מברלד ועד לול: אמנים עברייני מין היו כאן תמיד

עבריינות מין בקרב אמנים לא התחילה היום, ואת זה יספרו לכם לא מעט בנות שרק רצו לגעת באבק הכוכבים של חבורת לול, ואיבדו תקווה לחיים נורמלים

גיא מרוז | 27/2/2014 13:38 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
ניסיתי לחשוב השבוע מי המרוויח הגדול מהפרשה החדשה, פרשת ברלד. יכול להיות שהמשטרה הרוויחה קצת כי פתאום, שוב, תשומת הלב מהשנה הרעה בתולדותיה מופנית לתקשורת, שגם לה זו השנה הרעה בתולדותיה.

לטורים נוספים ב-nrg מעריב: כנסו לעמוד דעות

האמנם? האם באמת כמות עבריינות המין בקרב עולם המוזיקה ועולם התקשורת היא כל כך עצומה, או שרק לאחרונה התחילו לתפוס אותם, את הפוחזים? יכול להיות שהם תמיד היו שם, ורק בזמן האחרון החלה"' רשת הדייגים" של המין השווה לצוד אותם בהמוניהם ולהשליך אותם לפח האשפה של ארכיוני גיא פינס? האם יכול להיות שגם השם הזה, פינס, גורם לכל מיני בעיות בתחום? סתם. הערה לא קשורה.

אני חושב שדווקא יש לי תשובה, גם אם היא חלקית. בחודשים האחרונים אנחנו מצלמים תחקיר עמוק ומורכב על חבורת לול. בעצם, על כמה מכוכביה העיקריים ועל רוח התקופה בכלל. אני מדבר אתכם על התקופה בה משה דיין נדד מפקידה פלוגתית לפקידה פיקודית, ואם הוא לא הגיע איזה לילה - זה רק כי הוא בדיוק כבש את נווה אילן במקום את אילנה.

כשהתחלנו לצלול לתקופה הכל כך מוערכת הזו של חבורת לול, תקופה בה נכתבו היצירות המוזיקליות והקולנועיות הגדולות ביותר של העשורים ההם, הבנו כי סדום ועמורה השתוללו פה מזמן. אייל גולן, חנן גולדבלט, ברלד לכאורה - אלה תינוקות בני רבן לעומת מה שאורי זוהר חולל כשמסביבו עדת מעריצים - חלקם פחמימות ריקות - ללא תבונה, אבל עם המון סמים שעשו להם טוב, אבל רק להם.

"עמלק" כך קראה לו אחת מהבנות שהסתובבו שם בחבורה. על מישהו אחר הן מדברות כעל אנס סדרתי, ואת מה שקרה בצריף המיתולוגי של אביגדור כולן מעדיפות לשכוח. כן חשוב להבהיר דבר אחד - כולם וכולן (וזה הרבה לפני שהלך לעולמו) מספרות שאריק איינשטיין היה משהו אחר לגמרי. גם הוא וגם המוזיקאים המופלאים שהיו לידו, כך מספרות כולן, לא שלחו ידם אל הנערות.

וכמה אנחנו מעריצים את הסרט "מציצים", כמה אנחנו קרועים ונקרעים מצחוק כשאורי זהר משפריץ עם הצינור לתחת הסקסי של מונה זילברשטיין זיכרונה לברכה. אז אתם צריכים לשמוע מה מספר בן דודה של מונה על מה שבאמת התרחש שם, כשאורי זוהר גוהר ואומר "יבוא לך דינה, יבוא לך". אחרי התחקיר הזה, שישודר בקרוב, אני מבין הרבה יותר טוב למה הוא חזר בתשובה. אני רק לא בטוח שזה מספיק רחוק, ואני לא בטוח שיש מספיק חומר אלוהי שיכול למחול לו על כל מה שעשה לכאורה, לפי אותן עדויות.

זוכרים למשל כמה כולנו התרגשנו כשחנן גולדבלט הואשם שעשה אודישנים מפוברקים לסרטים שלא היו ולא נבראו רק על מנת להפשיט, וגרוע מזה, בנות תמימות? מתברר שהמציאו את זה הרבה קודם, אי שם בשנות השבעים. ככה בין ששת הימים ליום כיפור. הם לא כבשו את גבעת התחמושת, אבל "קרעו" לא מעט גבעות ועמקים ללא קרב. לא מעט נערות (שנורא רצו מאבק הכוכבים המסמם הזה), איבדו שם את התקווה לחיים נורמאליים.

הלוואי שהתיישנות לא הייתה פקטור. כי לא מעט תרנגולים מהלול ההוא היו צריכים להיכנס לכלא. כך לפחות מעידים רבים מחברותיהם וחבריהם. יונתן גפן כתב על זה ספר שלם, אבל כל החברים של האנשים החשובים האלה ישר אמרו שהוא עשה זאת מקנאה ושהוא לא היה באמת בחבורה. אז תראו את התחקיר ותשמעו מה אומרים אנשים שהיו לגמרי בחבורה. מה אומר דורי בן זאב, מה אומרות הנשים של, מה אומרים גוטה, צדוק קראוס ועוד ועוד כאלה שפחדו לדבר בזיהוי מלא. לראות ולא לשכוח. בקרוב.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גיא מרוז

צילום: דעות

עיתונאי, זוכה פרס אומץ אבל מפחד מהחושך ומיהודים גדולים וצודקים. חושש גם מפלסטינים מוצקים שצודקים יותר מהיהודים הגדולים ומכור אנונימי לטוקבקיסטים מהימין הקיצוני. יהי זכרו ברוך

לכל הטורים של גיא מרוז

עוד ב''דעות''

פייסבוק