בית המשפט הוכיח: הבכירות אינה מעניקה חסינות

ההרשעה של אהוד אולמרט, הראשונה של מי שכיהן כראש ממשלה, מוכיחה שיש כאן שלטון חוק. שחיתות היא חלק מהפסיפס האנושי, אבל המבחן האמיתי לדמוקרטיה הוא בהתמודדות עם התופעה - ובמבחן הזה עמדה ישראל בהצלחה

בן דרור ימיני | 31/3/2014 12:09 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
יש עוד הרבה מדינות מתוקנות שבהן הדרגים הבכירים ביותר, גם ראשי המדינה, חשודים בפלילים. אבל נדמה שישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם שבהן רמת הבכירות אינה מעניקה שום חסינות. המבחן לדמוקרטיה ולשלטון החוק איננו בכך שאין שחיתות. שחיתות היא חלק מהפסיפס האנושי. המבחן הוא בהתמודדות עם התופעה. ובמבחן הזה עמדה ישראל, שוב ושוב, בהצלחה. אולי אפילו הצלחה יתרה.

לראשונה, ראש ממשלה לשעבר מורשע בשוחד:
- אולמרט הורשע בקבלת שוחד: "עד המדינה קנה את שירותיו"
- פרקליטי אולמרט: "טרם נאמרה המילה האחרונה"
- שלי יחימוביץ': "אולמרט הוא עבריין מועד"

תומר אפלבאום
השופט דוד רוזן תומר אפלבאום

העליהום התקשורתי שדרש הרשעות לא צלח בעבר, בדיוק כשם שהמעמד הבכיר מאוד וההון שהושקע בפרקליטי צמרת – לא צלח הפעם. השופטים אינם מלאכים. הם עלולים להיות מושפעים. אבל הנה, הם עומדים במבחן. השופט דוד רוזן מייצג מצויין את השפיטה שיודעת להתעלות. הרי מדובר באותו רוזן שזיכה את אביגדור קהלני עוד לפני שההגנה הציגה את טיעוניה, למרות לחץ של פרשנים משפטיים ממחלקת הרודפים והצדקנים. ואותו רוזן הרשיע אתמול את אולמרט, למרות סוללת האוהדים והפרקליטים שעמדה לימינו.

בעוונותיי, יורשה לי להודות, הייתי שייך לאלה שקיוו שאולמרט נהנתן אבל לא מושחת. אני שייך לאותו מיעוט שצוהל על כל זיכוי, של בן תשחורת ושל גביר, ונמלא צער על כל הרשעה. גם ההרשעה של אולמרט אינה משמחת אותי. ואם יקרה מה שבלתי צפוי, ואולמרט יזוכה, אני אהיה בין החוגגים.

הרי לאיש יש גם קופת זכויות. הרי האיש החליט, בעוד מועד, לפחות לפי פרסומים זרים, למחוק מעל פני האדמה את המתקן הגרעיני בסוריה. האיש גם יצא עם יוזמת שלום נועזת. הוא לא קיבל החלטות קשות, ואולי מוטעות, כדי למצוא חן בעיני מישהו. הוא קיבל החלטות נועזות מתוך אמונה שזה מה שטוב לישראל. גם במאבק נגד האיום החיצוני, גם במאבק למען מדינה יהודית, הוא עשה מה שעשה תוך לקיחת סיכון וגילוי מנהיגות. צריך להכיר לו תודה.

ההיסטוריה אינה מוכיחה שיושר אישי הוא ערובה למנהיגות ראויה. יש מנהיגים נהנתנים
ומוצלחים ומנהיגים צדקנים וכושלים. אלא שאולמרט לא היה נהנתן. הוא לא היה רק חובב סיגר משובח או ויסקי יקר. הוא חצה את כל הקווים האדומים. הוא לא רק התרועע עם ההון. הוא הושחת על ידי ההון. הוא הפך לסמל המאוס של הון-שלטון. פעם ועוד פעם הוא הצליח להוכיח שהוא לא חצה את הקו האדום, גם אם הוא לא היה זכאי לשום פרס על מנהל תקין.

כל עוד זה היה בתחום ההוא – זה לא היה נעים. זה היה ראוי לגינוי ציבורי. זה לא היה פלילי. עד פסק הדין של השופט רוזן, שהבהיר שבפרשת הולילנד אולמרט לא היה רק נהנתן, ולא רק האיש עם הסיגר. הוא היה עבריין מושחת. הכישורים המדהימים שלו, אפילו כישורי מנהיגות, אינם רלבנטיים יותר.

כך שפסק הדין איננו יום שחור לדמוקרטיה. יום שחור, והרבה ימים שחורים, יש בטורקיה, שבה העריץ הנוכחי, רג'יפ ארדואן, זורק חוקרי משטרה שחושפים שחיתות של שרי ממשלתו, ואולי גם שלו, וסותם פיות של מתנגדים. ההרשעה של אהוד אולמרט, הראשונה של מי שכיהן כראש ממשלה, מוכיחה שבישראל יש שלטון חוק, בדיוק כשם שזיכויים שהיו לבכירים בעבר הם הוכחה לכך שהרשות השופטת יודעת לנטרל את עצמה לא רק מפרקליטות נמהרת ודורסנית, אלא גם מתקשורת שלוחצת על עוד ועוד הרשעות.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
בלוגים של בן דרור ימיני

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

בן דרור ימיני

צילום: דעות

נולד בערב ליל הסדר, ולכן שמו בן-דרור. עיתונאי ומשפטן. פרסם את הספר "אגרוף פוליטי" והיה עורך העיתון הלוחמני "הפטיש"

לכל הטורים של בן דרור ימיני

עוד ב''דעות''

פייסבוק