ללא לבני: דיון חשאי אצל נתניהו בחרם נגד ישראל
לדיון שעסק בדרכים לטפל בחרמות הכלכליים נגד ישראל, לא הוזמנו באופן מפתיע השרים הבכירים, שהצטרפו ללחץ שהפעיל קרי על ישראל. במקביל, נציגויות באירופה דיווחו למשרד החוץ: ישראל מצליחה לבלום את החרם
בניגוד למועד הקודם של הדיון, שנדחה לפני כשבוע וחצי, אתמול לא הוזמנו שרים רבים, ביניהם ציפי לבני, יאיר לפיד, יעקב פרי ושי פירון. בדיון השתתפו אביגדור ליברמן, נפתלי בנט ויובל שטייניץ, שמנכ"ל משרדו יוסי קופרווסר הכין את ההצעה לדיון. כמו כן השתתפו נציגי מתאם פעולות הממשלה בשטחים, השב"כ והמוסד.
הדיון נוהל תחת חשאיות. אף אחד מהשרים לא הסכים להרחיב לא על התכנים שעלו בו. כמו כן, אף אחד מהשרים לא ענה לשאלה מדוע הודרו שרי יש עתיד והשרה לבני מהדיון, למרות שהוזמנו למועד הקודם.
הדיון נדחה לפני שבוע וחצי על רקע הסכסוך בין נתניהו לבנט. בהמשך השבוע מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי אמר שלא ניתן יהיה לעצור את תופעת החרמות נגד ישראל. גם לבני וגם לפיד תמכו בקו האמריקאי של האיום בחרמות.
החרים את השרי שתמכו במזכיר המדינה? קרי ונתניהו
צילום: עמוס בן גרשום לע''מ
"אם המו"מ עם הפלסטינים ייתקע או יתפוצץ וניכנס למציאות של חרם אירופי, אפילו חלקי, הכלכלה הישראלית תיסוג אחורה", אמר לפיד. לבני אמרה בהתייחסותה לדברי קרי ש"צריך לעשות הבחנה בין איומים לבין דאגה. אלה בדיוק היו הדברים שנאמרו מפי מזכיר המדינה האמריקני".
הדברים נתפסו בלשכת נתניהו כניסיון אמריקאי ללחוץ עליו להגמיש את עמדותיו ביחס לסוגיות מרכזיות במתווה האמריקאי, שהפלסטינים מתנגדים להם.
במקרה, או שלא, החליט נתניהו לקיים את הדיון ללא אותם שרים שדיברו בקול אחד עם האמריקאים. ל-nrg מעריב נודע כי השרים ליברמן ושטייניץ נפגשו בשבוע שעבר לארוחת צהריים במשרד החוץ. כידוע, משרדו של שטייניץ קיבל את המנדט לתכלל את סוגיית הדה לגיטימציה נגד ישראל.
הדיון אמש עסק בדרכים לטפל בחרמות הכלכליים נגד ישראל. שטייניץ סבור שיש להוביל קמפיין פומבי וכוחני, עם טיפול בארגונים הקוראים לחרם על ישראל. משרד החוץ סבור שמדובר שיש לטפל בנפרד בכל תופעה.
עוד התברר כי שטייניץ דורש 100 מיליון שקל לטיפול בחרמות. אלא שלפני כשנה, מנכ"ל המשרד יוסי קופרווסר החליט להעביר 3 מיליון שקל לאגף המודיעין של צה"ל, לאחר שלא ידע מה לעשות עם תקציב זה שקיבל לצורך טיפול בחרמות. הוא סרב להעבירו למשרד החוץ לשם כך. במשרד החוץ מביאים ראיה זו לדוגמה שמשרדו של שטייניץ לא באמת ערוך לטפל בבעיה ודרישתו לתקציב מוגזמת.
מלשכת נתניהו סירבו להתייחס לידיעה. כך גם משלכת לבני ולפיד.
אופטימיות במשרד החוץ
למשרד החוץ הגיעו בימים האחרונים מספר מברקים מבירות הנחשבות בעייתיות, אשר השורה התחתונה בהם הייתה אופטימית. נראה כי הדבר נובע מהחלטה לנקוט בקו אגרסיבי יותר כדי להפוך את המגמה.
רצף הפעולות המשמעותי ביותר נעשה בהולנד. הוא הביא למניעת ההחלטה של קרן הפנסיה הענקית ABP למשוך את השקעותיה מישראל.
עד לשבוע שעבר עוד העריכו בשגרירות הישראלית בהאג כי ההחרמה בלתי נמנעת. סדרת פעולות של תומכי ישראל הביאה להיפוך מגמה. ארגון "נוצרים ידידי ישראל" בהולנד יזם הפגנות נגד קרן PGGM בעקבות החלטתה להחרים את ישראל. ארגון הגג של הקהילה היהודית אסף חתימות בעצומת אינטרנט בקריאה ל-ABP להימנע מהחרמת ישראל. שגריר ישראל בהולנד, חיים דיבון, שעל פי רוב נמנע מבולטות תקשורתית, יזם מספר ראיונות בתקשורת.
פחות ביטויים אנטישמיים. שלטים מהמחאה נגד ישראל
צילום: AP
המברק מציין שלוש פעולות משמעותיות נוספות שגרמו ל-ABP לשנות את ההחלטה המסתמנת. האחת, מסר חריף של ישראל להולנד באמצעות השגריר בארץ. השנייה, לחץ של ארה"ב. הנציגות הישראלית יזמה פנייה לממונה על השגרירות האמריקאית בהאג, אדם סטרלינג. בהתאם להודעת הממשל כי הוא מתנגד לחרמות על ישראל, סטרלינג העביר לממשלה בהאג מסר כי החלטה למשוך את ההשקעות מישראל לא תיראה בעין יפה על ידי וושינגטון. בתגובה ביקשה הממשלה בהאג מ-ABP להוריד טונים.
הפעולה השלישית, וכנראה בעלת אפקט מכריע: מסר סמוי של אנשי עסקים האוהדים את ישראל כי החלטה להחרים אותה עלולה לפגוע ב-ABP. ל-nrg מעריב נודע כי ראשי חברות שונות העבירו ל-ABP מסרים כי הם עשויים למשוך את כספם מהקרן אם תפגע בישראל.
"הקרן קיבלה מסר מגורמי ממשל בכירים להרגיע את הטונים", נאמר במברק לירושלים. כזכור, בסוף השבוע
מברק אחר הגיעה מאוסלו ובו מצוטטת שרת האוצר הנורבגית, סיב יינסן. השרה, העומדת בראש המפלגה הפרוגרסיבית, הודיעה על החלטת הממשלה להימנע מכל השקעה באיראן, צפון קוריאה וסוריה. מאידך, הבהירה יינסן כי נורבגיה דווקא תגדיל את השקעותיה בישראל.
"אין בהוצאת שתי החברות הישראליות כדי ללמד על מדיניות חדשה כלפי ישראל. נורבגיה תגדיל את ההשקעות של קרן הפנסיה הממשלתית בישראל, ואנו לקראת חתימה על הסכמים חדשים בתחומים רבים, בעיקר בטכנולוגיה ומדע", אמרה יינסן. דיווח אחד הגיע מברלין, שם נערך בשבוע שעבר באוניברסיטה הטכנית של העיר "יום ישראל".
נשיאי מכון ויצמן, הטכניון והאוניברסיטה העברית הופיעו בפני מאות סטודנטים גרמניים בשורת אירועים בקמפוס. פעילים אנטי ישראליים יזמו קמפיין אינטרנטי נגד האוניברסיטה ואף יזמו הפגנות. בשגרירות ישראל העריכו מאוד את החלטת הנהלת האוניברסיטה לא להיבהל מהאיומים.
את אחת ההרצאות מסר סגן השגריר בברלין, עמנואל נחשון. במהלך דבריו החלו ארבעה פעילים לקרוא קריאות נגד ישראל. באופן בלתי צפוי, דווקא הקהל המקומי היה זה שקרא להם לעזוב את האולם ולחדול מההפרעות.
עדכון אחר הגיע מאירלנד, אחת הזירות הקשות לישראל באירופה. השגרירות בדבלין דיווחה על רצף של פרסומים חיוביים בתקשורת האירית, שבדרך כלל עוינת לישראל.
"סאנדיי טיימס" המקומי פרסם מאמר של הפובליציסט האירי קווין מאיירס התוקף את מדינות ערב על הזנחת הפליטים הפלסטינים. הוא קבע שישראל אינה מדינת אפרטהייד. מאיירס גם מלגלג על עורכי העיתונים האירים שמיישרים קו עם התעמולה הפלסטינית. באופן דומה, ה"אייריש אינדיפנדנט" פרסם מאמר של איאן אודהרטי המגחיך את הקריאה להחרים את ישראל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם