איקיוטק לא נכנעת: תביעות נגד מובילי המאבק
גם מול קבוצת פייסבוק פעילה, אלפי תלונות למועצה לצרכנות, תביעה פלילית, סיקור נרחב ודיונים בכנסת, ממשיכה חברת "איקיוטק" לשלוח הודעות חוב ללקוחות. עו"ד אופיר לב, ממובילי המאבק בחברה: "מי שנפגע הן השכבות החלשות שאין להן אמצעים להילחם"
פילצקי, היום בת 15, קיבלה מכתב התראה מאיים לפני נקיטת הליכים משפטיים ובו התבשרה כי נרשמה לשירותי תוכן ומידע בתשלום ל"קבלת אודישנים לתוכניות טלוויזיה וסרטים", וכי עליה לשלם לחברת איקיוטק חוב משנת 2008 על סך 3,600 שקלים. את "שירותי התוכן" – הודעות טקסט לטלפון הסלולרי על קיומם של אודישנים ברחבי הארץ – פילצקי, לטענתה, לא קיבלה מעולם.
מספר הטלפון שמסרה שיר היה שייך לחברה שבה עבדה אמה, ענת, ועל כן היא מעולם לא קיבלה את החשבונות באופן ישיר. לאחר שערכה בירור מול חברת הסלולר גילתה ענת כי החברה דווקא שילמה עבור השירות, אלא שבשנת 2010 פנתה החברה לחברת הסלולר וביקשה להפסיק את כל התשלומים עבור שירותי התוכן. "כנראה התחייבתי לחוזה לכל החיים. ילדה בת תשע התחייבה לחוזה", סיכמה פליצקי.
חברת איקיוטק, בבעלותו של בן אופק, פצחה לפני כשנה במבצע חסר מעצורים לגביית חובות מכ-100 אלף חייבים, לטענתה. השירותים שנתנה החברה (במקור חברת במרום הפקות 2004) כללו, בנוסף להודעות טקסט ושירותי מידע על אודישנים ולמשחקים באינטרנט, שירותי מידע בתחום הספורט, אתרי היכרויות, חברות במועדון הנחות ועוד.
במקביל, החברה הציעה גם שיעורי משחק ופיתוח קול, וניהלה סוכנות ניצבים. אך נראה כי המסה העיקרית של החייבים כוללת את מי ש"רצה להיות מפורסם" ונרשם לכאורה לשירותי הודעות עבור אודישנים. עשרות אלפי אנשים, חלקם ילדים וקשישים, קיבלו בבוקר בהיר אחד מכתבים מאיימים על חובות של אלפי שקלים משנת 2006 ואילך.
התגובות היו נזעמות. חלק מהאנשים טענו כי מספר הטלפון המדובר מעולם לא היה בבעלותם. אחרים טענו שמעולם לא רכשו את השירות האמור, וגם אם רכשו לא נאמר להם כי הדבר כרוך בתשלום. גם מי ששילם תקופה מסוימת באמצעות חברת הסלולר, טען כי ביטל בהמשך את האפשרות לקבלת שירותי תוכן. התקבלו תלונות רבות על יחס תוקפני ומאיים.
אבל גם 5,300 תלונות למועצה הישראלית לצרכנות, תובענה ייצוגית בדרישה לפיצוי כספי בגין הטעיה ותרמית, שתי הצעות חוק שנועדו לטרפד את המהלך, ישיבה מיוחדת בוועדת הכלכלה, שבוע שלם בתוכנית "צינור לילה" של ערוץ 10 שהוכרז כ"שבוע איקיוטק" תחת הכותרת "בן אופק – המשחק נגמר", קבוצת פייסבוק בשם "איקיוטק טוענים שיש לי חוב, האומנם?!" המונה כיום 8,500 חברים, וחקירה פלילית אחת נגד בעלי החברה בחשד להונאה, זיוף ומרמה, לא ריפו את ידיו של אופק ומבצע הגבייה עדיין בעיצומו.
גילוי נאות. בשבוע שעבר, קרוב משפחתה של כותבת השורות, ד', הצטרף לחגיגה בעל כורחו וקיבל גם הוא מכתב התראה לפני פנייה להוצאה לפועל. המכתב מלא בסימוכין משפטיים קלושים במקרה הטוב, וטענות כי החברה פעלה בהתאם להנחיות משרד התקשורת (הטענות הללו מוכחשות על ידי משרד התקשורת שלדבריו מנחה אך ורק את חברות הסלולר ולא את החברות למתן שירותי תוכן). במכתב נאמר כי "דברי פוליטיקאים שפורסמו לאחרונה לא יוכלו לעמוד כהגנה בפני תביעה במערכות ההוצאה לפועל", בעוד שעל פי הנחיות רשות האכיפה יש צורך בראיה בכתב כתנאי להגשת תביעה בהוצאה לפועל, ואין די במסמכים המונפקים על ידי החברה ללא חתימת החייב.
ד', למיטב זכרונו, לא נרשם מעולם לשירותי תוכן מכל סוג שהוא, ולא החזיק בבעלותו את מספר הטלפון המדובר. ואכן, בבירור מהיר שלקח פחות משתי דקות, הוא גילה כי מספר הטלפון שייך בכלל לנערה בת 14 בעלת שם זהה. אבל נראה שד' בחברה טובה. גם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, זכה לדרישת חוב דומה בעיצומו של ההליך המשפטי בפרשת הולילנד.
איקיוטק טענה כי בשנת 2008, בעודו מכהן כראש ממשלת ישראל, ביקש אולמרט להירשם לשירותי האודישנים. לאחר פנייתו החוב בוטל, ואיקיוטק התנצלה והסבירה שמישהו ככל הנראה נרשם בשם זה כדי לחמוד לצון, וכאשר מטפלים ב-100 אלף חייבים עלולות ליפול טעויות.
לטענת איקיוטק, אתרי האינטרנט של החברה כללו הודעה מפורשת וברורה כי השירות הנו בתשלום, ולצורך זיהוי הלקוח נשלחה סיסמה לטלפון הנייד שלו, שאותה היה עליו להזין חזרה למערכת כדי לסיים את הרישום. משלב זה החלה החברה לחייב את חשבון הטלפון של הלקוח בסך של 5 או 7 שקלים, על כל הודעה שנשלחה לו, או בדמי מנוי שבועיים בסך עשרים שקלים. רבים תהו כיצד הצטבר החוב אם הלקוח חויב מדי חודש באמצעות חשבון הטלפון הסלולרי? בתחילה טענה החברה כי אם הלקוח פנה לחברה הסלולרית וביטל את האפשרות לקבל שירותי תוכן למשל, או במקרה שאיבד את הפלאפון או החליף קו ולא עדכן אותה על כך, הרי שהיא מבחינתה המשיכה לשלוח את ההודעות והחוב המשיך להצטבר.
אלא שעל פי המועצה הישראלית לצרכנות ומשרד התקשורת, ברגע שהשירות מונפק ונשלחת על כך הודעה ללקוח, חברת הסלולר מעבירה את התשלום לחברה ורק לאחר מכן גובה את התשלום מהלקוח כחלק מהחשבון החודשי. חברת הסלולר היא היחידה שרשאית לגבות מהלקוח את התשלום, כך שאם לא קיימים חובות לחברת הסלולר לא אמורים להיות חובות לאיקיוטק. כיום טוענת החברה כי "החייבים קיבלו את השירות עצמו באינטרנט ולא במכשיר הסלולרי, ולכן גם מי שאיבד את המכשיר הנייד יכול היה להמשיך לצרוך את התכנים באינטרנט".
בשיחה עם בן אופק הוא מסביר כי ההודעות נועדו להפנות את הלקוחות לעדכונים שהופיעו בתיק האישי שלהם באתר של החברה. "התשלום נעשה עבור המנוי לאתר ולא עבור ההודעות".
אם כך העלות החודשית אמורה הייתה להסתכם בסך של 80 שקלים?
"נכון".
אז מדוע החוב, ואני מדברת על הקרן בלבד, אינו מופיע רק בכפולות של 20?
"אני לא יודע, יכול להיות שהיה תשלום חלקי. צריך לבדוק כל מקרה לגופו".
.
על פי המועצה הישראלית לצרכנות, אם מדובר היה כטענת החברה בשירות שניתן דרך האינטרנט ולא באמצעות הפלאפון, הרי שחברת הסלולר מראש לא הייתה רשאית לגבות את התשלום. בנוסף, על פי סעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן, יש להעביר לצרכן מסמך גילוי בדואר רגיל או אלקטרוני, ובו הפרטים המהותיים של העסקה. מסמך מעין זה לא הועבר לכאורה לאף אחד מהחייבים.
"מבחינה משפטית אין לאיקיוטק ולשאר החברות שעוסקות בגביה שום בסיס אבל הם משחקים על שיטת המצליח", טוען עו"ד אופיר לב שהקים את קבוצת הפייסבוק, לאחר שסייע לשתי נפגעות בגל הראשון של המכתבים. על פי לב, ברוב המקרים אנשים השאירו את פרטיהם באיזו פרסומת שקפצה למסך, ללא שנאמר במפורש כי מדובר בשירות בתשלום.
מרבית החייבים לכאורה כלל לא קיבלו שירות כלשהו. "מעבר לכך, את מכירה שירות שמגיעים אחרי שש שנים ואומרים היית צריכה לשלם? בכל שירות בעולם מחייבים אותך בזמן אמת. אבל הם מניחים שאנשים ישלמו מרוב לחץ, אם לא מיד אז אחרי שאיקיוטק תגיש נגדם תביעה הם יעדיפו לשלם ולא להיאבק. לאף אחד לא משתלם לקחת עורך דין עבור סכומים יחסית נמוכים, בייחוד כשמדובר באוכלוסיות מוחלשות".
להשלמת התמונה יש לציין שתקנות של משרד התקשורת משנת 2011 קובעות כי טלפונים סלולריים יהיו חסומים לשירותי תוכן, אלא אם כן הלקוח יאשר זאת בכתב לחברת הסלולר. גם אם הלקוח פתח את האפשרות לשירותי תוכן, חברת הסלולר היא זו שאמורה לשלוח את הודעת הסיסמה לצורך הזיהוי הכפול, תוך שהיא מוודאת שהלקוח מודע למהות השירות, עלותו והדרכים לבטלו. תקנות אלו פגעו מאוד ביכולת של חברות התוכן להמשיך לגבות כספים.
עם זאת, גם היום חברת במרום ממשיכה להציג את הפרסומות לאודישנים ולדרך המהירה להפוך למפורסם. חלק מהמודעות מציינות כי "השירות כרוך בתשלום" ללא כל פירוט נוסף, וחלק מהמודעות לא כוללות אף את המשפט הזה.
האירוע שהצית את הפרשה התרחש לפני כשנה, כאשר איקיוטק זכתה בתובענה ייצוגית שהגיש נגדה עו"ד עמית זילברג. לטענת זילברג, החברה גבתה ממנו ומרבים אחרים תשלום עבור שירותי הודעות על אודישנים שנשלחו להם ללא הסכמתם. זילברג אמנם הגיע פיזית בשלב כלשהו למשרדי החברה וחתם על הסכם לפיו יספקו לו הזמנות לעבודות ניצבות, אך המסמך שעליו חתם לא הכיל דרישת תשלום.
בסרטון שצולם בשנת 2010 והוגש על ידי זילברג כראיה לבית המשפט, מודגם באיזו קלות ניתן להירשם לשירות בתשלום של החברה. עורך דינו של זילברג, נפתלי גרוס, הכניס את שמו ומספר הטלפון שלו, וזהו. הודעה עם סיסמה לזיהוי כפול אמנם נשלחה לפלאפון, אך הפרט החשוב ביותר – דרישת התשלום – לא הופיע בשום מקום. רק לאחר שגוללים את המסך למטה, מתגלה האמת באותיות קטנות מאוד.
באופן מפתיע, אף שהסרטון ממחיש באופן מובהק כיצד לכאורה עברה החברה על חוק הגנת הצרכן, דחה השופט יהודה פרגו את התובענה הייצוגית, תקף את זילברג במילים קשות ואף חייב אותו בהוצאות בסך 75 אלף שקלים. גרוס, אגב, כבר קיבל שתי מכתבי התראה על החוב שנצבר לו מאותה התקופה. על פי בן אופק, כיוון שלמסכי המחשב ישנם גדלים שונים, ייתכן שבחלק מהם היה צורך לגלול את ההודעה כדי להגיע להסבר על התשלום. לדבריו, זילברג צילם מסך קטן של מחשב נייד אך הפרסומת של החברה מתאימה לגודל ממוצע של מסכי מחשב, ובהם נראה החיוב הכספי.
ח"כ איתן כבל מציג את הצעת החוק נגד החברה בתכנית "צינור לילה"
ומה בנוגע לקטינים? בפסק הדין התייחס השופט גם לאחת העדות שזימן עו"ד זילברג, אם לילדה בת 14 שנרשמה לשירות ללא אישורה. השופט קבע כי החיוב נעשה כדין שכן ההרשמה נעשתה בהרשאתה המלאה של האם כיוון שנתנה לבתה להשתמש בטלפון הסלולרי שלה באופן חופשי וללא שחסמה את האפשרות לקבלת שירותי תוכן, אף שידעה שהיא יכולה לעשות כן. על הקביעה הזו מתבססת חברת איקיוטק עד היום, וזאת אף שהמועצה לצרכנות טוענת כי עסקת אשראי שביצע קטין אינה תקפה לגבי עסקה ממושכת ללא אישור הוריו.
בפסק דין אחר שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות במקרה דומה שבו נרשמה לשירותי איקיוטק ילדה בת 9 ללא ידיעת הוריה, נאלצה החברה להשיב את הכספים שגבתה דרך חשבון הטלפון של הוריה. ערעורה של החברה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי נדחה בשנת 2011.
השופט פרגו קבע בהחלטתו כי אין מקום לתובענה ייצוגית להשבת סכומים שכבר שולמו לחברה, אך אופק סבר כנראה שזכה בפיס ולקח את הפסיקה, שמצוטטת שוב ושוב במכתבי ההתראה, למחוזות רחוקים בהרבה. לא רק שה"לקוחות" חויבו בעבר באמצעות חשבון הסלולר כדין כפי שקבע השופט, אלא שגם לאחר שביטלו את האופציה לקבלת שירותי תוכן או שמעולם לא קיבלו את השירותים בפועל, הרי שמבחינת איקיוטק היא המשיכה לבצע את השירות והחוב המשיך להיצבר ללא הפרעה. רק כאשר החוב הגיע לסכום של כאלף שקלים, הפסיקה החברה, לטענתה, לספק את השירות. בינתיים הגיש זילברג ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון, ולדבריו הוא ממתין שהצדק והאמת ייצאו לאור.
המאבק בין הצדדים עלה לאחרונה לטורים גבוהים והפך למלוכלך במיוחד, כאשר לטענת פעילים בקבוצת הפייסבוק, עורך דין בכיר שמייצג את החברה הוציא את דיבתם רעה באופן אנונימי ומכוון. בחברת איקיוטק טענו כי עורך הדין המדובר אינו קשור לפרסומים הללו, אך הודו לבסוף כי אנשים שנשכרו על ידם לנהל את המלחמה התקשורתית באינטרנט אחראים לכך.
הכול החל כאשר עורכי הדין של החברה התחילו להגיש תביעות אזרחיות וקובלנות פליליות על הוצאת דיבה כנגד חלק מהפעילים המרכזיים בקבוצת הפייסבוק. לדברי בן אופק, מתבצעת נגדו הסתה אישית וחסרת תקדים ואכן חלק מהאמירות שפורסמו נגדו הן חמורות ובלתי ראויות, אך לאחר בדיקה נראה שלפחות חלק מהתביעות הוגשו דווקא כלפי מי שפרסם אמירות מינוריות יחסית, הפעילים מכנים זאת 'תביעות השתקה'.
אריה שפר, בעליה של חברת נדל"ן קטנה, לא יכול היה לשתוק עוד, והחל להיות פעיל בקבוצה. "הם מאתרים את מי שנבהל ומפעילים עליו את כל הלחץ", אומר שפר בכעס. "מי שדורש הוכחות ומאיים בתביעות מכופף אותם, ואז הם מעדיפים לעבור לקרבן הבא. אני מייעץ לכולם לא לשלם, לדרוש הוכחות, ולתבוע את החברה ועורכי הדין על הוצאת כספים במרמה".
כשראה שפר לאן הרוח נושבת החליט לעשות מעשה ולתבוע בעצמו את החברה, בשם בתה של בת זוגו, על כספים שלא שולמו לה עבור עבודתה כניצבת, כספים אחרים שנגבו במרמה, ופיצוי על ניסיון להוציא כספים במרמה. על פי שפר, זמן קצר לאחר מכן קיבלו עובדי משרדו הודעת טקסט אנונימית, בה נאמר שהוא רמאי, שקרן וגנב. לאחר מכן הם קיבלו מכתבי דוא"ל דומים, בצירוף קישור לבלוג שמישהו פתח אך ורק כדי להשמיץ אותו. בבלוג מפורסמת התמונה שלו והאשמות חמורות ביותר.
."מדובר בהתנהלות פלילית של ממש", אומר שפר. "הגשתי תלונה במשטרה, ואני עומד להגיש קובלנה פלילית ותביעה אזרחית ולהתלונן ללשכת האתיקה של עורכי הדין".
עו"ד עדי ינקלביץ', נפגע אף הוא מהתנהלות דומה לאחר שהציע ייצוג בחינם לאחד מפעילי הקבוצה שנתבעו על ידי החברה על הוצאת דיבה. "הדבר ממש חרה לי במילים עדינות. אני כבר מאסתי בהתנהלות הזו שמשרדי עורכי דין והחברה עצמה עושים לעצמם דין,
כאמור, חברת איקיוטק הודתה כי היא זו שעומדת מאחורי הפרסומים המשמיצים כלפי עו"ד ינקלביץ' ואריה שפר, אך טוענת כי היא "מאמינה בחופש הביטוי ובהבעת ביקורת ודעות מכל הגוונים, ככל שהדברים נעשים על פי דין". בתגובת החברה נאמר עוד כי "איקיוטק זכאית גם היא לחופש הביטוי ולהבעת דעתה, והניסיון לסתום פיות ולמנוע מאיקיוטק להביע את דעתה ועמדתה אינו חוקי.
איקיוטק עומדת על כך שעו"ד עדי ינקלביץ' כמו גם אריה שפר משקרים ומוציאים דיבה בפרסומיהם ובין היתר על כן הוגשו נגדם גם קובלנות פליליות ותביעות אזרחיות. מכל מקום ידוע שאחד ממרכיבי תביעות הוצאת הדיבה שהוגשו נגד השניים הינו שדבריהם של אריה שפר ועו"ד ינקילביץ' אינם אמת וגם בית המשפט ישתכנע בתביעות נגדם לעיל, כי דבריהם המשמיצים של השניים הינם דברי שקר".
המסר של איקיוטק ברור, אבל בימים של רשתות חברתיות והפצת מידע מהיר, הפעילים אינם נרתעים כל כך בקלות. בסופו של דבר בתי המשפט יצטרכו להכריע בשאלה האם העסקה בין חברת איקיוטיק לחייבים בוצעה כדין, והאם לא חל שיהוי מוגזם בפעולות החברה. בינתיים, תביעות הדיבה ההדדיות ממשיכות להיערם על שולחנות השופטים, מצפות להחלטה אמיצה שתשים סוף לסאגה המתמשכת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם