חולים עדיין מממנים טיפולים שבסל הבריאות
בגלל סחבת במשרד הבריאות, נאלצים נזקקים לשלם מכספם הפרטי על טיפולים כבר למעלה משנתיים
- האם מחלת הדבר חוזרת להכות?
- ראש ממשלת הולנד לשעבר מניע חרם נגד ישראל
סובלים מפצעים כרוניים צילום: שאטרסטוק
חוזר מנהל רפואה שפורסם בחודש יוני 2011 כלל את המסקנות של צוות מומחים שהוקם אז, ותפקידו היה להגדיר מהן הטכנולוגיות המקובלות מבחינה רפואית לטיפול בפצעים אלה ושאותם יש לכלול בסל הבריאות בקווי טיפול שונים.
התקציב הייעודי, בדומה לכל תקציב של טכנולוגיה שנכללת בסל שירותי הבריאות, חולק בין קופות החולים בהתאם לגודלן ומספר המבוטחים שלהן. הן אלה שאחראיות לספק את הטיפול הנדרש לכל חולה בהתאם לנהלים הרפואיים הקיימים ולחוזר שהגדיר מהו הטיפול שכלול בסל.
מדובר בארבע טכנולוגיות: טיפול במאקרופאגים, טיפול ברימות, טיפול באוזון וטיפול בלחץ אוויר שלילי (ואקום). אלא שבפועל ישנם חולים שטכנולוגיות אלה לא יעילות עבור הפצעים שמהם הם סובלים, והם נדרשים להוציא כספים מכיסם עבור טכנולוגיות חדשות שאינן כלולות בחוזר משרד הבריאות.
ועדת המומחים לטיפול בפצעים קשיי ריפוי כונסה שוב לפני כמה חודשים ודנה בטכנולוגיות חדשות דוגמת טיפות פוליהיל שהוצעו לסל, אלא שהמלצות חדשות עדיין לא גובשו. "הדבר הכי זול בטיפול בפצע הוא כריתת הרגל", מודה ד"ר יוסף דיין בעל מרכז המומחים לרפואה משולבת. "עד כמה שאני יודע התופעה של מטופלים שנזקקים לתכשירים חדשים שאינם בסל נפוצה מאוד".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי הוא "עוקב אחר אספקת הטכנולוגיות החדשות באופן יזום ובהתאם לתכנית ביקורת על קופות החולים, ושקיימת כוונה לרענן את חוזר מנהל הרפואה שפורסם לפני כשנתיים ולהתאימו לממצאי השימוש ולטכנולוגיות החדשות שנוספו ונבחנו.
"הכסף שנכנס לסל עבור טכנולוגיות חדשות אינו צבוע לפי כל טכנולוגיה בנפרד ולא מתבצע מעקב כמה בדיוק שילמו קופות החולים. לעתים הקופות מוציאות סכומי כסף גבוהים במידה מסוימת מהעלות שהוערכה מראש ולעתים ההוצאות עשויות להיות נמוכות יותר".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם