ללא תמיכת נתניהו: ריבלין השיג חתימות לנשיאות
אדלשטיין סרב להתמודד לנשיאות. בכירים בליכוד על מועמדותו של שטרית: זה היה בתיאום עם נתניהו שמבקש להקשות על סילבן שלום
מאחורי הקלעים של הבחירות לנשיאות: ראובן ריבלין הפך למועמד ראשון לנשיאות שהצליח להחתים עשרה חברי כנסת מהסיעות השונות. יותר נכון, הראשון שהצליח לעשות זאת בעצמו. שכן, ח"כ בנימין (פואד) בן אליעזר כבר מחזיק את החתימות הנדרשות ביד. אולם, הוא הוכרז כמועמדה הרשמי של מפלגת העבודה, מה שהיקנה לו את חתימות חברי המפלגה באופן אוטומטי.
מבין חמשת המועמדים האחרים שהודיעו על התמודדות, כלל לא בטוח, נכון לעכשיו, שמישהו מהם יצליח לקושש את החתימות הנדרשות לצורך כניסה רשמית למרוץ. אז מי הם עשרת החותמים לריבלין? ששה מהם כבר פורסמו בעבר. חמישה מהליכוד - גדעון סער, ציפי חוטובלי, צחי הנגבי, חיים כץ ואופיר אקוניס.
אליהם הצטרף השר אורי אריאל מהבית היהודי. החותמים החדשים הם השר אורי אורבך (הבית היהודי) וח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה). השניים הנוספים ביקשו בשלב זה ששמם לא יפורסם בתקשורת (למרות שכבר חתמו על הטופס), אך אפשר לספר שאחד מהם משתייך אף הוא לבית היהודי, ואילו השני מגיע מאחת ממפלגות השמאל.
בשלב הזה כבר הבין ריבלין כי את תמיכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא לא יקבל, והוא לא יוכרז כמועמד הליכוד לנשיאות. הוכחה נוספת לעניין אפשר היה לקבל מעוד ניסיון שנעשה בלשכת ראש הממשלה להעמיד מועמד אחר מטעם המפלגה. ניסיון שלא ממש הצליח. לאחרונה פנו מקורבי ראש הממשלה ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין וביקשו ממנו כי יודיע על כניסתו למרוץ ויהפוך למועמד הליכוד-ביתנו לתפקיד נשיא המדינה.
מבחינת נתניהו, אדלשטיין הוא המועמד המושלם. אהוב במפלגתו, מקובל לחלוטין על אביגדור ליברמן, וזוכה לחיבה ואהדה מימין ומשמאל. אדלשטיין הרהר בעניין לא יותר מכמה שניות, והודיע שהוא לא במשחק. הוא לא הגיע לתפקיד יו"ר הכנסת כדי לברוח ממנו אחרי שנה וחצי.
אך מבחינת נתניהו נפלה באחרונה עוד החלטה בנוגע לנשיאות. גם את המועמד השני מהליכוד, השר סילבן שלום (שעדיין לא הכריז רשמית), הוא לא מעוניין לראות בבית הנשיא. מסיבה זו טענו אמש בכירים בליכוד כי ההכרזה השבוע של ח"כ מאיר שטרית (התנועה) על כניסתו למרוץ לא נעשתה בעיתוי מקרי.
"נתניהו מאוד רצה ששטרית יודיע על התמודדות כדי לנסות ולעצור את סילבן מלהיכנס למרוץ", הסבירו השבוע אותם בכירים. "קשה להאמין שנתניהו לא היה מתואם עם שטרית בנושא. שטרית יכול לקבל קולות שסילבן בונה עליהם. מהתנועה בפרט וממפלגות השמאל בכלל.
אם נתניהו יבקש מליברמן, מאוד ייתכן שגם את הקולות של ישראל ביתנו הוא יוכל לקבל. אם בהודעה של שטרית על כניסה למרוץ הוא הצליח לגרום לסילבן לחשוב על הכל פעם נוספת, ולשקול את העניין שנית, זה כבר היה שווה הרבה עבור ראש הממשלה".
מרכזת הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ גילה גמליאל (ליכוד), עשתה במהלך השנה האחרונה חיים לא קלים לשר האוצר יאיר לפיד ולקואליציה בכלל. את לפיד היא תקפה מעל בימת הכנסת בכל הזדמנות. בוועדת הכספים היא גילתה בלא מעט מקרים עמדות עצמאיות ואף מנוגדות לקואליציה, וכך גם בוועדת הכלכלה, שם טרפדה לאחרונה את אחד החוקים שקידמה שרת הבריאות יעל גרמן.
עת הנקמה המתוקה הגיעה ביום ראשון האחרון, כאשר שרי הליכוד ושרי יש עתיד, בגיבוי יו"ר הקואליציה יריב לוין, המתינו להצעת החוק של גמליאל. מדובר בהצעת חוק שמבקשת לקבוע כי ניתן יהיה למנות אישה לתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים (מה שכיום בלתי אפשרי). לשולחן הוועדה הגיעו שתי הצעות חוק זהות בעניין.
אחת של ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי) והשנייה של גמליאל. עד היום, כאשר הגיעו שתי הצעות חוק זהות, גם ההחלטה של ועדת השרים ביחס אליהן היתה זהה. או שתומכים בשתיהן או שמפילים את שתיהן. רק שהפעם, עוד לפני שהתחילה הישיבה, תוכנן מארב משותף שיזמו בליכוד וביש עתיד, שההחליטו כי את ההצעה של שולי מועלם הוועדה תאשר, ואילו את זו של גמליאל הם יפילו. וכך היה.
עד כאן התוכנית עבדה באופן מושלם. אלא שגם גמליאל למדה דבר או שניים בפוליטיקה. במהלך השבוע, עוד לפני שעלתה הצעת החוק להצבעה בכנסת, ביקשה גמליאל להצמיד את הצעת החוק שלה לזו של מועלם. במצב כזה חברי הקואליציה נקלעו לבעיה. את ההצעה של מועלם הם נדרשים לאשר, ואילו את זו של גמליאל הם נדרשים להפיל.
אולם, עכשיו שתי ההצעות הוצמדו. מה עושים? בסוף הוחלט להעניק חופש הצבעה, ואיפשרו להצעת החוק לעבור, כשברקע גמליאל חוגגת וצוהלת. אגב, חיים קשים ליש עתיד היא תמשיך לעשות גם בעתיד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם