בעבר לא התנגדתי לחרם, עד שהחרימו אותי

אין לי ספק שאריאל זילבר לא יוזמן לקבל את פרס המתנדב בארגון לזכויות האזרח, ואם כן - ניני יכולה לגייס את כל האפיפיורים נגד זה

גיא מרוז | 2/2/2014 14:27 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
אחינועם ניני, כישרון עצום בתחום הפקת קולות שמיימיים מהגרון ושילוחם לעבר קהל אוהד (ואשכנזי בדרך כלל, שלא לומר אירופי), הייתה אמורה לקבל השבוע את פרס אקו"ם. אריאל זילבר, כישרון ענק בתחום חיבור תווים נכון בין אחד לשני כך שמנגינות מופלאות מובאות לעולם, אמור לקבל פרס על מפעל חיים באותו טקס עצמו.

ניני, משוש חייהם של אפיפיורים ידועי שם בעולם הקתולי ואישה שחושבת ששלום הוא טוב משטחים ולהפך, הודיעה שהיא מוותרת על הפרס בגלל אותו זילבר עצמו אלא אם יתנצל בפני ערבים, הומואים ומשפחת רבין. היא, אגב, לא מחרימה את אקו"ם – היא פשוט לא רוצה להשתתף. זילבר שילח תגובה משועשעת משהו, וכנראה הוא לא מתכוון להתנצל בפני הומו ערבי או מישהו שהוא חס וחלילה גם וגם. אגב, למי שתהה, אקו"ם הוא גוף ותיק שמשלם תמלוגים ליוצרים בתחום המוזיקה והפזמונאות.

אני נגד חרם ולהפך. איך זה יכול להיות, בטח תשאלו את עצמכם; אתה - שבדיוק השבוע הודעת שלא תגיע עם רעייתך לפסטיבל להעצמה נשית באילת בגלל אייל גולן - אתה נגד חרמות? בדיוק כך. לא תמיד הייתי נגד חרם, אבל לפני כמה שנים, כשהודיעו כל מיני שדרנים בכירים שהם מחרימים אותי כי עברתי לעבוד ברדיו מסוים (ואחר כך זינקו לעבוד שם בעצמם), הבנתי שחרם הוא באמת עניין גרוע.

כך גם חשבתי לגבי החרם של אמנים נגד היכל התרבות באריאל. חשבתי שזה בדיוק המקום שבו אמנים מהשמאל צריכים להשמיע את עמדתם. וכן, אנחנו לא נשתתף בפסטיבל להעצמה נשית עם אייל גולן כי זה פסטיבל להעצמה נשית ויש גבול להומור או לטירוף! אגב, חברה טובה שלנו, צופית גרנט, החליטה שכן תשתתף שם. החלטנו לא להחרים אותה ולהמשיך להיות חברים שלה למרות הצעד התמוה שלה.

אני חושב שאם זילבר היה מוזמן יחד עם ניני לקבל פרס על פלורליזם או הכרה בזכותו של השונה לחיים בדיוק כמוך, או בפסטיבל יהודי-ערבי, הייתי מבין למה היא לא רוצה לבוא. אבל אי אפשר לקחת מזילבר את הכישרון הענק שלו, ומגיע לו על כך את כל הפרסים שבעולם. אין לי ספק שהוא לא יוזמן לקבל את פרס המתנדב בארגון לזכויות האזרח, ואם כן - ניני יכולה לגייס את כל האפיפיורים נגד פרס כזה.

יש איזו התבלבלות נורא גדולה גם בקרב הציבור וגם בכלל – לא הכול הוא שחור או לבן. יש המון אפור, ומי שמפסיק לראות גוונים - מימין ומשמאל – מאבד את הלגיטימיות להשמיע את קולו. כן, אפשר לא להשתתף בפסטיבל להעצמה נשית מצד אחד כי הוזמן לשם איש שלכאורה, לפי פרסום דברים שלו, עשה לנשים הכול חוץ מהעצמה. וכן, אפשר למחוא כפיים לאריאל זילבר בפסטיבל מוזיקלי אחר. לא חייבים, אבל אפשר.

אחינועם ניני כנראה לא תחזור בה ואריאל זילבר יקבל פרס. בעניין הפסטיבל והעצמה הנשית, אני מודה שעוד לא ברור מה יקרה. שמעתי כל מיני מומחים שהסבירו השבוע שגולן בעצמו יבין שזה אדיוטי מבחינתו להופיע שם, ושאין לו צורך בכל ההפגנות שמתוכננות (ואכן מתוכננות) שם. דווקא בימים אלה, שבהם כל העולם רוצה להחרים אותנו, בואו נהיה אנחנו יותר שקולים ונספור עד עשר לפני הודעת חרם כזו או אחרת. כן, גם אני מבטיח לספור.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גיא מרוז

צילום: דעות

עיתונאי, זוכה פרס אומץ אבל מפחד מהחושך ומיהודים גדולים וצודקים. חושש גם מפלסטינים מוצקים שצודקים יותר מהיהודים הגדולים ומכור אנונימי לטוקבקיסטים מהימין הקיצוני. יהי זכרו ברוך

לכל הטורים של גיא מרוז

עוד ב''דעות''

פייסבוק