המשטרה מורגשת יותר בפרשיות מאשר בשטח
אחרי שהתפוצץ מטען במכונית של מ"מ ראש עיריית פתח תקווה, הגיע אתמול מקצה השיפורים: חמישה פצועים מרימון שנזרק אל דוכן בעיר
עוד ב-nrg:
>הצעיר שהותף ע"י שוטר: "הוא היה בטירוף"
>יעלון נגד המתנחלים: מגבה את המנהל האזרחי
>מחנה נתן יעבור מבאר שבע לעיר הבה"דים
וזה לא היה פשוט אז ברחובות של ילדותי. לבוס של העיר ובמיוחד של שעריים קראו "בוסי". בוסתנאי סחה היה איש עם חזה משיש, שפתיים עבות ונחיריים רוטטים שסיים את חייו באילת ולא עקב עבודה סיזיפית במוסד לקשישים תשושים.
''פתח תקווה היא שיקאגו''. זריקת רימון בשוק בפתח תקווה
צילום: אלי דסה
בערב שבת אחד הייתי עד לקטטה שבוסי תרם לה את הפיזיונומיה ההרקולסית שלו. אחרי הטיפול שלו ראיתי אנשים שמגולגולותיהם ניתזו סילוני דם זקופים כגייזרים בילוסטון פארק. כשבוסי היה מגיע עם הגברת שלו לבריכת "מכבי", המציל היה מעיף את כל המתרחצים החוצה. כשהחליט שהוא חלוץ מרכזי במכבי שעריים, הגנת היריב נקרעה לצדדים כים סוף.
גרייבר התקשה לתת פייט לפושע הכריזמטי, אבל הוא תמיד היה שם. אם היום נוהגים לדווח לאחר שוד או רצח או חטיפה ש"למקום הגיע" מפקד כזה וכזה, גרייבר היה שם עוד קודם. מסתכן שבוסי יטלטל את הניידת שלו עד שיהפוך אותה. וכך נהגו גם רוזוליו (שיהיה מפכ"ל) וגולדברג ואלתר. תמיד בעבודה.
ברור שאני חוטא לרבים ומסורים, אך התחושה כיום היא שיש שוטרים שעסוקים ב'עשייה לביתם' או לביתו של בנם. זה קיבל וויקאנד במלון, לזה ניתנה הלוואה שלא תוחזר, וזה נגוע בעבריינות. ואם לא עבריינות, אז מידות לא ראויות. ברור, ברור - כלום עדיין לא הוכח. אבל מעולם לא היה רווח צר כל כך בין השומרים ובין הקליינטים שלהם.
כל בוקר מביא התנקשות חדשה וכל מהדורה מבשרת על פרשה משטרתית טרייה. "הבן שלך שרמוטה ואני אפתח לו את התחת".
עד לפני זמן היית יכול להיות בטוח שטקסט כזה מגיע מפי גובה של השוק האפור לבעל חוב. כיום אתה לא תמה שהדובר הוא מפקד תחנת משטרה.
בארבעת הימים האחרונים פתח תקווה היא שיקאגו. בשישי שעבר התפוצץ מטען במכונית של ממלא מקום ראש העירייה. איש לא נפגע ולרכב נגרם נזק קל. מקצה השיפורים קרה אתמול. חמישה פצועים מרימון שנזרק אל דוכן להמרת כספים. המשטרה העריכה ("רקע פלילי"), מפקד המשטרה הוזעק ("כוחותינו במקום"), צוות מד"א הוזנק ("אין נפגעים נוספים"), והתחושה היא שכל השחקנים למדו היטב את תפקידם.
אתה מבין שהפשע מרשה לעצמו לכבוש את הרחובות כי המשטרה אינה מורגשת, כי הראש בפרקליטות ואצל עורכי הדין, כי מוראה קיבלה מידות אנורקטיות. ורק אתה נותר עם הפחד, עם חוסר הביטחון, ממתין נואשות לרודי ג'וליאני ישראלי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם