בניכוי שליש: ענת קם שוחררה מכלא נווה תרצה
לאחר שוועדת השחרורים החליטה לנכות שליש מעונש המאסר שנגזר עליה, יצאה קם מבית הכלא נווה תרצה, בניכוי 14 חודשים. "אני מרגישה מצוין והולכת הביתה"
ועדת השחרורים קבעה כי עונשה של קם יקוצר בשל התנהגות טובה בכלא. השב"ס והמשטרה לא הביעו התנגדות לשחרורה המוקדם. על קם נגזרו 4.5 שנות מאסר בנובמבר 2011. כעבור למעלה משנה, בדצמבר 2012, קיבל בית המשפט העליון באופן חלקי את הערעור שהגישה, ועונשה קוצר ל-3.5 שנות מאסר.
''מרגישה מצויין''. ענת קם לאחר שחרורה
צילום: ראובן קסטרו
ענת קם נכנסת לכלא נווה תרצה. ''התנהגות טובה''
צילום: יהונתן שאול
קם הודתה בכך כי בעת שירותה בצה"ל כעוזרת ראש לשכת מפקד פיקוד מרכז יאיר נווה, אגרה כאלפיים מסמכים סודיים, חלקם סווגו כ"סודי ביותר". לקראת שחרורה העבירה אותם לעיתונאי אורי בלאו. על סמך מסמכים אלו פרסם בלאו סדרת כתבות, בהן תיאר בין היתר כיצד ביצע צה"ל "סיכול ממוקד" בניגוד להנחיות בג"ץ. חלק מהכתבות שהכין בלאו לא הורשו לפרסום על ידי הצנזורה הצבאית.
בעקבות דרישת השב"כ כי בלאו יעביר את החומרים שברשותו, נעצרה קם בדצמבר 2009, בחשד שהעבירה לעיתונאי "הארץ" את המידע. בלאו מסר את מחשבו האישי תוך הבטחה כי לא יועמד לדין. קם הוחזקה במשך תקופה ארוכה במעצר בית, ועל מעצרה הוטל איפול כבד ונאסר לפרסמו בתקשורת הישראלית. מספר חודשים לאחר שפרטי הפרשה נחשפו בתקשורת העולמית, התיר השופט זאב המר לפרסם את מעצרה.
נגד קם הוגש בתחילת שנת 2010 כתב אישום בגין ריגול חמור, ותנאי מעצר הבית שלה הוחמרו. בית המשפט קבע כי במעשיה יש "פגיעה באינטרסים חיוניים של המדינה" וכן "נסיבות פליליות".
בתחילת חקירתה טענה קם כי פעלה מתוך מניע אידיאולוגי, אולם בהמשך חזרה בכך. בעדותה בבית המשפט, הגדירה את מעשיה "רעיון מטופש להפליא".
במסגרת עסקת טיעון שאושרה על-ידי הרכב השופטים הורשעה קם בעבירות של "מסירת מידע סודי" ו"החזקת ידיעה סודית". מכתב האישום נגדה נמחקו הסעיפים שייחסו לה כוונה לפגוע בביטחון המדינה. באוקטובר 2011 נגזרו עליה 4.5 שנות מאסר, והשופטים קבעו: "על פי כתב האישום המתוקן, אישרה הנאשמת שהמניע לנטילת המסמכים הוא בעיקרו אידיאולוגי, וכך אנו קובעים".
כאמור, בדצמבר 2012 החליט בית המשפט העליון ברוב דעות לקצר את עונשה בשנה. לפי שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל כתבה בנימוקי ההחלטה: "אין לי ספק שהמערערת לא פעלה בשם אידאולוגיה אנטי-ישראלית או אנטי-צה"לית. התרשמותי היא כי המוטיבציה למעשים הייתה רצונה של המערערת להביא לידיעת הציבור בעייתיות וליקויים בהתנהלות הצבא, כפי שהיא תפסה זאת מנקודת מבטה". השופטים קבעו עוד כי העבירות שביצעה דורשת עונש מאסר ממושך, אך הוסיפו כי העונש שנגזר עליה "אינו משקף את הדין הראוי".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם