.
"אני יכול רק לומר שהיה אכן סיכום ראשוני של דני איילון עם אנשי משרד החוץ ומשרד הפנים. זה הגיע לאלי ישי שביקש לשנות כמה דברים. חזרנו לוותיקן והגענו לסיכום מחודש ומאז לא נגענו בזה. הדבר היחידי שאני יכול להגיד זה שכל השמועות על כך שהסכמנו להעביר בעלות או חכירה על קבר דוד לא נכונות. יש גם ויכוח בין הכנסיות הנוצריות עצמן, וכן, הכנסייה הקתולית תקבל עדיפות מסוימת".
מתחם קבר דוד בהר ציון הוא קומפלקס אניגמטי של מסתורין, קדושה, אוצרות תת-קרקעיים וסכסוכים בין-דתיים עתיקים. כמו בספר מתח טוב של דן בראון, גם כאן הנעלם רב על הגלוי וכל שכבה שנחשפת מגלה שכבה עמוקה יותר תחתיה. הקמרונות העתיקים והאולמות האפלוליים מכסים על הדרמה הרוחשת מאחורי הקלעים.
יעקב סיביליה הוא אחד הפעילים הבולטים למען שימורו של המתחם בידי מדינת ישראל. קבר דוד הפך במידה מסוימת לפרויקט חייו של סביליה, שאף ערך מחקר אישי רחב יריעה ובמסגרתו הגיע לתובנה הקוראת תיגר על המסקנות המקובלות במחקר. לדעתו, עיר דוד המקראית שכנה על הר ציון ולא בשלוחה הדרומית של הר הבית כפי שמקובל היום, ודוד המלך
בלב המתחם עומד ציון קבר דוד, המוקף במספר אולמות ומבואות. אבני המדרך מצידו הימני של הציון מכסים על גרם מדרגות עתיק שיורד אל מערכת תת-קרקעית מסועפת. על מה שיש שם קיימות כמה עדויות. הראשונה היא של שני צַבָּעים יהודים שירדו לשפץ את המקום בפקודת הסולטן התורכי לפני כ-120 שנה, והעידו על מה שראו בפני ר' יהושע לייב (המהרי"ל) דיסקין. לדבריהם, הם ראו אבן גדולה שעליה חרוטה הכתובת "קברי מלכי בית דוד", כשמאחוריה יורד גרם מדרגות נוסף המוביל להיכל מפואר עם עמודי שיש.
"וראינו באמצע החדר כמו מיטה של זהב ועל המיטה מצע ועליו עומד ארון מכוסה מזהב אך הלולים כעין אריג", תיארו הצבעים, "וראינו עוד מכסה עליו ובאמצע היה מצויר כעין מגן דוד ובתוך המגן כתוב שם דוד וכתר של זהב משובץ באבנים טובות. והגבהנו מעט המכסה של מעלה מארון הזה וראינו בצד הארון היה כתוב 'דוד בן ישי'... גם ראינו שם כמין שולחן של שיש ועליו חרב פיפיות ארוכה בערך חמשה אמות ובסמוך מונח כעין שרביט, ובתוך יד השרביט היה קבוע אבן טובה המאירה". כתובת נוספת שעליה דיווחו הצבעים הייתה של "קדוש קדוש קדוש מה נורא המקום הזה".
הראשון שחפר במקום בצורה מסודרת היה החוקר האמריקני ג'יימס ברקלי בשלהי המאה ה-19. הוא ירד אל האולם הראשון יחד עם בתו שציירה את מבנה החדרים. הציור של בתו שנשמר מאשר למעשה את תיאורי הצבעים היהודים. על פי השרטוטים שהשאיר ברקלי עולה כי האולם המרכזי נמצא בדרומו של המתחם, מתחת למגרש ציבורי פתוח שבו נמצא היום מגרש כדורסל מוזנח.
מול מתחם הקבר שוכנת כנסיית דורמיציון, שנבנתה בראשית המאה ה-20. מדובר במבנה מונומנטלי, ענק ומרשים. את המבנה הגדול מאכלסים כשמונה נזירים מבוגרים. הבכיר שבהם, גונתר, הוא ראש הפעילים לסיפוחו של קבר דוד לידי הוותיקן.
הכנסייה חולשת על גינה גדולה המקיפה את המבנה, ובבעלותה מבנה נוסף עם חצר גדולה בצדו הדרום-מזרחי של המתחם. גורם בכנסיה שעמו שוחחתי סיפר לי על המקום: "הכנסייה מפעילה כאן סמינר תיאולוגי לסטודנטים דוברי גרמנית שמגיעים לתקופות של שמונה חודשים, אבל יש כאן הכול חוץ מלימודים".
למה אתה מתכוון?
"הסטודטים שמגיעים לכאן מגרמניה הם מאוד ליברלים, הם לא 'אולטרא אורתודוקס'. יש כאן צעירים וצעירות ובלילות הם עושים פה אורגיות. גם ערבים ממזרח ירושלים מגיעים ומצטרפים".
ומה הכמרים אומרים על זה?
"הם צריכים להחזיק את המקום. אני חושב שזה לא כל כך מעניין אותם".
מתחם קבר דוד בהר ציון הוא קומפלקס אניגמטי של מסתורין, קדושה, אוצרות תת-קרקעיים וסכסוכים בין-דתיים עתיקים. כמו בספר מתח טוב של דן בראון, גם כאן הנעלם רב על הגלוי וכל שכבה שנחשפת מגלה שכבה עמוקה יותר תחתיה. הקמרונות העתיקים והאולמות האפלוליים מכסים על הדרמה הרוחשת מאחורי הקלעים.
יעקב סיביליה הוא אחד הפעילים הבולטים למען שימורו של המתחם בידי מדינת ישראל. קבר דוד הפך במידה מסוימת לפרויקט חייו של סביליה, שאף ערך מחקר אישי רחב יריעה ובמסגרתו הגיע לתובנה הקוראת תיגר על המסקנות המקובלות במחקר. לדעתו, עיר דוד המקראית שכנה על הר ציון ולא בשלוחה הדרומית של הר הבית כפי שמקובל היום, ודוד המלך אכן קבור בהר ציון. אז מה יש לנו במתחם ועל מה נסוב הסכסוך? נפתח בתיאור גיאוגרפי למי שלא מכיר.
בלב המתחם עומד ציון קבר דוד, המוקף במספר אולמות ומבואות. אבני המדרך מצידו הימני של הציון מכסים על גרם מדרגות עתיק שיורד אל מערכת תת-קרקעית מסועפת. על מה שיש שם קיימות כמה עדויות. הראשונה היא של שני צַבָּעים יהודים שירדו לשפץ את המקום בפקודת הסולטן התורכי לפני כ-120 שנה, והעידו על מה שראו בפני ר' יהושע לייב (המהרי"ל) דיסקין. לדבריהם, הם ראו אבן גדולה שעליה חרוטה הכתובת "קברי מלכי בית דוד", כשמאחוריה יורד גרם מדרגות נוסף המוביל להיכל מפואר עם עמודי שיש.
"וראינו באמצע החדר כמו מיטה של זהב ועל המיטה מצע ועליו עומד ארון מכוסה מזהב אך הלולים כעין אריג", תיארו הצבעים, "וראינו עוד מכסה עליו ובאמצע היה מצויר כעין מגן דוד ובתוך המגן כתוב שם דוד וכתר של זהב משובץ באבנים טובות. והגבהנו מעט המכסה של מעלה מארון הזה וראינו בצד הארון היה כתוב 'דוד בן ישי'... גם ראינו שם כמין שולחן של שיש ועליו חרב פיפיות ארוכה בערך חמשה אמות ובסמוך מונח כעין שרביט, ובתוך יד השרביט היה קבוע אבן טובה המאירה". כתובת נוספת שעליה דיווחו הצבעים הייתה של "קדוש קדוש קדוש מה נורא המקום הזה".
הראשון שחפר במקום בצורה מסודרת היה החוקר האמריקני ג'יימס ברקלי בשלהי המאה ה-19. הוא ירד אל האולם הראשון יחד עם בתו שציירה את מבנה החדרים. הציור של בתו שנשמר מאשר למעשה את תיאורי הצבעים היהודים. על פי השרטוטים שהשאיר ברקלי עולה כי האולם המרכזי נמצא בדרומו של המתחם, מתחת למגרש ציבורי פתוח שבו נמצא היום מגרש כדורסל מוזנח.
מול מתחם הקבר שוכנת כנסיית דורמיציון, שנבנתה בראשית המאה ה-20. מדובר במבנה מונומנטלי, ענק ומרשים. את המבנה הגדול מאכלסים כשמונה נזירים מבוגרים. הבכיר שבהם, גונתר, הוא ראש הפעילים לסיפוחו של קבר דוד לידי הוותיקן. הכנסייה חולשת על גינה גדולה המקיפה את המבנה, ובבעלותה מבנה נוסף עם חצר גדולה בצדו הדרום-מזרחי של המתחם. גורם בכנסיה שעמו שוחחתי סיפר לי על המקום: "הכנסייה מפעילה כאן סמינר תיאולוגי לסטודנטים דוברי גרמנית שמגיעים לתקופות של שמונה חודשים, אבל יש כאן הכול חוץ מלימודים".
למה אתה מתכוון?
"הסטודטים שמגיעים לכאן מגרמניה הם מאוד ליברלים, הם לא 'אולטרא אורתודוקס'. יש כאן צעירים וצעירות ובלילות הם עושים פה אורגיות. גם ערבים ממזרח ירושלים מגיעים ומצטרפים".
ומה הכמרים אומרים על זה?
"הם צריכים להחזיק את המקום. אני חושב שזה לא כל כך מעניין אותם".
עמדת רשות העתיקות היא חידה לכשלעצמה. בשיחה עם 'מקור ראשון' מסרה דוברת הרשות כי: "נושא מיקומה של עיר דוד המקראית מימי דוד ושלמה עומד במרכזו של המחקר הארכיאולוגי של ירושלים. הדעה הרווחת במחקר היא שעיר דוד המקראית של המאה העשירית לפני הספירה שכנה באזור השלוחה המזרחית של ירושלים - קרי: אתר התיירות עיר דוד של היום.
"על פי הנתונים הארכיאולוגיים, בשלהי ימי הבית הראשון, במאה השביעית והשמינית לפנה"ס (300 שנה אחרי ימיהם של דוד ושלמה), ירושלים התפשטה כלפי מערבה וכללה את הר ציון. על הר ציון וסביב מתחם קבר דוד נפוצו אגדות, מסורות וסיפורי עם רבים. ישנו מרחק רב בין עבודתו של ארכיאולוג, שהינה מדעית ומתבססת על עובדות, לבין אותן אגדות וסיפורים, שלחלקם הגדול אין הוכחות פיסיות בשטח".
מאידך, דוברת הרשות סירבה לאשר לי לשוחח עם הארכיאולוג הראשי, והדברים היחידים שהצלחתי לחלץ מפיו הם "זהו נושא רגיש, אסור לי להתבטא עליו, אבל אם תחקור היטב בוודאי תגלה דברים מאוד מעניינים".
עמדת ביניים היא עמדתו של ד"ר יואל אליצור. "אני כופר באפשרות שזה יכול להיות עיר דוד", טוען אליצור. "הראיה ה'חדשה' ביותר היא דברי חז"ל בתוספתא סנהדרין שמעידים כי הייתה מחילה שהוציאה את הטומאה מקברי דוד וחולדה הנביאה לנחל קדרון. זה מחייב שקברי דוד יהיו קרובים ביותר לנחל קדרון, וזה מוכיח בצורה חד-משמעית שקברי דוד נמצאים בעיר דוד של היום".
עם זאת, אליצור מזדהה עם העמדה הקובעת כי במתחם בהר ציון קבורים מלכי דוד האחרונים: "בהר ציון יש מסורת עתיקה. יש תאוריה מעניינת ומשכנעת של גבריאל ברקאי שהאתר הזה הוא המקום שבו נקברו מלכי בית דוד האחרונים. בספר מלכים מופיע כי המלכים האחרונים של בית דוד, ממנשה והלאה, נקברו בגן עוזה ולא בעיר דוד.
"אני מקבל את המסקנה הזו ולכן אני כן מחשיב את האתר הזה כאתר מורשת יהודי חשוב. יש שם מערכות תת-קרקעיות שהאחרון שבדק אותם היה פירוטי במאה ה-19, והממצאים מתאימים לידיעה שהיו אוצרות שיוחנן הורקנוס לקח מקברי מלכי בית דוד. התיאורים שם לא מתאימים לאתר בעיר דוד וכן מתאימים לאתר פה".
פעילה מרכזית נוספת לשימור המתחם בידיים יהודיות היא מינה פנטון, לשעבר חברת מועצת העיר ירושלים ויו"ר סניף ארגון הנשים 'אמונה' בעיר. "מתחת לפני השטח יש כאן מאבק אימים מול הכנסייה על השליטה בירושלים", טוענת פנטון.
"הכנסייה רוצה בכורה על המקום. גם אם לא יתנו להם בעלות אלא רק היתר לקיום יומיומי של מיסות, והמקום יוצף בצליינים עם צלבים על החזה שמגיעים ומצטלבים ומפריעים למתפללים היהודיים בקבר דוד, זו תהיה פגיעה חמורה מאוד באתר יהודי קדוש. הסיפור כאן הרבה יותר רחב.
"הקתולים מעוניינים להעצים את כוחם ולשלוט בכיפה. מבחינתם המקום הזה הוא סמל חשוב מאוד והם רוצים לקבל עליו מונופול כחלק מהמאבק שלהם על השליטה בירושלים. זה מאבק מול היהדות ומאבק מול האסלאם. קח לדוגמה את פסל דוד שהם הציבו ליד החדר שהם דורשים. ישו מבחינתם היה מבית דוד, וההצבה של הפסל היא מבחינתם עוד סממן של שליטה ובעלות."
פנטון מספרת על חלקה בטרפוד עסקה שכמעט נחתמה בין הכנסייה למשפחת שאקי: "בשנות ה-70 קיבל פרופ' אבנר שאקי ממנכ"ל משרד הדתות דאז מספר חדרים ליד ציון הקבר, לצורך הפעלה של פרויקטים לחיזוק התודעה היהודית. המקום נשאר נטוש והאוונגליסטים חשקו בו ורצו להקים בו מרכז כנסייתי גדול. בשלב מסוים פנה לשאקי הרב יחיאל אקשטיין, ראש הקרן לידידות, והם חתמו על זכרון דברים למכירת החדרים תמורת מיליוני דולרים.
"אני הייתי חברת מועצה ופניתי לפרופ' שאקי. זעקתי אליו 'איך ייתכן, שאתה שכתבת את 'מיהו יהודי', ונאבקת כל חייך למען שמירת הזהות היהודית, מוכן למכור מקום כל כך קדוש לנוצרים תמורת כסף?' שאקי הסביר לי שהוא מקים מכון לחקר המשפחה והוא צריך את הכסף, ושלמיטב הבנתו העסקה לא תעביר את החדרים לבעלות הכנסייה אלא לבעלות הקרן לידידות שתפעיל במקום מרכז לסיוע לעולים חדשים.
"שלחתי לו מסמכים ונתונים והוא הבין שהוא טעה (המסמכים שמורים במערכת. י.י.). שאקי פנה לרב עובדיה שפסק לו שהוא צריך למצוא כל דרך משפטית על מנת לבטל את העסקה. בסוף הוא הצליח לבטל אותה, לא בלי מריבות והתכתשויות עם הרוכשים".
ד"ר יצחק מינרבי שירת כ-35 שנה במגוון תפקידים בכירים במשרד החוץ. המומחיות האקדמית שלו היא בתחום מערכת היחסים שבין מדינת ישראל לוותיקן. הוא פרסם לא פחות מ-44 מאמרים אקדמיים בנושא. "העניין מאוד פשוט", מסביר מינרבי.
"מדינת ישראל התחייבה בכתב בדצמבר 1993 לתת פטור ממיסים למוסדות הדת הנוצריים. עד היום הפטור הזה לא ניתן, וזה מה שגורר את הלחץ לויתורים טריטוריאליים. מבחינת פקידי האוצר מדובר בהרבה מאוד כסף והם מעדיפים שלא לתת אותו.
"באוצר חושבים שעדיף לא לתת מה שעולה כסף, אך דעתי שלי הפוכה לחלוטין. מה שאפשר לקנות בכסף תמיד יהיה יותר זול יותר מאשר ויתור על נכסים אסטרטגיים בעלי משמעות היסטורית שאחרי כן אי אפשר להחזיר. גם אם ייתנו להם רק זכות שימוש הם יקבלו דריסת רגל קבועה ולא יהיה אפשר לשנות את המצב".
מה הבעיה שהם יתפללו באולם שמעל הקבר?
"כשהמוני צליינים יציפו את המקום היהודים לא יוכלו להמשיך להתפלל בציון קבר דוד. היסטורית, במשך מאות שנים היה ויכוח נוקב על המקום. המבנה הוקם בסביבות שנת 1330. מלכי איטליה וספרד ששלטו בו העניקו אותו לפרנציסקנים. זה החזיק עד לשנת 1520. כשהמוסלמים ששלטו בירושלים החליטו שאם המקום הוא קבר דוד אז גם להם יש עניין בו.
"בשנת 1917 האנגלים כבשו את ארץ ישראל, והם החליטו להקפיא את המצב בחדר הסעודה האחרונה ולא לתת בו דריסת רגל לאף אחד, בגלל חילוקי הדעות. נציגי הוותיקן ניהלו מאז משא ומתן אינסופי ללא שום תוצאות, האנגלים עמדו על שלהם ודחו את דרישתם בגלל שזהו מקום שנוי במחלוקת. ההחלטה של האנגלים הייתה נבונה. אם אין לך כוח פוליטי להכריע אל תשנה את הססטוס-קוו, וזה מה שממשלת ישראל הייתה צריכה לעשות.
"ופתאום נוסע זאב אלקין, שכבודו במקומו מונח אבל הוא מבין בוותיקן כמו שאני מבין בנעליים, ומוכן לתת להם זכות שימוש בהיתלות על ההתנהלות השערורייתית של דני איילון. זהו סקנדל. עד היום הם קיבלו אישור לעשות שם מיסה פעם בשנה והיום הם יקבלו היתר יומיומי שלמעשה יעביר את המקום לשליטתם.
"זה יפריע ליהודים, זה יפריע למוסלמים, זה יפריע למלך ירדן שרואה את עצמו אחראי על המקומות הקדושים בירושלים. ומה התמורה? שלא יצטרכו לתת להם פטור ממיסים? זה הרי חסר הגיון לחלוטין. בכל מערכת יחסים של מדינת ישראל עם מדינה אחרת אני אעדיף לתת כסף מאשר שליטה בנכס קבוע. וכאשר מדובר בנכס עם ערך דתי והיסטורי הדבר נכון שבעתיים".
אבל במשרד החוץ יגידו לך שהקשרים הדיפלומטיים עם הוותיקן לא פחות חשוב מהמתחם בהר ציון?
"מערכת היחסים בין המדינות יציבה, אבל מתחת לפני השטח הוותיקן מוביל מהלכים מאוד בעייתיים מבחינת הריבונות של מדינת ישראל. בחוברות שמחולקות לצליינים על ידי משרד התיירות אין זכר לריבונות הישראלית על 'ארץ הקודש', ההדרכות לצליינים ב'יד ושם' נערכות על ידי מדריכים קתולים שמשתפים פעולה עם המאמץ של הוותיקן להציג את השואה כאירוע קתולי. יוחנן פאולוס אמר שבשואה נרצחו שישה מליון פולנים, ובכניסה לאושוויץ הם הקימו צלב בגובה של 7.5 מטרים, בדרך להפיכת אושוויץ לסמל לקתולים שנרצחו.
"קח למשל את הכתובת על התמונה של האפיפיור פיוס ה-12 שמעלימה את חלקו בהסתרה ובהכחשת השואה. מי שמוכן למכור את ההיסטוריה שלו ואת הזהות שלו בעבור חופן דולרים של תיירים שלא יתפלא שהתוצאות נראות ככה. האפיפיורים מוכנים לקבל את ראש הממשלה כיהודי אך לא כישראלי, ויש פער עצום ביחס שהם מעניקים לו לעומת היחס שהם מעניקים לראש ממשלת ירדן למשל. היחס שלהם למדינת ישראל הוא מאוד מסויג, בלשון המעטה".
למה זה ככה, האם הם לא שינו את המסורות שהאשימו את היהודים בהריגתו של ישו?
"אספר לך סיפור שממנו תבין את העניין. לפני שמונה שנים התקיימה ועידה בינלאומית לנושא הדמוגרפיה בעולם. נציג הוותיקן הגיע לשם אחרי ביקור בבירת איראן ובבירת לוב אך לא טרח לבקר בישראל. זוהי דוגמה לנושא שהוותיקן מוצא בו מכנה משותף עם מדינות ערב יותר מאשר עם ישראל.
"בתחום הדתי הטהור הם מרגישים קרבה לאסלאם הרבה יותר מאשר ליהדות. מבחינתם ישראל היא סוכנת של החילון והליברליזם והחופש המיני שהם כל כך חוששים מהם".
הוותיקן מרגיש קרוב יותר לאסלאם, אחרי כל ההיסטוריה עקובת הדם ביניהם?
"כן. האסלאם מתפשט באירופה והכנסייה לא מתנגדת להקמה של מסגדים חדשים. שיתוף הפעולה בין הדתות מתבסס על ההתנגדות למערביות. הם בעד המורדים בסוריה. לדעתי מדינת ישראל אשמה בכך שהיא לא משקיעה בהסברה בתוך הוותיקן."
מה יש להסביר לוותיקן, לקתולים יש הרי תיאולוגיה מאוד דוגמטית וקשיחה. אפשר לשנות משהו ביחס שלהם לישראל?
"בוודאי. אנחנו יכולים לקעקע את הפרו-אסלאמיות שלהם אם נביא למפגשים אנשים בעלי שיעור קומה תרבותי, דתי ואידיאולוגי. אבל כשאתה שולח רבנים שלא נחשבים אפילו בישראל לבעלי שיעור קומה (הכוונה לרבנים הראשיים בשתי הקדנציות האחרונות. י.י) ואין להם שום עומק פילוסופי או תרבותי, למה אתה חושב שהוותיקן יבלע את זה? כשבמשך שנים ראש מחלק הנצרות במשרד החוץ היה דרוזי שלא מכיר את ההיסטוריה, לאלו תוצאות יש לצפות?"
מהן התוצאות התיאולוגיות של ההזנחה הזו?
"האפיפיור פרנציקוס נושא בזמן האחרון לא מעט נאומים על קטעים אנטישמיים באוונגליון. הנה, אני מתרגם לך קטע מדרשה שנישאה לאחרונה. הוא מדבר על התקופה שלאחר חזרתו לתחייה של ישו. חיילים רומיים באו ליהודים ואמרו להם ראינו שהוא קם לתחייה, והיהודים ענו להם "תשתקו. תקחו את הכסף ועם הכסף תכסו את הכול". האפיפיור מתאר את היהודים כ"קהילה סגורה הבטוחה בעצמה. היא מחפשת את הביטחון דרך משא ומתן עם השלטון המבוסס על שוחד בכסף".
בדרשה נוספת מסוף מרץ האחרון הוא אומר: "בזמנים ההם [של ישו] השלטון היהודי התרחק מהעם, הזניח את העם, השלטון היהודי לא היה מסוגל לעשות דבר אחר מלבד הליכה לפי האידיאולוגיה שלו, שהתבטאה בלקיחת שוחד. האם האנשים האלו היו חוטאים? כן. כולנו חוטאים. אבל הם היו יותר מאשר חוטאים. הלב שלהם היה כל כך קשוח שהיה בלתי אפשרי בשבילם להאזין לקול א-דוני. מחוטאים הם הפכו להיות מושחתים. צעד אחרי צעד הם הבינו שצריך לרצוח את ישו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם