ימין ושמאל: תלמדו להתמודד עם איומי החרם
אשליית השמאל שתהליך מדיני יביא לאימוץ ישראל על-ידי שונאיה לא טובה יותר מאשליית הימין שאם נתעלם, החרם יעבור מעלינו
עובדה שראש ממשלת קנדה בא לחזק ושרשימת כוכבי העל שביקרו אצלנו בשנתיים האחרונות כל-כך מרשימה. הרי אם יש חרם על ישראל מדוע שיבואו הנה אלישיה קיז, קליף ריצ'ארד, ברברה סטרייסנד, ריהאנה ועוד רבים וטובים? מדוע ש"סגול כהה" יתארחו בנוקיה בסוף החודש? ואם החרם הוא כלכלי, אז בוודאי שנתגבר עליו עם הראש היהודי שלנו שכן עוד רגע נעבור לגז טבעי תוצרת בית ולכן, גם אם יהיה מצור על ירושלים, הרי שהממגורות מלאות. הכל בסדר. אפילו לא רסיס בישבן.
ההתעלמות מתופעת החרם המתגבר היא שטות גמורה והיא בלתי מוסרית בעליל, מאחר שאזרחים רבים כבר נפגעים ממנו. חקלאים בבקעת הירדן מתקשים לייצא, על אחת כמה וכמה חקלאים ביהודה ושומרון וברמת הגולן. תנועת החרם, בסיוע ארגונים ישראליים במימון זר, מאתרים משקיעים ומשכנעים אותם מדי יום להימנע מעסקאות עם ישראלים.
מזמן כבר לא מדובר בעשרה סטודנטים שמפגינים מדי פעם מול חנויות של מוצרי ים המלח בפיקדילי סקוור. וזה לא שיש לאיש העסקים הממוצע בשטוטגרט או בבריסל חצי מושג מה זה "הקו הירוק", אבל אף אחד לא רוצה להסתבך עם אנרכיסטיים אינטלקטואלים הממומנים בוודאי מכסף ערבי. אפילו סודה כבר אי אפשר למכור בשקט לגויים.
לכן, אם הימין לא מאמין (ובצדק) לאבו מאזן, לא למזכיר המדינה האמריקאית ובטח שלא לאירופאים לפחות שיהיה כן עם עצמו ויכיר בכך שהתגברות החרם הינה סכנה אסטרטגית שיש להיערך לקראתה. זאת אומרת, לבנות תכנית משמעותית להשארת זוגות צעירים בישראל (חינוך, דיור, תעסוקה), להתוות תכנית חומש ותכנית עשור למניעת בריחת המוחות לעמק הסיליקון ולעשות כל שביכולתו כדי להעביר את חוק העמותות, שכל תכליתו היא להשיב את ארגוני הלווין הישראליים של תנועת החרם הבינלאומית למימדם המציאותי.
כמו סוכן ביטוח ממולח, ציפי לבני מנסה למכור ללקוחותיה פוליסות ביטוח מנופחות באמצעות הפחד מן המחר. היא מספרת לנו בדאגה על החרם המתגבר נגד ישראל, מתעקשת שאם לא תהיה התקדמות מדינית מול הפלסטינים החרם האירופאי רק יגבר, "ולא ייעצר בהתנחלויות אלא יגיע לישראל כולה", כפי שאמרה באחד הכנסים בהם השתתפה לאחרונה, משל הייתה ירמיהו העומד בשער ומתריע מפני נפילת ירושלים.
שטות גמורה היא לחשוב שאם ייחתם הסדר מדיני עם הפלסטינים תנועת החרם נגד ישראל תניח את נשקה. ההיפך הוא הנכון. לכן, בזוי בעיניי השימוש של שרת המשפטים ושל אחרים בתופעת החרם ככלי הפחדה לקידום הסדר מדיני עם הפלסטינים. כל אחד שקרא אי פעם על פעילויות מפעל הדה-לגיטימציה לישראל BDS או הקשיב להרצאותיו של עומר ברגותי, מייסד תנועת החרם, מבין שמבחינתם ישראל היא מדינת אפרטהייד במהותה וללא כל קשר לפעילויותיה.
ברגותי תוקף את חוק השבות, את הקרן הקיימת לישראל ואת העובדה שקיימת האפשרות שאדמות בישראל שייכות למדינה. בעיני ברגותי ושאר חברי תנועת ה-BDS החרם לא עוצר ולא מתחיל בקו הירוק. ואת זה צריכים להפנים כל הנביאים בשער.
גדר הביטחון והשיח על יהודה ושומרון הם רק אמצעים לקידום מטרותיה של תנועת החרם וכך היה תמיד. כך שהדיבורים של השרה לבני ונציגי ציבור אחרים שזורעים חול בעיני הציבור רק ממריצים את מובילי החרם. שכן עם האוכל, בא התיאבון. ונסיגה ישראלית מחבלי מולדת בעלי חשיבות לאומית וביטחונית יובילו לאותן תוצאות שהוביל בלון הניסוי הטראגי המכונה "תכנית ההתנתקות". כל השאר מניפולציה.
כדי להגן על ישראל מפני מערך הדה-לגיטימציה הנרחב הפועל במרץ, על הימין מוטלת החובה להבין שלא רק האידיאולוגיה תשאיר את הרוב המתון בישראל.
יש לכונן תכנית של ממש באמצעותה נשמור על אזרחינו קרוב קרוב ובה בעת, יש לעשות שימוש בחקיקה ובאכיפה ניכרת כנגד גורמים המבקשים להוות איום על תדמית המדינה בכלל וקיומה בפרט. כל אלה לא ייתכנו באם נסרב להכיר, משמאל ומימין, בתופעת החרם. על הציבור לדרוש מנבחריו יושרה מנהיגותית ולכל הפחות אמירת האמת: שהרוצה בשלום - ייכון לחרם. התכלית היא אחת: הגנה על המדינה, הבית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם