מחקר: בישראל היו תקופות בצורת של מאות שנים
מקידוח מדעי שנערך בים המלח עולה שאזורנו סבל רבות ממחסור בגשמים. ד"ר מייקל לזר: בעבר ליד האדם לא היה קשר להתייבשות

300 שנים להתייבשות, ים המלח צילום: שאטרסטוק
הממצאים הגיעו מקידוח מדעי בעומק של 460 מטרים מתחת לקרקעית פני ים המלח, שאיפשר לבחון את תנאי האקלים ששררו באזורנו ב-250,000 השנים האחרונות. התמונה העולה מניתוח שכבות הקרקע היא שים המלח התייבש פעם או פעמיים, וזאת בשל בצורת שנמשכה מאות שנים בכל פעם.
לדבריו של ד"ר לזר, המבנה הייחודי של קרקעית ים המלח, והעובדה שמקורותיו מגיעים הן מנחלי הצפון והן מנחל ארנון מחד ושלאגם אין יציאה של מים מאידך, הופכים אותו "למכשיר הקלטה" של האקלים באזורנו לאורך אלפי ומאות אלפי שנים. בין השכבות ש"הקליטו" את חילופי העונות הרגילות, מצאו החוקרים גם שכבות מלח שמעידות על התייבשותו.
בנוסף לשכבות המלח שנמצאו בגלעין שהוצא מהקרקעית, זיהו החוקרים גם חלוקי אבן - אבנים קטנות המעידות על סביבה חופית במרכז ים המלח. לדבריו של ד"ר לזר, צורתם הייחודית של החלוקים שנמצאו במרכז הים חיזקה עוד יותר את הסברה שהם הגיעו למקום בגלל התייבשות, ולא בגלל שיטפון.
"כיום, עם התערבותו של האדם, אגן ים המלח מתייבש בקצב של מטר לשנה. המפלס היום עומד על 300 מטר, כלומר ייקחו לו עוד 300 שנים להתייבש בקצב הזה. מכיוון שהתערבותו של האדם לא הייתה רלוונטית להתייבשויות שהתרחשו בעבר, אנו מסיקים שאלה אירעו בשל תנאי אקלים של בצורת אשר נמשכו מאות שנים. בעבר הצליח ים המלח לשקם עצמו, אך אז לא הייתה ידו של האדם מעורבת", סיכם ד"ר לזר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg