פרופ' שכטמן בראיון מיוחד: "אני לא טירון, יש לי יתרון רב על פני הח"כים"
חתן פרס נובל, פרופ' דן שכטמן, ירד השבוע ממגדל השן של האקדמיה כדי לרדוף אחרי חברי הכנסת במסדרונות הפרלמנט ולקושש את עשר החתימות הדרושות לו להצגת מועמדות לנשיאות. בקהילה המדעית הוא ידוע כמי שלא מוותר
השבוע, במה שנראה כמו תמונת תשליל של פסגת הישגיו המדעיים, שוטט פרופ' שכטמן במסדרונות המליאה עד שעת לילה מאוחרת בניסיון לקבל את תמיכתם של עשרה חברי כנסת, כדי שיוכל להגיש את מועמדותו לתפקיד נשיא מדינת ישראל. היבול שהניב ביום הראשון היה דל למדי.
רק חבר כנסת אחד, ישראל חסון (קדימה),הבטיח את חתימתו. אחרים, כמו יו"ר יש עתיד יאיר לפיד ושר החינוך שי פירון, התחמקו באלגנטיות ואמרו שהוא אכן מועמד ראוי, אבל הם צריכים להביא את הנושא לדיון בסיעה, וניאותו להזמין אותו להופיע בפניה.
שכטמן, שבאותו היום שמע "לא" גם מח"כ משה פייגלין (הליכוד-ביתנו) וגם מרינה פרנקל (יש עתיד), נפגש למחרת עם חמישה חברי כנסת נוספים, והוא מאמין שבסופו של דבר ישיג את המטרה. מעודדת אותו במיוחד התמיכה הרבה שלה הוא זוכה, על פי הסקרים, בציבור.
עובדים, עוזרים פרלמנטריים, סדרנים ואנשי המשמר - כולם הפגינו כלפיו אהדה מופגנת במסדרונותיה של הכנסת. הם הזדרזו ללחוץ את ידו והיו גם מי שביקשו להצטלם איתו. מי יודע, אולי התמונות הללו יוכתרו בבוא היום כ"סלפי עם הנשיא". במקביל קם גם מטה פעילים מתנדבים למען בחירתו של שכטמן לנשיאות, בראשות יאיר בר-קול, ראש עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי.
למתבונן מהצד היה מעט מוזר, אחרים יגדירו קצת מביך, לראות את חתן פרס נובל מידפק כך על הדלתות במשכן. זה מעין מסע מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, ובמקרה הזה, ממגדל השן האקדמי אל הזירה הפוליטית הרותחת שאינה נוהגת להסביר פנים, בלשון המעטה, למי שבאים מבחוץ ומאיימים על אנשי שלומה.
אף שלא הודה בכך, ניכר גם בפרופ' שכטמן שהחיזור אחר חברי הכנסת, רובם אלמוניים לחלוטין עבורו, קשה לו יותר מפיצוח הגבישים הקוואזי-מחזוריים שהביאו לו תהילת עולם. אבל היה גם משהו מכובד בפשטות שאיש בעל יוקרה בינלאומית כמוהו הפגין במסדרונות השלטון. מובן שיש מי שיקראו לכך נאיביות.
פרופ' שכטמן נולד ב-24 בינואר 1941 בתל אביב. בשנת 1955 עברה משפחתו לפתח תקווה. בצבא שירת כמאבחן, ושם פגש את רעייתו לימים ציפי, כיום פרופסור באוניברסיטת חיפה וראש המגמה להנחיית קבוצות בחוג לייעוץ והתפתחות האדם. לזוג ארבעה ילדים ועשרה נכדים.
את כל תאריו האקדמיים קיבל שכטמן בטכניון. בשנת 1966 קיבל תואר ראשון בהנדסת מכונות, בשנת 1968 - תואר שני במדעי החומרים, ובשנת 1972 - תואר שלישי במדעי החומרים. הוא שימש פרופסור אורח באוניברסיטת ג'ורג' הופקינס ובאוניברסיטת מרילנד בארצות הברית, ראש מרכז וולפסון למחקר בטכניון ופרופסור באוניברסיטת איווה.
לבד מפרס נובל לכימיה שקיבל בשנת 2011, הוא זכה גם, בין היתר, בפרס ישראל לחקר הפיזיקה, פרס אמינוף בקריסטלוגרפיה של האקדמיה השוודית המלכותית למדעים, פרס ויצמן למדעים ופרס למצוינות אקדמית מהטכניון, שבו הוא משמש עד היום כמרצה.
סיכוייו של פרופ' שכטמן להיבחר לנשיא קלושים למדי, אבל הוא ידוע כאחד שלא מוותר בקלות. רבים בקהילה המדעית הטילו תחילה ספק בגילויו, אבל הוא לא ויתר ולאחר מאבק של שנים שינתה האגודה הבינלאומית של מדעני הקריסטלוגרפיה את הגדרת הגביש הקריסטלי מיסודה.
כאמור, לימים הוא זכה על כך גם בפרס נובל. היה זה שינוי פרדיגמה, תופעה נדירה במדע. בישראל נקרא החומר בעל המבנה החדש "שכטמנית".כעת צריך הפרופ' מהטכניון לשכנע את חברי הכנסת לדבר ב"שכטמנית" ולהוכיח שמה שהצליח בעולם המדע - יצליח גם בפוליטיקה.
שכטמן ביקש מכל 120 הח"כים שייפגשו עמו, ואת הראשונים שנענו לו פגש השבוע. את מלאכת השכנוע ביצע בכוחות עצמו, בליוויו של אלכסנדר פינקלשטיין, בעלה של בתו הבכורה תמר. בפגישות שלף מתיקו קורות חיים מודפסים על נייר A4 במדפסת ביתית פשוטה עם כותרת מודגשת: "תעודת זהות: דן שכטמן".
את סיפור חייו התחיל מהסבא וולף פוברזקין, שעלה ארצה כחלוץ בשנת 1906 ושינה את שם משפחתו לזאב אשור. לתעודת הזהות האישית צירף גם את תעודת הזהות של רעייתו ציפורה שכטמן, שנולדה בקזחסטן תחת השם פניה ריין, להורים שברחו מפולין בתקופת מלחמת העולם השנייה, וקיים סיכוי שתהיה הגברת מספר אחת של ישראל.
פגשתי אותו במשכן, בשעת לילה מאוחרת, לאחר שסיים פגישה עם יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, שבמהלכה הבטיח האחרון שיאפשר לו להופיע בפני הסיעה. שכטמן נראה מותש בתום הפגישות, אך לדבריו העייפות לא נבעה מההתרוצצות בכנסת, אלא מחזרתו לילה קודם לכן משוודיה, שם הרצה בכנס.
אפשר כבר לבשר לאומה שהשגת את חתימותיהם של עשרה חברי כנסת?
"יש התחלה של תוצאות. אני מתחיל להבין מה קורה. לדעתי הייתה פגישה טובה עם לפיד, אבל הכל יימדד במבחן התוצאה. האווירה הייתה טובה בכל הפגישות. החלפנו דעות והסברתי למה אני חושב שבעת הזאת אני המועמד המתאים ביותר לתפקיד נשיא מדינת ישראל. הפגישה הראשונה שקיימתי הייתה עם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, מפאת כבודו. שאר הפגישות היו בסדר מקרי".
אילו תוצאות השגת עד כה?
"ח"כ ישראל חסון הודיע שיחתום. יו"ר הכנסת אמר שהוא לא מביע דעה ושמפאת תפקידו הוא לא יכול לחתום. לאחרים אמרתי שהפגישה הנוכחית לא שייכת לשאלה אם יצביעו עבורי בהצבעה החשאית שתהיה במליאה או לא. שאלתי אותם שאלה פשוטה: האם אני ראוי בעיניהם להתמודד? אם אתם חושבים שכן, תחתמו. הבנתי שיש להם קושי משום שכל ח"כ יכול לחתום רק עבור מועמד אחד. איש מהם לא אמר לי שאני לא ראוי. ברוב המקרים אמרו לי בגלוי שהם ישקלו את הדבר וכי ייתכן שיחתמו וייתכן שלא".
התאכזבת ?
"לא ציפיתי לשום דבר. בשלב זה הם צריכים להתייעץ עם ראשי הסיעות. אני לא יוצא מאוכזב. היו לי שיחות מעניינות. ישנם כמה חברי כנסת צבעוניים שאני רואה בטלוויזיה, והנה אני יושב איתם פנים אל פנים. למדתי דברים חדשים. ישבתי, למשל, מול ח"כ משה פייגלין. "גיליתי איש עקרונות ונהניתי מאוד מהפגישה איתו".
אתה מגיע לפה ממרומי התהילה האקדמית ונוחת היישר בלב המאפליה הפוליטית. למה חתן פרס נובל לכימיה צריך את הצרה הזאת על הראש?
"זה מה שכולם שאלו אותי. 'למה אתה רץ?' התשובה שלי היא שאני יכול להשפיע על יחסי הפנים והחוץ של ישראל בצורה טובה יותר מעמדת הנשיא מאשר מהעמדה שבה אני נמצא כיום, אף שגם היא לא מזערית. אני אחפש את המאחד באזרחי המדינה, ולא את המפלג.
"אני חושב שאזרחי מדינת ישראל מחכים לבשורה. תן לנו בשורה. הישגי המדינה נהדרים. יש לנו כלכלה יציבה, תשתיות שנבנות ללא הפסק, יש לנו מדענים ומהנדסים יוצאים מן הכלל - גם מקוריים וגם מוכשרים. יש לנו נוער עם עיניים בורקות שאין כמותו בעולם. יש פוטנציאל אדיר. תוחלת חיים גבוהה. מערכת בריאות שמתפקדת בסדר. עשינו כאן דברים מופלאים בשנות המדינה.
מהצד השני יש הרבה בעיות, ואנשים נאנקים תחת עול המחירים הגבוהים. תחת עול הקושי להשיג דיור. איפה נשמע שבמדינת ישראל אזרח צריך לעבוד מספר חודשים רב יותר מכל אזרח בעולם כדי לרכוש דירה? אני יכול ללמוד את הבעיה, להבין אותה, לשבת עם מקבלי ההחלטות ולנסות לפתור אותה. כמהנדס אני אומר שלכל בעיה יש פתרון, אם אתה רק מגדיר אותה".
נשיא מדינה צריך להיפגש עם ראשי מדינות, להתעסק בסוגיות ברומו של עולם. איזה ניסיון אתה יכול להביא לתפקיד?
"הסברתי לחברי הכנסת שאני רואה את עצמי כאיש המתאים לתפקיד גם בגלל ההתפתחויות הפנימיות בקרב אזרחי ישראל, וגם בגלל ההתפתחויות ביחסי החוץ של ישראל. אני רואה את עצמי כאיש המתאים לייצג את ישראל בכבוד בעולם. אני לא טירון בזה.
"ש לי יתרון גדול על כל הח"כים. נפגשתי עם הרבה ראשי מדינה. נפגשתי לפוטו-אופ עם אובמה ועם נשיא סין, אבל היו לי גם שיחות עם הנשיא לשעבר ביל קלינטון, עם נשיא קרואטיה, עם נשיא אקוודור ועם הנשיא לשעבר של צ"כיה. נפגשתי עם סרקוזי והופעתי בפני עצרת האו"ם.
"הוזמנתי לכל הפגישות הללו כמדען ישראלי זוכה פרס נובל. אני זוכה להערכה אקדמית בארץ ובעולם, ואני אורח מבוקש בטקסים בשגרירויות הזרות בישראל ובשגרירויות ישראל בעולם. מאז שזכיתי בנובל אני מקדיש חלק גדול מזמני להבאת דבר ישראל היפה והמתקדמת למדינות רבות ברחבי תבל. אני מספר בכל מקום על הישגי המדע בישראל ועל פאר היזמות הטכנולוגית שבו בורכנו".
איפה לדעתך אתה יכול להצליח יותר מחברי כנסת המועמדים לנשיאות?
"יש לי אינטגריטי כאדם שמסוגל לדבר עם נשיאים ומקבלי החלטות בגובה העיניים.
ישראל היא הרבה יותר מאשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ישראל מוכנה ללכת קדימה ורוצה להיות חלק מהעולם. ישראל מסוגלת לתת לעולם המון. אנו רוצים אמון מהעולם, ומי טוב יותר לבקש אמון מאשר מדען עם מוניטין ללא רבב שיכול להציג מסר רהוט שיוגדר על ידי ממשלת ישראל ועם ישראל?"
לרבים מאזרחי ישראל אתה בחזקת נעלם, אניגמה. לא יודעים עליך דבר וחצי דבר. האם אתה ימני, שמאלני, בעד ההתנחלויות, נגד ההתנחלויות. מה העמדות הפוליטיות שלך, באיזה צבע אתה צבוע.
"מעולם לא הייתי חבר מפלגה. אני לא מזדהה עם גוש כזה או אחר, ואני לא רוצה להביע עמדה בנושאים שנויים במחלוקת. אני רוצה לייצג את כלל אזרחי מדינת ישראל. אני לא מתכוון להתעסק בנושאים מדיניים שבהם העם מפולג או להביע עמדה כי זה מפלג. נשיא צריך להיות הנשיא של כל אזרחי ישראל, ולא רק של מחצית או רבע.
"שמעון פרס הוא משכמו ומעלה. הוא מייצג אותנו בעולם בכבוד. הוא יצר לעצמו שם עולמי מדהים. אני רואה איך מקבלים אותו בעולם, אבל אני חושב שאם אני אהיה נשיא, אני לא אתעסק בעניינים שאזרחי המדינה חלוקים עליהם כמו הסוגיה הפלסטינית שהיא קשה ומסובכת. הממשלה מטפלת בזה. הח"כים מטפלים בזה. פוליטיקאים ומדינאים בעולם עוסקים בזה. אני לא אביע דעה".
אני יודע שבימין יש מי שמנסה למצוא התבטאויות שלך שיוכיחו שאתה שמאלן. ברשת כבר רץ סיפור על כך שערב הבחירות האחרונות הנחית פאנל שבו קראת לשמאל להתאחד ולהקים גוש חוסם, ממשלת צללים שתפעל להפלת נתניהו.
"זה ממש לא נכון. הדברים מתועדים בהקלטות הווידיאו של האירוע. ערב הבחירות ניהלתי פאנל של נציגי המפלגות כשבכלל לא היה ידוע מי ינצח בבחירות ומי ירכיב את הממשלה. הצעתי לכל מי שיישב באופוזיציה להקים ממשלת צללים.
בכל הערב הזה לא הזכרתי את השם "נתניהו" אפילו פעם אחת. הצגתי רעיון בונה. אני מאמין בממשלת צללים כמו באנגליה, אלא שלצערי ח"כ לשעבר איוב קרא מהליכוד הלך והפיץ שקראתי להפיל את ביבי.
דובר הטכניון פרסם מיד הכחשה. הסיפור הופיע בערוץ 7. ראש אגודת הסטודנטים צרח עליהם, אבל בערוץ הזה כנראה שונאים אותי. זה גורלי, ואני לא יודע מה הם רוצים מהחיים שלי. הדברים לא נאמרו, נקודה".
ישנם חברי כנסת שמתקשים להאמין שהחלטת בוקר אחד לרוץ ולהתמודד לנשיאות, ככה סתם, בלי שגורם פוליטי כלשהו הבטיח לך מראש את תמיכתו. הם מאמינים שמישהו עומד מאחוריך, מריץ אותך. איך נולד הרעיון להתמודד?
"אף גורם פוליטי לא הבטיח לי שום דבר. בחודשים האחרונים הצטברו יותר ויותר פניות של אנשים שקראו לי להתמודד. תעשיינים, אנשים מהרחוב, חברים, קולגות. כולם אמרו לי: "אתה האיש המתאים.
זה הצטבר והצטבר עד שיום אחד התקשר אליי חבר מעולם הטכנולוגיה המתקדמת ואמר לי "אני הולך איתך לדבר הזה ואתן לך גיבוי". זאת הייתה השיחה המכרעת מבחינתי. התייעצתי עם אשתי ועם בני משפחתי והחלטתי שאני מתמודד".
אמרת שאתה רוצה להיות הנשיא של כולם, אבל אני כבר שומע קולות אצל החרדים שאתה נגדם, שיצאת בחריפות נגד מערכת החינוך שלהם ואמרת שהיא מובילה אותם לחיי קבצנות.
"זה נגדם? אני חושב שזה בעדם. אני לא אנטי-חרדי. רק לאחרונה ביקר אצלי הרב יהושע שיינברגר מארגון רפע"ה (רפואה על פי ההלכה, א"ב), ונוצרו בינינו יחסים נהדרים. אני רוצה לדבר עם החרדים על עתידם במדינה. אני בעד חרדים ובעד משפחות ברוכות ילדים, אבל אני אומר שהם צריכים לאפשר לילדיהם ללמוד לימודי ליבה כדי שיוכלו בעתיד לרכוש מקצוע ולעבוד בעבודה שמפרנסת את בעליה ולא להזדקק לחסדי הבריות. הם אוכלוסייה הולכת וגדלה, אבל הם צריכים לעבוד למחייתם".
מה עמדתך בנוגע למתן חנינה למחבלים רוצחים, סוגיה שמעוררת ביקורת ציבורית רבה ושנשיא המדינה הוא כידוע הגורם המופקד עליה?
"בענייני חנינות אשקול לפי התיק שמונח לפניי ולפי רחשי לב הציבור. שחרור מחבלים הוא בעיה מאוד קשה, ואני בוכה יחד עם הציבור כולו. לנשיא צריך להיות שיקול דעת שנובע גם מדעת הציבור. הנשיא צריך לייצג את הציבור, ואם הוא מרגיש שהציבור מתנגד לפעולה מסוימת או תומך בה, הוא צריך לקחת זאת בחשבון".
אומרים עליך שאתה מייצג את ישראל השבעה, העשירה, האשכנזית, את האליטה ולא את העם.
"שמעון פרס מאיפה בא? אפרים קציר מאיפה בא? מי לא היה כמוני? כולם היו כמוני חוץ מקצב. אני לא נולדתי עם כפית של זהב בפה. כשהתחתנתי, הלכתי עם אשתי לסופר כדי למיין איזה לבן לקנות, כי אחד היה יקר יותר בחמש אגורות מהשני. זה היה המצב. את האוטו הראשון קניתי מדמי הלידה הראשונים שאשתי קיבלה. זה היה רנו קטשבו מצ'וקמק. לא נסענו מחיפה לבקר את ההורים בתל אביב כי הבנזין היה יקר מדי.
"אנחנו לא חיים על חסדי תרומות של אף אחד. בנינו את חיינו במו ידינו. אשתי ואני גידלנו את ארבעת הילדים לתפארת, ואני רוצה להפוך את ישראל למקום שבו ילדינו ונכדינו ירצו לחיות. אין כל סיבה שלא ירגישו פה טוב. אצלי בית הנשיא יהיה בית עממי. קשוב לאזרחי מדינת ישראל, לכל אזרחי ישראל".
אתה מאמין שתשיג את עשר החתימות הדרושות כדי להתמודד?
"אני כמעט בטוח שאשיג עשר חתימות. ההתרשמות שלי היא שאיש לא סוגר דלתות, והמשחק פתוח לגמרי. אני מאוד אתפלא על חברי הכנסת אם לא אשיג עשר חתימות, ויחד איתי יתפלאו כל אזרחי מדינת ישראל. גם אלה שלא יחתמו אומרים שאני צריך להתמודד. אני סומך על חברי הכנסת שיעשו את הדבר הנכון, לא בשבילי, אלא בשביל מדינת ישראל. לא מדובר בקידום אישי עבורי. מדובר בסיכוי שלנו לגרום לכך שילדינו ונכדינו ירצו לחיות כאן".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם