כן לשחרור פולארד – לא לשחרור מחבלים

התביעה לשחרור פולארד צודקת מאין כמוה, ואינה תלויה בשום צעד או תמורה. שחרור מחבלים יהיה ביזוי של מערכת המשפט בארץ

מיכאל טוכפלד | 3/4/2014 17:13

תגיות: פולארד,משא ומתן מדיני

איזה עולם מוזר: ממש באותו השבוע שבו זכתה מערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל לתהילה ושבח אחרי פסק הדין החד והברור במשפט הולילנד, עמדה ממשלת ישראל לבזות באופן בוטה את אותה מערכת משפט וחוק.

פסק הדין הנוקב והרשעתו של ראש ממשלה בישראל לימדו אותנו שלא אבדה התקווה וכי פרט לכמה עיתונאים, חברי כנסת בהווה ובעבר או עורכי דין תלושים מהמציאות שהמשיכו, ככלב השב על קיאו, להגן על השחיתות השלטונית - יש צדק והוא הופיע, אם כי לא מיד.

מול כל אלה עומדת העסקה שממשלת ישראל עמדה לאשר - עסקת "פולארד תמורת רוצחים" - שאינה אלא יריקה בפרצופה של מערכת המשפט בישראל, שדנה את המחבלים לתקופות המאסר הראויות למעלליהם.

התביעה האמריקאית מישראל לאכול את הצפרדע, לספוג מכות, לעזוב את העיר ואף לומר תודה יכולה להעיד לאיזה שפל מדרגה מגיעה ממשלה שמוותרת על עקרונות שהיא עצמה קבעה. ממשלת ישראל החליטה על שחרור הרוצחים במקום הקפאת בנייה בהתנחלויות, וזאת תמורת שום דבר בדמות משא ומתן חסר תוחלת. עתה, בהסדר החדש - שוב תמורת כלום - הממשלה עושה קולות שהיא מוכנה גם לשחרר וגם להקפיא. לאבסורד הזה נלוותה הסוכרייה מהדוד (מאמריקה), בדמות שחרור יונתן פולארד.

יודע צדיק נפש בהמתו. במחלקת המדינה ובבית הלבן יודעים שמדובר בסוגיה רגישה הפורטת

על נימי הישראלים, הרואים בפולארד גיבור ומייחלים לשובו ממש כגלעד שליט. הבעיה היא בהיענות שלנו ליפול בפח הזה ולהציג לפני האמריקנים והעולם כולו עד כמה עקרונותינו הברורים ניתנים ל"ערבוב", וכי להצהרות הבומבסטיות הנשמעות מפי מנהיגינו יש רמת נבובוּת גבוהה במיוחד.

אבל רמת האבסורד מגיעה לשיאים כאשר שומעים את דבָּרי "מחנה השלום", שאחרי שנים שבהן זנחו את פולארד להינמק בכלאו הפכו לפתע לשוחרי טובתו ולזועקים מרה כי "יש לעשות הכול" כדי לשחררו. היום קל להגדירו כ"קונצנזוס", אבל במשך שנים היה זה רק מחנה אחד - מחנה הימין - שאימץ אותו, דאג לו, ביקר אותו בכלאו, הקים שדולות למענו, הפגין וזעק את זעקתו. "מחנה השלום" שתק כקבר והפקיר את פולארד לגורלו, אולם ברגע שעולה על הפרק אופציה של שחרור רוצחים תמורת מצב שבו יסכימו הפלשתינים ברוב טובם לשבת איתנו להמשך "המשא ומתן", קפצו שם על המציאה והפכו את פולארד ליקירם.

ישראל צריכה לומר בקול חד וברור: שחרור פולארד הוא תביעה צודקת, שאינה תלויה בצעד או תמורה. האמריקנים, שבמשך שנים ריגלו באמצעים משוכללים אחרי מדינות ידידות, מנועים מלהתנות את שחרורו בכל צעד שהוא מצד ישראל. מאידך גיסא, גם תמורת פולארד לא נוכל לשחר רוצחים מסיבה אחת פשוטה: אנחנו מכבדים את מערכת המשפט שלנו ואת עקרונות המוסר והצדק לא רק כשהיא מרשיעה את אהוד אולמרט וחבריו אלא גם כשהיא שולחת רוצחים לבית הכלא לשנות מאסר ממושכות.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

הוסף תגובה

הגיבו