החרדים יכולים להיות קצינים לא רעים בצה"ל
מההתרככות של ליברמן, הפגנות החרדים ועד גביע המדינה - שלושה דברים שזכו לניתוחים מורכבים, אך הם בהירים כאור היום
אביגדור ליברמן. מה גרם לשר החוץ להפוך לתומך של מזכיר המדינה ג'ון קרי? מה עושה אותו שימושי ופוזל לכאורה למרכז? התשובה ברורה. ליברמן נמצא בשיא השפל הפוליטי שלו. לפני שנה ורבע הוא חיבר בין הליכוד וישראל ביתנו כדי להשתלט על המפלגה המשותפת מבפנים, אבל המיזם שהבטיח 45 מנדטים בבחירות איבד שליש מכוחו, וליברמן נתפס בעיני הליכודניקים כמו טרמפיסט מסוכן. משום כך הם מסרבים לקבל אותו אליהם.
עוד ב-nrg:
>ללא לבני: דיון חשאי אצל נתניהו בחרם נגד ישראל
>הרוב החרדי מאיים: "סנקציות פליליות - קו אדום"
ליברמן עמד בפני תיק כבד של שוחד ומרמה ובהמשך עמד למשפט על מרמה והפרת אמונים. הוא יצא זכאי, אבל המאבק הזה התיש את כוחו. הוא ניסה לשקם את המעמד שלו באמצעות שליטה בעיריית ירושלים, אבל ספג גם שם תבוסה ניצחת. בסקרים שמתפרסמים לאחרונה מתברר כי ליברמן, אילו ירוץ ברשימה עצמאית בראש ישראל ביתנו, יזכה בחמישה או שישה מנדטים בלבד. כלומר ליברמן נותר ללא בוחרים אחרי שהציבור הרוסי החליט שאינו זקוק יותר לפטרונאז' שלו. לראיה, הסיעה של ליברמן במועצת העיר ירושלים, שמנתה שני מנדטים, נמחקה בבחירות האחרונות.
במצב הרפיון הזה ליברמן מחפש השלמות כוח. האמריקאים הם מקור עוצמה משמעותי. ליברמן זוכר את הימים שבהם היה שר חוץ מנודה, אז גם נאלץ לשלוף נימוק מוזר כדי להסביר את הבדידות שלו. "אני עצמי לא רוצה להשתתף במשא ומתן כי אני גר בהתנחלויות, וזה ניגוד אינטרסים", כך אמר. ליברמן, ככל הידוע לי, לא עבר דירה וגם לא שינה עמדות, אבל הוא לא רוצה להישאר שוב מחוץ לדלת. מה יותר אנושי מזה?
2.
הפגנות החרדים. כמה אלפי חרדים יצאו ביום חמישי להפגנות ברחבי הארץ נגד חוק הגיוס המתגבש, שנראה כמו בלוף אחד גדול. הם הוכיחו נוכחות מרשימה, כושר ארגון וביצוע, פריסת כוחות מושכלת, מודיעין לא רע מול כוחות המשטרה שלא הכינו את עצמם מראש, וגם כוח התנגדות ועורמה (ראו מקרה הניידת. העצורים נכנסו פנימה וברחו מהדלת השנייה). בקיצור, החרדים הצעירים לימדו אותנו שהם יכולים להיות קצינים וחיילים לא רעים בכלל בכל חילות צה"ל.
החרדים שיצאו לרחובות הם אנשי "הפלג הירושלמי" המתחזק של הרב שמואל אויערבך. בציבור החרדיליטאי מתנהלת מלחמת עולם בין הרב אהרן לייב שטיינמן הפרגמטי ובין הרב אויערבך הנוקשה והקשוח יותר. ההפגנות ברחובות לא נועדו לעשות שרירים מול המדינה ובג"ץ. הן באו להפגין כוח מול הרב שטיינמן. המודל של המפגינים הללו, כך אמר לי אחד המנהיגים, הם הבדואים בנגב: גם הרסו את חוק פראוור וגם לימדו את האוכלוסייה הערבית מהי מחאה יעילה ותפסו עליה מנהיגות.
3.
גביע המדינה. ביום חמישי האחרון זכתה מכבי תל אביב בפעם ה-41 בגביע המדינה. גם זה היה תהליך מובן מאליו. מכבי ניהלה את כל המשחקים החשובים בדרך לגמר, וגם את הגמר עצמו, במגרש הביתי ביד אליהו. מכבי מחזיקה תחת ידיה 19 זרים ומתאזרחים, ורק שני ישראלים, שאחד מהם, הקפטן גיא פניני, לא ראוי להיות שחקן, וגם כמעט לא שיחק בגמר.
מול המועדון הזה, על יתרונותיו הכבירים, התייצבה הפועל אילת המסכנה, שגם מחזיקה עשירית מהתקציב של מכבי. רוב השחקנים שלה ישראלים (חנוכי, נעימי, כדיר, נסים, ברקוביץ), והיא נאלצה לקיים את משחק הגמר באצטדיון הביתי של היריבה. התבוסה הובטחה מראש. מסכנים רק אלפי האוהדים הנאיביים, שעשו את כל הדרך מאילת ובחזרה כדי לסבול את העיוות הספורטיבי הזה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם