73% מהתלמידים סובלים מאלימות בכיתה

הבריונות באינטרנט צוברת תאוצה אך חוקרים במכללת אורנים טוענים: הבעיה ברשת זניחה לעומת היקף האלימות הפיזית בין כותלי בית הספר

רעות וילף | 2/2/2014 8:14 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אירועי בריונות שכיחים יותר בכיתה מאשר באינטרנט - כך עולה ממצאי מחקר חדש. אירועי האלימות הרבים שהתרחשו במהלך השבועות האחרונים במוסדות החינוך מעלים תחושה כי בתי הספר הופכים לפחות ופחות בטוחים. מחקר שנערך באחרונה במכללת אורנים מוצא ביסוס מדעי לתחושות האלה. מהמחקר עולה כי בניגוד לדעה הרווחת, לפיה מרבית החרמות ומקרי הבריונות של בני נוער מתרחשים בעיקר ברשת האינטרנט, מתברר שמקרים אלו שכיחים הרבה יותר דווקא בין כותלי בתי הספר.

עוד בנושא:
- דקירת הנער בבית הספר באשדוד: סכסוך על רקע רומנטי
- תלמיד כיתה ח' הותקף בכיתתו ע"י שלושה נערים
- "אירוע חמור וקשה, נמצה את הדין עם המעורבים"

בתי ספר הופכים לפחות בטוחים. אילסטורציה
בתי ספר הופכים לפחות בטוחים. אילסטורציה צילום: יהודה לחיאני
במחקר שנערך על ידי ד"ר מיכל דולב-כהן וד"ר נעם לפידות-לפלר בקרב 465 תלמידות ותלמידים בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות, העידו 21.9% מהנשאלים כי הם היו קורבנות להצקה מקוונת, וזאת לעומת 73.5% מהתלמידים שסיפרו כי נפלו קורבן לבריונות פיזית בתוך הכיתה.

"הזירה החברתית של המתבגרים כיום מורכבת מהסביבה הפיזית כמו גם מהמרחב המקוון", נכתב במחקר, "ולא ניתן לנתק את האחד מן השני. כך נוכל למצוא פעמים רבות מריבות פיזיות שתחילתן באינטראקציה מקוונת, ולהיפך: אינטראקציה שלילית פנים אל פנים שזולגת לתוך המרחב המקוון כחרם, איומים, התלהמות ועוד".

עוד עולה מהמחקר כי ברוב המקרים (62.2%), זהותו של הבריון מוכרת לקורבן כמו גם לצופים מן הצד. עוד מתברר כי כשמדובר בבריונות המתרחשת פנים אל פנים בכיתה, שיעור התלמידים הצופים מן הצד ולא עושים דבר על מנת לעצור את המקרה עומד על לא פחות מ-90.8%. זאת בשעה ששיעור הצופים מן הצד בפגיעות המתרחשות ברשת עומד על פחות מ-50%.

"אנחנו נוטים להזהיר ילדים מזרים, ממבוגרים, מעובדים זרים ומבני מיעוטים, אבל מסתבר שהסכנות, האלימות והבריונות, נמצאות דווקא קרוב מאוד לבית", אומרת ד"ר דולב-כהן, מרצה וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט במכללת אורנים.

לדבריה, לממצאי המחקר יש השלכה משמעותית על אופן ההתמודדות עם הבעיה, כיוון
ש"כשמדובר בפדופילים ברור שאנחנו לא יכולים לחנך את הפדופיל. אבל כאן, הפעולה החינוכית שאנחנו צריכים לעשות היא גם עם הצופים מן הצד וגם עם הבריונים עצמם. אלו החבר'ה שלנו מבית הספר, זה לא איזשהו חוסר אונים מול גוף לא ידוע".

אם בוחנים את ההבדלים המגדריים עולה כי בנים נוטים להציק ברשת יותר מבנות. כאשר מדובר במרחב הפיזי, בנות נוטות להפעיל אלימות לא ישירה כגון חרמות, ואילו בנים נוטים להיות אגרסיביים יותר. לדברי דולב-כהן, מערכת החינוך צריכה להשקיע מאמצים לשם יצירת שיח שיוביל לכך שהצופים מן הצד יהפכו להיות אקטיביים ויפעלו על מנת להפסיק את מעשי הבריונות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...