מזל טוב! בערוץ 2 עברו מחנפנות לשאלות
הריאיון עם ג'בריל רג'וב באולפן שישי הוא לא פחות מהיסטורי. בפעם הראשונה גורם פלסטיני מתבקש גם להשיב לשאלות. עד עכשיו התחמושת העיתונאית הכבדה נשמרה לאנשי הימין
עד היום נעשה ניסיון די מוצלח להימנע מהעניין הזה. התחמושת העיתונאית הכבדה נשמרה תמיד לראיונות עם ראש הממשלה שהמדיניות שלו לא מקובלת על רוב העיתונאים, לשר האוצר שמהלכיו לא תמיד תואמים את הציפיות ובוודאי לאנשי ימין מהבית היהודי וצפונה.
מול הפלסטינים, בערך כמו מול חוסני מובארק בעבר הרחוק יותר, היו העיתונאים שלנו מקדישים את רוב הריאיון למה שנראה מהספה בבית כמו טקס הודאה מתחנף למרואיין על שהואיל לכבד אותנו בנוכחותו ולחלוק עמנו בטובו את תובנותיו המלומדות על שרינו הגזעניים וממשלתנו האלימה. ג'יבריל רג'וב נשאל לראשונה שאלות של ממש.
"אתה רצית לעשות את הפעימה הרביעית", שאל אותו אודי סגל, "נתניהו הסכים לשחרר גם את האסירים הערבים ישראלים (...) פלוס 400 אסירים, פלוס ריסון בנייה, וברגע האחרון, כשאתם מבינים שזאת הולכת להיות העסקה, הוא כמעט מכנס ישיבת ממשלה, אתם עושים את ההצגה הזו. למה אתם עושים את זה?"
כשרג'וב הלין על כך שהוא לא יכול להתפלל במסגד אל-אקצה, קושמרו הזכיר לו שזה דווקא הוא עצמו שנאסר עליו להתפלל שם. ואהוד יערי שאל אולי את אחת השאלות המעניינות והחשובות ביותר: "אתה יכול לתת דוגמה אחת, בנושא אחד, שבו היה ריכוך או הגמשה של העמדה הפלסטינית במשא ומתן? נתניהו היה מוכן ללכת להסכם המסגרת של ג'ון קרי, אתם לא". הריאיון הסתיים רק אחרי שאלה נוספת של סגל, שהזכיר לרג'וב כמה מאמירותיו בעבר.
זה היה ריאיון חריג, שכמותו לא נשמע כבר הרבה מאוד זמן אצלנו. אם ערוץ 2 רואה בעצמו מנסח או מבטא של המיינסטרים הישראלי, הרי שהוא כבר הרבה זמן לא הצליח לפגוע בעמדתו של המיינסטרים הזה כך, בול בפוני.
דווקא משום כך היה מרתק לקרוא ולשמוע את הזעזוע שאחז במבקרי הטלוויזיה, בפועל או בתואר, בעקבות השידור. בעיתון "הארץ" פתחו חמ"ל מיוחד והעלו את טור ביקורת הטלוויזיה של יום ראשון כבר בשבת. פיקוח נפש דוחה עיתון. "לאומנים מתנשאים", תוארו שם אנשי "אולפן שישי", "האם עיתונאים ישראלים אי פעם תקפו בכזאת חריפות בכיר ישראלי על כך שממשלת ישראל מחבלת במשא ומתן?"
זו הייתה שאלה מצחיקה עד מאוד. מה שעבר רג'וב עוברים מרואייני הימין כבר עשרות שנים - בכל אולפן טלוויזיה או רדיו, ממלכתי ומסחרי. נקודת המוצא של המראיין תמיד היא שהם הטועים, הם האשמים במצב והם שמסבכים אותנו עם הארץ ישראל המטופשת הזו שלהם.
עכשיו, בפעם הראשונה, קיבלנו דוגמית לאופן שבו זה יכול היה להישמע אם הייתה לנו תקשורת מעט יותר מאוזנת, כזו שתקשה על כל הצדדים - ימין ושמאל; כזו שלא תרגיש מבוכה אם בעימות בינינו ובין האויב היא חשה לעתים קרובה יותר לצד שלנו. עכשיו רק צריך לראות אם משהו חדש התחיל כאן או שזה היה פיילוט חד-פעמי, שייגנז.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם