ליברמן טרפד יוזמה של נתניהו לצירוף החרדים לקואליציה
הנתק מול המפלגות החרדיות הוביל את יו”ר ישראל ביתנו לטרפד את הצעת ראש הממשלה. הסיכול הממוקד שמכינים בסביבת נתניהו לאריה דרעי והדיון האקדמי במפלגת העבודה שהוביל לשומקום
לדברי בכירים בליכוד, בימים האחרונים העלו בסביבת נתניהו את ההצעה הבאה: אחרי שיתחיל לשקוע האבק מחוק גיוס החרדים, זהו העיתוי המתאים לפנות למפלגות החרדיות, במחווה של רצון טוב, ולהציע להן להצטרף לקואליציה.
כשאין מחלוקת דרמטית באופק בנושאי דת ומדינה, אין מניעה להציע לחרדים לחזור למקום שאותו הם מכירים כל כך טוב. בסביבת נתניהו ידעו שקיימת אפשרות שיאיר לפיד לא יהיה מוכן לעבור על כך בשתיקה, ואולי אף יפרוש. אבל זו כבר בעיה שלו, הסבירו בליכוד.
כאשר נתניהו פנה לשותפו לסיעת השלטון, יו"ר ישראל ביתנו ליברמן, ושאל לדעתו, נכונה לו הפתעה. ליברמן הטיל וטו מוחלט על הרעיון. אין מצב שאני נשאר בקואליציה במצב כזה, הודיע חד־משמעית. הקרע בין ליברמן והחרדים הוא עמוק ביותר. בין ליברמן ודרעי (חברים טובים בעבר הלא רחוק) שורר כרגע נתק מוחלט.
אבל לא רק בכירים בליכוד מעידים על הניסיון של נתניהו לצרף את החרדים, ועל הווטו של ליברמן. בראיון למעריב הודה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) כי אכן היה ניסיון כזה, ואכן ליברמן מנע את מימושו. "היה לאחרונה ניסיון לצרף את החרדים לקואליציה והוא טרפד אותו", סיפר גפני.
"הוא אמר לראש הממשלה שהוא לא רוצה את החרדים בקואליציה, ושהוא לא יהיה צדיק יותר מלפיד". בישראל ביתנו בחרו שלא להגיב לדברים.
ועוד מילה על הדברים שאמר השבוע יו"ר ש"ס אריה דרעי, על כך שהוא מאחל ליצחק הרצוג (עבודה) להחליף את נתניהו. בסביבת נתניהו לא מתכוונים לעבור בשתיקה. לפתחו של ראש הממשלה כבר הונח רעיון להתחיל בקמפיין של הליכוד שיכוון באופן אישי כלפי דרעי, במידה והאחרון ימשיך בקו שהתחיל השבוע. "נזכיר לתומכי ש"ס איך דרעי הוביל אותם בעבר לחיקו הלא חמים של השמאל, ואיך הוא מתכוון לעשות זאת שוב", הסבירו בסביבת נתניהו. "נראה אם הוא יעמוד במתקפה כזו".
2. סילבן שלום אמנם עוד לא הודיע על כניסה רשמית למרוץ לתפקיד נשיא המדינה, אבל למעריב נודע כי את תהליך שריון החתימות הוא כבר החל. לפחות שניים מחברי הכנסת בליכוד קיבלו פנייה אישית מסילבן בבקשה לחתום לו בעתיד על טופס המועמדות (כל מועמד נדרש להציג עשר חתימות).
אמרנו שניים ולמעשה התכוונו לשתיים – גילה גמליאל ומירי רגב. לשתיים, מלבד תמיכה אמיתית בשר שלום, יש גם סיכוי לקבל שדרוג בתפקיד, במידה וסילבן ייבחר לנשיא. השר שלום גם צפוי לבקש חתימות מכמה חברי כנסת ביש עתיד ובישראל ביתנו. הדבר יתאפשר בשתי המפלגות רק כאשר חבריהן יורשו להתחיל לחתום למועמדים.
בניגוד למועמדים שהודיעו על מועמדות ורק אז החלו להחתים את חברי הכנסת (ורובם עדיין נגררים עם זה), שלום מתכוון להודיע על מועמדות ומיד לאחר מכן כבר להציג את עשר החתימות, ואולי יותר. מלשכת השר שלום נמסר כי הוא לא פנה לאף ח"כ כדי שיחתום לו על מועמדות.
3. ביום שלישי קיימה סיעת העבודה דיון על חוק גיוס החרדים. דיון אקדמי ואולי אף מעשיר. אבל בעיקר מטופש. "מה היינו עושים לו היינו מצביעים על חוק הגיוס", הייתה כותרת הדיון, לאור העובדה שעוד קודם לכן החליטה האופוזיציה לא לקחת חלק בהצבעות.
חלק מהדיון עסק בעניינים שליד הנושא עצמו. אראל מרגלית התמקד בתעסוקת החרדים. מרב מיכאלי דיברה על הפגיעה האפשרית בחיילות. ליו"ר המפלגה, ח"כ יצחק הרצוג, היה חשוב להביע תמיכה בחוק (שוב, תיאורטית בלבד), אבל להודיע במקביל על התנגדות לסנקציות הפליליות. במילים אחרות, ללכת עם ולהרגיש בלי. העיקר שהחרדים לא יכעסו עליו, חס וחלילה.
לח"כ סתיו שפיר היה רעיון מקורי: לא להגיד אם המפלגה בעד או נגד החוק אלא רק להוציא הודעה שהחוק הוא בלוף. "זה נחמד מאוד, אבל אם היינו מצביעים במליאה, לא זכור לי שיש כפתור הצבעה שנקרא 'בלוף'", העיר בגיחוך אחד מחברי הכנסת.
בסוף הסתיים בתיקו רב שערים (5-5). "הסיעה הייתה במצב מאוד מביך", אמר לאחר מכן אחד מחברי הכנסת. "מצד אחד, כולם הבינו שזה חוק בעייתי, אבל מצד שני יש עתיד שמו אותנו במצב לא פשוט. הרי לא יכול להיות שמפלגת העבודה תצביע נגד שוויון בנטל. לא ממש הצלחנו למצוא דרך לצאת מהמלכוד הזה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם