מתי הסייעת בגן תרוויח כמו מנהל הבנק?
ההתעסקות בפרשות השונות מסיטה את תשומת הלב מהנושא האמיתי - העובדה שרבים מאתנו לא מרוויחים מספיק כסף
יותר ממחצית מהעם הזה מרוויח מעט מדי כסף. אני יודע שאני לא מחדש לכם כלום, אבל לאחרונה אני נפגש עם כל מיני מומחים בעלי שם בכלכלה כדי לבדוק איתם רעיון חדש. אני מגלה כמה קשה - גם לאנשים הכי ליברליים ומשכילים - לקבל רעיון מהפכני.
אז הנה, כדי שתבינו רגע על מה אני מדבר בשורה אחת: אני רוצה לחיות במדינה (אחרי זה גם בעולם) שבהם המורה הכי טוב, מנקה הרחובות החרוץ ביותר, והסייעת המדהימה ירוויחו יותר ממנהל סניף הבנק הקטן שלי. אותו דבר לגבי הקופאית ואותו דבר לגבי העובד הסוציאלי. אני רוצה שתהיה להם תקווה, אני רוצה שהם ייסעו פעם בשנה לחו"ל, אני רוצה שלילדים שלהם יהיה כסף ללמוד באוניברסיטה.
תודו שהרעיון יפה. לא, אני לא רוצה לחזור לקומוניזם, אני רוצה לחיות בעולם אחר, חדש. שאלתי השבוע את הכלכלן הבכיר שאתו נפגשתי - באיזו נקודת זמן זה קרה, שמורה התחיל להרוויח כרבע מקופירייטר, שליש ממאפרת או חצי מעיתונאי בינוני, מתי זה התחיל? זו השאלה
התיאוריה שלי יוצאת מנקודת הנחה נורא ברורה - מה שמתרחש כרגע בעולם, מצב שבו לכ-90 אנשים יש יותר כסף מחצי עולם, לא יכול להימשך. אני מניח שאם זה יימשך, אז תוך מספר שנים תהיה מהפכה עקובה מדם, בה לרוב העולם יימאס שהכסף הולך רק לאליטה מאוד מסוימת. מכיוון שעוד מילדות אני שונא ופוחד ממראות עקובים מדם, אני מציע לשנות את זה לפני שיהיה מאוחר מדי.
אז למה הכלכלנים חוטפים שבץ כשאני מציע רעיון שבו המורה המעולה או סולל הכבישים המצטיין ירוויחו כמוהם? הם עונים בחצי לגלוג - מאיפה יבוא הכסף? ממני, מכם, אני אומר להם. מכל אלה שמרוויחים המון ומשלמים מעט מדי מס, מכל הפירמידה ההפוכה והמשוגעת הזאת. כן, מישהו חייב לנקות לנו את המדרכה אבל אם הוא טוב בעבודתו- חייבת להיות לו תקווה, ילדיו חייבים לקבל חינוך מצוין כמו הילדים שלכם וכן הלאה.
אני לא מרים ידיים כמובן ועדיין מחפש את הכלכלן הזה שלא רק יבין על מה אני מדבר, אלא גם יעזור לי להפוך את הרעיון הנאיבי הזה למשהו אמיתי שאפשר להציג אותו עם מקרן ומצגת כמו למרצים החשובים האלה בכנסים.
ובינתיים, מה יהיה הסוף עם החרדים? מה עם השוויון בנטל? מה עם אייל גולן?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם