שוויון

היה ראוי לחרוך את המליאה בדיון מעמיק

הכנסת, מבצר הדמוקרטיה, נתונה באנרכיה בגלל אינטרסים קואליציוניים צרים, ומועדון הוויכוחים היחיד שלנו מושבת בפועל. אולי בסוף ליברמן ישלם על כל זה

שלום ירושלמי | 10/3/2014 16:08 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
הכנסת נחלקת בימים אלה לשניים. באולם המליאה זו הכנסת של הקואליציה, שם מקיימים דיונים ומקבלים החלטות במעמד צד אחד בלבד, ללא ויכוח פרלמנטרי בסיסי. באולמות אחרים במשכן מתכנסת האופוזיציה, כדי לקיים דיון משל עצמה בשלושת חוקי היסוד: משילות, גיוס ומשאל עם, חוקים אמורים להיחקק ברוב עם וביסודיות, ולחרוך את הכנסת כולה עד שתתלבן ההחלטה.

הקואליציה התאחדה כדי לעשות פוטש חוקים מהיר. בנימין נתניהו ויאיר לפיד, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן, כולם הבינו שאם לא יהיו תלויים זה בזה יהיו תלויים בסוף הדיון זה לצד זה. משום כך הם חיברו במהירות את הכוחות ואת החוקים ואת לוחות הזמנים כדי לסיים את הכל בשבוע אחד, בשיטת "גומרים הולכים". כאילו שלא מדובר כאן בשלושה חוקים חשובים ובעייתיים שראויים לדיון פרלמנטרי עמוק, ולו רק משום כבודה של הכנסת. כאילו שאפשר סתם כך לעשות בכנסת "זבנג וגמרנו", ולהחריב בדרך את מועדון הוויכוחים הלאומי היחידי שעוד נותר לנו.
צילום מסך ערוץ הכנסת
מליאת הכנסת ריקה צילום מסך ערוץ הכנסת

ראשי מפלגות הקואליציה באו עם סדר היום שלהם. לפיד רצה את חוק הגיוס; ליברמן רצה את חוק המשילות; בנט רצה את חוק משאל העם. שלושת החוקים חסרים, ואולי מזיקים, ורק משום כך ראוי היה לקיים עליהם מלחמה פרלמנטרית כוללת, גם אם לא היה יוצא ממנה כלום. חוק הגיוס במתכונת הנוכחית שלו, כולם יודעים, הוא חוק לאי גיוס החרדים לצבא. הצעיר החרדי בן ה-18 מקבל היום אינספור מסלולי התחמקות משירות צבאי, ובינתיים הרחוב החרדי רק מחריף את היחס שלו כלפי החברה הישראלית.

מאחורי חוק משאל העם עומדים אינטרסים צרים. המטרה של נתניהו, וגם זה ברור לכולם, היא להחזיק את הקואליציה שלו בחיים, כי הרי מחכה משאל עם בסוף הדרך. המטרה של בנט היא לפרק את התהליך המדיני באמצעות משאל העם, גם אם הכנסת תאשר אותו. בעיקרו של דבר חוק משאל העם הוא דמוקרטי ואולי ראוי, כי גם הצד השני יילחם על דעתו בבוא היום. השאלה היא למה לבצע מחטף עכשיו? מה קרה? יש הסכם מדיני? יש בחירות? למה אי אפשר להעביר את ההחלטה למושב הבא, רק לטובת מראית העין של הדמוקרטיה?

וכך גם לגבי החוק השלישי, חוק המשילות, שמחייב בעיקרו של דבר את העלאת אחוז החסימה. השר ליברמן רוצה את החוק הזה וכולם מבינים מדוע. ליברמן רוצה לצמצם
עד למינימום את הנוכחות של המפלגות הערביות בכנסת. הוא לא רוצה לראות מול העיניים את אחמד טיבי ואת ג'מאל זחאלקה שנואי נפשו. על הדרך עלול החוק להדיר מן הכנסת אוכלוסיות שלמות, שראוי שימצאו בה ביטוי. העלאת אחוז החסימה גם מנטרלת את הסיכוי של מפלגות חדשות וראויות למצוא את דרכן לפרלמנט.

אריה דרעי הזהיר הבוקר כי ליברמן, שהיה פעם חברו בנפש והיום הפך ליריבו המובהק, עשוי להשיג תוצאה הפוכה. הערבים יתאחדו לגוש מפלגות גדול ומאוחד ואז יגבירו ללא שיעור את כוחם בכנסת. כדאי לחשוב בהקשר הזה גם על ליברמן עצמו. ברגע זה הליכוד לא מוכן לצרף אותו לשורותיו, והוא עלול לרוץ בבחירות הבאות מחדש בראש רשימת ישראל ביתנו - שנחלה כבר כמה מפלות במישור המוניציפלי והחיוניות שלה ברחוב הישראלי הולכת ונחלשת, לפחות על פי הסקרים. האם ייתכן שליברמן עצמו יישאר מחוץ לכנסת בגלל חוקי המשילות שיזם? ימים יגידו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

שלום ירושלמי

צילום: .

בעברו, פרשן פוליטי ב"מעריב", נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים. בוגר האוניברסיטה העברית במדע המדינה. מרצה על פוליטיקה בארץ. אוהד הפועל י-ם בכדורסל

לכל הטורים של שלום ירושלמי

עוד ב''דעות''

פייסבוק