ראשי » חדשות » בארץגלוש ב - nrg מהסלולר

גילוי נדיר: ארון קבורה מצרי בן 3,300 שנה

ארון הקבורה נחשף בחפירת הצלה בעמק יזרעאל. מדובר בממצא ייחודי שכמוהו נחשף בארץ לפני כ-50 שנה. במקום נמצאה גם חותמת עם שמו של המלך המצרי סתי, שנחשב לאביו של פרעה המקראי

לכבוד פסח - ד"ש ממצרים העתיקה: ארון קבורה בן 3,300 שנה נחשף ליד קיבוץ שריד בעמק יזרעאל, ובו טבעת חותם מזהב עם שם המלך המצרי סתי הראשון, אביו של רעמסס השני - מי שנחשב על ידי החוקרים לפרעה המקראי.

• לכל מה שמעניין: כנסו לעמוד הפייסבוק של nrg מעריב

הממצאים הייחודיים התגלו בחפירת הצלה שנערכה למרגלות תל שדוד ממערב לקיבוץ. במקום נמצא חלק מאתר קבורה מתקופת הברונזה המאוחרת (המאה 13 לפסה"נ). במהלך החפירה הופתעו החוקרים לגלות ארון גלילי מחרס שעליו הוטבעו פנים אנושיות, האופייני לארון קבורה קדום. סביבו נמצאו כלי חרס שונים. אלה שימשו, בהתאם למנהגי הקבורה המצריים, כמנחות לאלים, ונועדו "לספק מזון" למתים לאחר מותם. בארון החרס נמצא שלד של אדם מבוגר, ובצמוד לו  פגיון מברונזה, כלי חרס וקערה ופיסות רקועות מברונזה.
 
לדברי מנהלי החפירה,  ד”ר אדוין ואן דן ברינק, דן קירזנר וד"ר רון בארי מרשות העתיקות, בשל העובדה שהכלים שנקברו יחד עם הנפטר הם מתוצרת מקומית, ההשערה היא כי מי שנקבר במקום היה פקיד ממוצא כנעני, שעבד בשירות השלטון המצרי. אפשרות נוספת היא, שהארון היה שייך לאדם עשיר אשר חיקה את מנהגי הקבורה המצריים.

הארכיאולוגים הוסיפו כי עד כה נחשף בארץ מספר לא רב של ארונות קבורה כאלו, המכונים ארונות אנתרופואידים. הממצאים האחרונים מסוג זה התגלו בדיר אל-באלח שברצועת עזה לפני כחמישים שנה. לדברי הארכיאולוגים, אדם מן היישוב לא יכול היה להרשות לעצמו הזמנת ארון קבורה שכזה, וללא ספק מדובר בנקבר שהשתייך לאליטה המקומית. בסמוך לארון התגלו קברים נוספים של שני גברים ושתי נשים, שיתכן שהיו ממשפחתו של הנקבר החשוב.

גילוי ארון הקבורה בתל שדוד מעיד על שליטה מצרית בעמק יזרעאל בתקופת הברונזה המאוחרת. בתקופת שלטון הפרעונים בארץ, השפיעה התרבות המצרית בצורה בולטת על האליטה הכנענית. סימני השפעה מתגלים מדי פעם באזורים שונים, והפעם נתגלו בתל שדוד ובקבר המיוחד של האמיד הכנעני.

ממצא נדיר שנחשף במקום, הוא חרפושית חותם מצרית בעלת מעטפת מזהב המחוברת לטבעת. החרפושית שימשה לחתימה על מסמכים וחפצים מטעם נציגי השלטון המצרי. הפתעה נוספת היתה שמו של המלך שהופיע בחותם - שם הכתר של המלך סתי הראשון, ששלט  במצרים העתיקה במאה ה-13 לפנה"ס. סתי הראשון היה אביו של רעמסס השני, המזוהה על ידי חלק מהחוקרים עם פרעה המוזכר בספר שמות בסיפור יציאת מצרים.
 

כבר בשנה הראשונה לשלטונו (1,294 לפנה"ס) פרץ כנגד סתי הראשון מרד בעמק בית שאן. סתי כבש חבל ארץ זה והשליט את שלטונו בכנען. לפי הכיתוב - כינויו של המלך סתי המפויע על החותם מסמל עוצמה והגנה, או את כוחו של האל 'רע' - אל השמש - אחד האלים המצריים החשובים. בחותם מוצג האוראוס המכונף - נחש הקוברה המגן על המלך.

גם בבית שאן התגלה בעבר בית קברות מתקופת המלך סתי הראשון, שם היה אחד ממרכזי השלטון המצרי בארץ ישראל, ונתגלו ארונות חרס דומים. בסקרים ארכיאולוגים שנעשו בעמק יזרעאל נמצאו בעבר מספר עדויות לנוכחות מצרית, אבל הממצא הנוכחי המרשים הפתיע את החוקרים בשל גודלו.

אזכור המלך סתי על גבי החרפושית שנמצא בארון הקבורה סייע לחוקרים לתארך את זמן הקברים למאה ה-13 לפסה"נ - בדומה לקברים שנמצאו בדיר אל-בלח ולפני כן בבית שאן. מקומות אלו נחשבו מרכזי מנהל מצריים. 

תל שדוד, ממערב לקיבוץ שריד משמר את השם המקראי של המקום, ולעתים נקרא גם תל שריד. הוא ממוקם בחלקו הצפוני של עמק יזרעאל. בתנ"ך

מוזכרת העיר בהקשר לסיפור התנחלות השבטים. שריד נכללה בתחומו של שבט זבולון והייתה לעיר גבול, כפי שכתוב בספר יהושע: "וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחתָם וַיְהִי גְבוּל נַחֲלָתָם עַד שָׂרִיד" (יהושע י"ט,י'). לתל שדוד חשיבות אסטרטגית וכלכלית עקב מיקומו לצד דרכים חשובות מהתקופה המקראית.

לאחר גילוי הממצאים הסתיימה החפירה במקום והם הועברו לטיפול במעבדות רשות העתיקות בירושלים. כעת בודקים ברשות העתיקות אפשרות של לקיחת דגימת ד.נ.א מהקבר, על מנת לבדוק אם הנפטר היה כנעני במקור, או אדם מצרי, שנקבר בארץ כנען.

הממצאים הנדירים נחשפו בעקבות פרוייקט של חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל להקמת קו צינור ראשי להולכת גז טבעי לרמת גבריאל. במסגרת זו ביצעה רשות העתיקות חפירות הצלה ארכיאולוגיות לפני הנחת הקו במימון חברת הגז.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...