הדור שלא ידע לומר "סבא" ו"סבתא"
כשאשתתף בטקסים באושוויץ כח"כ לשעבר, אחשוב על הנכדים שלי, דור העתיד, שצומח בתנאים של עם נורמלי, עצמאי, ריבוני על מולדתו
עוד בנושא:
-משלחת הכנסת לאושוויץ: "נוכיח שעם ישראל חי"
-פולין: עובד במיידנק תלה כרזות אנטישמיות
היום, 27 בינואר, כשאשתתף בטקסי יום השואה הבינלאומי באושוויץ, אחשוב עליהם. על הסבים שלי שמעולם לא הכרתי. אני שייך לדור שהמילים "סבא" ו"סבתא" לא היו שגורות בפיו. הזיכרון שלהם בקרבי הוא מצילומים, מסיפורים, מעדויות. לאושרי, כשאני שומע את המילה "סבא" אני מתמוגג כי היא יוצאת מפיהם של נכדיי. השניים זכו למה שאני, רעייתי ורבים אחרים בני גילנו לא זכו לו - להכיר את הסבים שלהם ולהתפנק בחיקם. היום, כשאשתתף בטקסים באושוויץ כח"כ לשעבר, אחשוב גם על הנכדים שלי, דור העתיד, שצומח בתנאים של עם נורמלי, עצמאי, ריבוני על מולדתו.
באושוויץ הקפואה אחשוב על העבר, אבל אזכר גם בסוף השבוע החמים, שבו יחד עם הנכדים נטעתי עצים סביב הבית בקיבוץ בחן, למען העתיד. עיקר המחשבה, היום באושוויץ, יהיה על דורות הילדים, הנכדים והנינים, שגדלים מאושרים במדינה עצמאית, ריבונית, ועם זאת מאוימת מכל הכיוונים. מחשבות זדון אושוויציות, פיגועי תופת וניסיונות חוזרים ונשנים לחולל שמד טוטלי למדינה היהודית - רווחים בקרב שכנינו המקצינים. הם מאמצים שפה אסלאמיסטית-נאצית ודפוסי פעולה נאציים. לעולם לא יצליחו לחולל את מה שביצעו אבותיהם הרוחניים על אדמת אירופה.
ולכן לא די להזכיר את השואה, לנו ולעולם. לא די בטקסים ביום השנה לשחרור המחנה הנורא הזה מידי הנאצים ובימי זיכרון אחרים. יותר מכול חשוב להתעצם, להתחזק, להגביר תעצומות נפש מול אויבינו היום. לא נהיה תלויים בחסדי גויים, לא נלך שבי אחר פיתויי שלום מדומה. היום באושוויץ אשא "קדיש" חרישי לזכרם של הסבים שלי, ארבעה מבין ששת המיליונים. בלבי אלחש: נרצחתם רק משום שיהודים הייתם, בידי חיות האדם, אך קם לכם דור המשך. לדור זה ננחיל את מורשתכם. נבטיח כי ילדי ישראל, ילדינו ונכדינו, יזכו בעצמם, בבוא העת, להיות סבים לנכדים ולנינים, בני עם עצמאי היושב על אדמתו-מכורתו. ישראל ועוצמתה הן הערובה לכך שלעולם לא תהיה אושוויץ שנייה.
"יתגדל ויתקדש שמיה רבא... עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל"...
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם