Israel Defense

הצפון החדש

הטור השבועי של עמיר רפפורט: צה"ל שינה את היערכותו בגבול הצפון, גם החיזבאללה החליט לשנות את כללי המשחק. מה צופן העתיד?

עמיר רפפורט | 28/02/2014 11:36 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
(צילום: דו
(צילום: דו"צ) מערכת IsraelDefense
חסן נסראללה שינה את כללי המשחק: אם הכל היה מתנהל "לפי הספר" חיזבאללה לא היה מתייחס באופן רשמי לתקיפה המיוחסת לחיל האוויר ביום שני בלילה.

הריטואל עד כה היה כזה: ישראל הצהירה באופן רשמי על מדיניות שבמסגרתה לא תאפשר העברת נשק בעל משמעות אסטרטגית מסוריה ללבנון. מידי פעם, נטען בתקשורת הבינלאומית כי מומשה המדיניות הזאת באמצעות תקיפות שבוצעו תמיד בתוך שטח סוריה.

התקיפה המיוחסת לחיל האוויר ביום שני השבוע בוצעה, על פי הודעת החיזבאללה, בתוך שטח הלבנוני, בבקעה הצפונית (לא רחוק מגבול סוריה). בעבר, סוריה וחיזבאללה התעלמו מהפרסומים על התקיפות וגם ישראל סירבה בתוקף לקחת אחריות על מה שיוחס לה. ההנחה הייתה שסוריה וחיזבאללה שקועות עד צוואר במלחמת האזרחים בסוריה, ואין להן עניין לפתוח חזית מול ישראל גם במקרה של תקיפה. הודאה או הודעה ישראלית רק תדחוף לתגובה. ההנחה הזאת עדיין בתוקף, אלא שהודעת החזיבאללה תביא לכך שנסראללה יגיב "בזמן ובמקום שימצא לנכון", כפי שהתחייב בהודעתו.

איך? הוא יכול לעשות את זה באמצעות פיגוע שייוחס בחודשים הקרובים "למשוגע לבנוני" (כמו הירי לעבר מוצב ראש הנקרה של חיל הים לפני חודשיים), באמצעות פיגוע בחו"ל, ללא טביעת אצבע שלו, או ניסיון התנקשות בבכיר ישראלי (אפשרות שממילא נלקחת בחשבון ממילא מאז החיסול של עימאד מורנייה בפברואר 2008. חשבון מורנייה עדייין פתוח מבחינת נסראללה).

בינתיים, אפשר לקבוע כי אירועי השבוע האחרון הם לא אלו ששינו את המצב בצפון, אלא מהווים רק ביטוי נוסף לשינויים דרמטיים שחלו בזירה הצפונית בשלוש השנים האחרונות. שינויים אלה הביאו גם לשינוי דרמטי בהיערכות של צה"ל, עוד נגיע לכך.

חם ויבש

הצפון השנה אינו יפה וירוק כמו בכל שנה בפברואר. עצירת הגשמים הביאה לכך שמי הנחלים זוחלים בקושי בין שלוליות, אם לא מדובר בנחל שיבש לגמרי. הנוף הפסטורלי במשולש הגבולות בין ישראל סוריה וירדן, מעל נהר הירמוך, אינו מספר כי בצד הירדני תוגברו מאוד הכוחות (והגיע לא מעט הרבה ציוד אמריקאי), בעוד שבצד הסורי, קרוב לדרעא, השלימו את השתלטותם על השטח לוחמי ג'יהאד עולמי עטורי זקנים ומגולחי ראשים.

בשאר אזורי הגבול עם ישראל, לאורך רמת הגולן, שולטים כיום אנשי ארגונ? מורדים אחרים, בעלי צביון חילוני יותר. זאת, למעט ארבע מובלעות שנשארו בשליטת צבא של בשאר אל אסד.

אחת המובלעות האלה, באזור תל כודנה שבמרכז הרמה, היא זירת הלחימה העיקרית ברמת הגולן השבוע: צבא אסד ניסה להסיר את המצור שהיטלו המורדים על כוחותיו שעדיין מחזיקים בתל. אלא שהחולשה של הצבא הסורי מדהימה ? בכל רחבי סוריה נותרו לו אלף טנקים ו-70 מטוסים במצב שמיש.

הנשק הכימי בתהליכי פירוק מתקדמים בעקבות ההסכם עם ארה"ב. מי שמחזיקים כיום את משטר אסד אלה לוחמי חיזבאללה מיומנים וכנראה גם כוחות רוסים (!) (בסרטים שמפרסמים המורדים הסוריים נראים אפילו טנקיסטים רוסיים שמשתתפים בקרבות, למרות שרוסיה מודה כי היא שולחת לאסד רק יועצים).

גם התרומה של איראן לשרידותו של בשאר אסד היא מכרעת- בנשק, ביועצים ובלוחמים פה ושם. בינתיים, הלחימה בסוריה סיבכה את חיזבאללה קשות מבית, והעבירה את הקרבות, מכוניות התופת וירי הרקטות גם אל לב המעוז שלו ברובע הדאחיה בלבנון, דווקא בתקופה שבה הארגון ביסס את מעורבותו בממשלה הלבנונית החדשה.

ככלל, אלא אינם ימי זוהר מבחינת חסן נסראללה.

עוצבת הבשן

מילה טובה: פיקוד הצפון ומשרד הביטחון צפו את השינוי במצב והחלו בהקמת גדר מערכת חדשה ברמת הגולן כבר לפני יותר משלוש שנים. הקרדיט להארה שהגיע בזמן מגיע לפלשתינים שפרצו לתוך שטח ישראל ליד מג'דל שמס ביום הנכבה (15 במאי) 2011.

האירוע המדהים הבהיר מבעוד מועד שבצד הסורי של הגבול מתפתחת אנרכיה. שלוש שנים אחרי תחילת העבודות, הושלמה גדר חדשה זהה לחלוטין לגדר המערכת החדשה בגבול עם מצרים (פרויקט המכונה "שעון חול"). על הגדר אין אמצעי חישה אלקטרונים (אלה נמצאים בשלב זה רק על הגדר הישנה שלא פורקה).

לעומת זאת, יש לא מעט מכ"מים ומצלמות חדישים שמתחברים כולם לחמ"ל אחד שמעבד את המידע במסגרת פרויקט טכנולוגי יומרני שמכונה "מר"ס" (מערכת רב סנסורית). כך, במקום הסיורים האינסופיים והצפויים מראש לארך גדר המערכת, מוזעקים כיום הכוחות בעיקר לאזורים שנצפים 24 שעות ביממה, כאשר מתעורר צורך. במקום עשרות תצפיתניות יש בכל רגע נתון רק כמה בודדות.

ואולם, השינוי המשמעותי ביותר שחל השבוע ברמת הגולן הוא יציאתה מהשטח של עוצבת "געש" (או?דה 36) שהייתה אחראית על הזירה מזה עשרות שנים. האוגדה התמקמה מחדש דרומה יותר והפכה להיות אוגדה "רב זירתית" של צה"ל ,שיכולה להילחם גם בזירות לחימה אחרות, כמו עזה, לבנון או אפילו בדרום.

במקומה של "געש" ובמקום עוצבות שריון שפורקו באחרונה, התמקמה ברמת הגולן עוצבה חדשה תחת השם "בשן" (אוגדה 210), בפיקודו של תא"ל אופק בוכריס, איש גולני במקור. מדובר בסגירת מעגל היסטורית - עוצבת "בשן" בפיקודו של דן לנר הייתה בתהליכי הקמה בדיוק כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים (כוחות מאולתרים שרוכזו אז פעלו באותה מלחמה תחת האוגדה במובלעת הסורית). באיחור של למעלה מ-40 שנה העוצבה קמה גם באופן פורמלי.

עוצבת הבשן החדשה אחראית החל מהשבוע על כל הלחימה השוטפת ברמת הגולן תוך שהיא מתבססת על כוחות מילואים השייכים לה באופן ישיר ועל כוחות סדירים המוקצים למשימות השונות מפעם לפעם.

מי עוד פועל בצפון החדש? בפגישה עם כתבים צבאיים גילו מפקדים בחיל הים כי היקף הפעילות המבצעית של צוללות חיל הים בצפון גדל בעשרות אחוזים.

אחת התקיפות שיוחסו לישראל במהלך שנת 2013, התרחשה בלטקיה, ולפי הפרסומים הושמדו שם מחסנים שהכילו מערכות טילי חוף-ים מתקדמות מוצרת רוסיה, שרוסיה רכשה, מסוג יאחונט. ככלל, היאחונט נחשב כיום לנשק המאיים ביותר על ישראל מבחינה טכנולוגית, ועלול לעבור מסוריה לחיזבאללה (גם העובדה שהוא בידיים סוריות איננה סימפטית). מדובר בטיל שיכול לפגוע במהירות כפולה פי שלוש ממהירות הקול אפילו בטרת נקודה בים, ממרחק של עד 300 ק"מ. הטיל עלול לפגוע באוניות חיל הים ולשתק את הפעילות של ספינות המטען המגיעות לנמלי חיפה ואשדוד, או חלילה לפגוע באסדות הגז הישראליות.

מהם האיומים הנוספים שישראל סימנה כקו אדום? מערכות נ"מ מסוג אס-300, אס איי 17 או אס. איי 125 (מדובר בנשק נ"מ מתקדם שסוריה קנתה לאחר התקיפה של הכור הגרעיני שלה בספטמבר 2007), טילי קרקע-קרקע מסוד סקאד ובעיקר טילי פתח לטווחים של מאות קילומטרים עם מנגנוני ניווט מבוססי ג'י פי אס, וטילי סקאד.

הרמטכ"ל, שהיה אף הוא השבוע ברמת הגולן ודיבר מול מצלמות יום לפני התקיפה המיוחסת לחיל האוויר (כנראה מדובר בצירוף מקרים. גם אם הייתה תקיפה וגם אם לא, הפצצה של שיירת נשק לא חייבת להיות אירוע מתוכנן זמן מראש אלא סביר יותר שתתב?ס על מידע מודיעיני "חם" שמטופל בשיא המהירות בזמן אמת), ציין כי "חלק מהנשק כבר עבר לידי חיזבאללה".

כפי הנראה, הרמטכ"ל לא התכוון לטילי היאחונט או למערכות הנ"מ שיכולות לפגוע קשות בעליונות האווירית של חיל האוויר בשמי לבנון, אלא לטילי קרקע-קרקע מתקדמים שכבר נמצאים בידי חיזבאללה. גורמים ביטחוניים ישראלים העריכו בשנה האחרונה כי לחיזבאללה יש כ 500 טילים שיכולים להגיע בדיוק של 50 מטרים לכל נקודה במרכז הארץ, כולל הקריה בתל אביב.
מבחינת היכולות האלה, חיזבאללה מסוכן כיום פי כמה לעומת היכולות שהיו לו במלחמת לבנון השנייה ב-2006.

לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''Israel Defense''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק