בוגי, לימינך: גם החברים של אובמה נגד קרי
האמריקנים לא אהבו את סגנון התבטאותו של שר הביטחון, אבל רבים הסכימו עם התוכן. עיתונאים וחברי פרלמנט - גם דמוקרטים - אינם אופטימיים לגבי ההסכם המתרקם ומשוכנעים שלישראל אין פרטנר
- קרי מתעלם מיעלון: ממשיכים קדימה במו"מ
- לבני על יעלון: השתלח והרס את יחסינו עם ארה"ב
- רגב ליעלון: אמרת דברים אמיצים ונכונים
בעוד קרי, שדחה השבוע את שובו לאזור, מברך על "ההתקדמות שחלה בחמשת החודשים האחרונים בשיחות בין ישראל והפלסטינים", דווקא בוושינגטון יש מי שטורח להוציא לו את הרוח מהמפרשים. קרי לא יאהב את הערכת הכתב הבכיר של הוושינגטון פוסט המתלווה למסעו, ויליאם בות ואן גירן, שההסכם בין הצדדים עלול לחמוק מבין אצבעותיו.
שר החוץ האמריקני אמנם הצהיר: "כעת מתבהרת הדרך, הפאזל נעשה ברור, ולכולם ידוע מה הברירות הקשות שנותרו", אך בעצמו הביע ספק באשר לשאלה מתי יתאפשר להרכיב את הפיסה האחרונה בפאזל, ואם לא יהיו חלקים ממנו שייפלו על הרצפה וישאירו אותו בלתי מושלם, כלשונו.
אחרי עשרה מסעות למזרח התיכון, האופטימיות של קרי אינה מדביקה את הפרשנים הבכירים בבירה האמריקנית. למשל, האתר "אקזמינר" מפרסם השבוע מאמר מערכת המצביע על אחת הבעיות המרכזיות שקרי, לדבריו, מעדיף להתעלם מהן: "הבעיה היא שיש אנשים במחנה הפונדמנטליסטי הנושאים תווית של פלסטינים, אך אינם חשים כלל שהם מיוצגים על ידי הרשות הפלסטינית שנושאת ונותנת על מדינת לאום בעבורם. הם מרגישים שמי שמייצג אותם הוא הרשות הפוליטית הלאומית, שתחת כנפיה נמצאים לא פחות מ־15 ארגונים ופלגים כמו חמאס, החזית העממית ואחרים".
ה"אקזמינר" מונה את הפלגים האלה אחד לאחד, בסדר אלפביתי, וקובע: "הקמת מדינת לאום לשתי אוכלוסיות נפרדות של פלסטינים נמצאת מתחת לסף המסה הקריטית ליצירת חברה בריאה. קרי אומר שהשביל לפתרון ברור. למעשה, אין כל שביל נראה לעין. יש סתירה עצומה בין התנאים בשטח לבין הג'יבריש הדיפלומטי", מסיים האקזמינר את מאמר המערכת שלו.
גם בגבעת הקפיטול לא כולם שותפים להערכות האופטימיות המנשבות מכיוון מחלקת המדינה והבית הלבן. הללו אינם רק רפובליקנים שתמיד יאמרו שהנשיא אובמה אינו יודע מה הוא עושה; הביקורת על מהלכי הממשל במזרח התיכון מגיעה גם ממפלגת הבית הדמוקרטית שלו. כמה סנטורים וחברי קונגרס אינם מסתירים את חוסר הנחת שלהם מצעדיו בחזית הישראלית-פלסטינית, ובעיקר בנושא איראן והקלת הסנקציות מעליה.
"לא ראוי שקרי יציג מסמך אמריקני או שיפעיל לחץ על ישראל לקבל תכתיבים מצד גורם כלשהו", הוא אומר ל-nrg מעריב. "אני מתנגד לכך שקבוצה או מדינה תכפה הסדר. הסדר צריך להיחתם מתוך משא ומתן בין הצדדים, ולא בגלל גורם חיצוני.
"הקהילה הבינלאומית מעולם לא הייתה הוגנת כלפי ישראל. חוץ מארצות הברית. מדינות אירופה והקוורטט נוהגים 'להסתער' על ישראל בכל הזדמנות. ראה מה המדינות הללו עושות באו"ם – ללא יחס שוויוני וללא שמץ של הגינות. לכן, תמיד התנגדתי לכך שהקוורטט יציע הצעות כלשהן לפתרון הסכסוך במזרח התיכון. הצעות כאלו תמיד יהיו לרעת ישראל. "אני מאמין שרק לאזרחי ישראל יש זכות להגדיר או לעצב את עתידם. לא ליהודי ארצות הברית, לא ליהודי העולם, ולא לשום גורם חיצוני אחר".
קרי צריך להפסיק את מסע הדילוגים שלו ולשוב לוושינגטון?
"לא, אני לא סבור כך. אני רק חושב שהוא לא צריך לבוא עם הצעות ספציפיות או נייר מסגרת. אני מכיר את ג'ון קרי היטב, הוא ידיד ישראל ואני בוטח בו, אבל נוצר הרושם שהוא להוט להגיע להסכם".
להוט מדי, "משיחי"?
"לא הייתי אומר שהוא להוט מדי, אבל בישראל יש אנשים רבים שחושבים אחרת ממנו, ודאגותיהם שונות מאלו שלו. אני סבור שאם הצדדים יגיעו להסכם זה יהיה מצוין, אך אם לא, הסכם רע יהיה גרוע יותר מהיעדר הסכם כלל".
אנגל ושאר ידידי ישראל במפלגה הדמוקרטית מאמצים את פתרון שתי המדינות של אובמה. אך בשונה ממנו, הם סבורים שעל ארצות הברית לשחק תפקיד מינורי יותר.
בביקורו האחרון ברמאללה לא היסס אנגל לשאול את אבו-מאזן אם בתמורה לתנאים המוקדמים שהציב לחידוש המשא ומתן – כמו הצהרה על כוונה לחזור לגבולות 67' או הפסקת הבנייה בהתנחלויות – הוא מוכן גם לתנאי נתניהו, שלפיהם יכירו הפלסטינים בישראל כמדינת העם היהודי לפי החלטות האו"ם מ־1947. "אבו-מאזן גמגם משהו על כך שהנושא כלל לא עמד על הפרק ושנתניהו העלה אותו במפתיע לפני שלוש שנים. עניתי לו שאם לו מותר להציב תנאים מוקדמים, גם לנתניהו מותר".
אנגל היה אחד משני חברי הקונגרס שהתלוו לנשיא אובמה בביקורו האחרון בירושלים, בחודש פברואר. "שאלתי את הנשיא מדוע לא הציג לאבו-מאזן דרישה חד-משמעית שלא להציב תנאים מוקדמים למשא ומתן. הוא ענה לי: מחמוד עבאס אולי אינו כוס התה שלנו, אבל מי שיבוא אחריו יהיה גרוע הרבה יותר. אובמה הוסיף: הוא המתון מבין כל המנהיגים הפלסטינים, ועלינו לעשות הכל כדי להגיע להסכם איתו".
אפשר להגיע איתו להסכם?
"אבא אבן נהג לומר שהפלסטינים אינם מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות. אני חושב שזה המקרה. אם אתה רוצה שלום, אתה עושה מאמץ להשיג אותו. צריך לעשות כל מאמץ, אלא אם אתה אומר שאין סיכוי לשלום עם הפלסטינים. אני חושב שזה אפשרי, אבל צריך שיהיו פרטנרים. אם השיגו הסכם בצפון אירלנד, דבר שחשבתי שלא יקרה לעולם, אפשר להשיג זאת גם כאן".
אליוט אנגל מניו־יורק וחברו בראד שרמן מקליפורניה, שני דמוקרטים שנחשבים לידידים מובהקים של ישראל, הם מהיחידים במפלגה הדמוקרטית שאינם מוכנים לחזור על האמירה "ההתנחלויות הן מכשול לשלום". הם גם אינם מוכנים לגנות את ישראל על כל בנייה ביהודה ושומרון.
אנגל: "מעולם לא השתמשתי בצירוף הזה, 'מכשול לשלום'. לבי אומר לי שלכל יהודי יש זכות לגור בכל מקום בארץ, וזה כולל את יהודה ושומרון. זה לא אומר שהתעלמות מנסיבות המקום והזמן, ופרסום מכרזי בנייה כל פעם שהנושא עומד על הפרק הם הדבר הנכון לעשות.
"אני מאמין שכעת, בנייה בהתנחלויות מבודדות אינה לטובת ישראל. היא משחקת לידי הפלסטינים, הם מנצלים זאת כדי להראות לעולם עד כמה ישראל אינה מעוניינת כביכול בפתרון של שלום. בנייה בהתנחלויות הללו מציירת תמונה מעוותת של ישראל בעולם".
אתה מתנגד למדיניות אובמה כלפי ההתנחלויות?
אנגל מבליע חיוך. "זה לא הנושא היחיד שבו אני מתנגד לאובמה. אני חושב שהוא ידיד של ישראל ושהוא עשה למענה דברים גדולים. כיפת ברזל, למשל, או המאבק העיקש באו"ם נגד ההצעה להכריז על מדינה פלסטינית, עד כדי הטלת וטו. אבל אני לא חושב שההתנחלויות הן מכשול לשלום. העניין הוא שצריך לנהוג בחוכמה".
החשש מהתארגנות כלל-עולמית (ובעיקר אירופית) להחרמת ישראל במקרה של כישלון השיחות מטריד גם את אנגל. "קשה לי להבין כיצד אנשים שדוגלים בדמוקרטיה מוכנים להטיל חרם על הדמוקרטיה היחידה באזור. הרי בישראל הערבים חיים טוב יותר באזרחות ישראלית מאשר כל ערבי שחי כאזרח בכל מדינה ערבית אחרת. מסביב יש שלטון צמא דם, שרוצח את אזרחיו, אז איך ייתכן שמחרימים רק את ישראל?
"יש כאן צביעות קשה מצד הקהילה הבינלאומית. ראינו יחס דומה כלפי היהודים לאורך כל ההיסטוריה. אני לא מאמין שהחרם יופעל, אבל אסור להתעלם מהסכנה הזאת".
חוגי הימין בקרב יהודי ארצות הברית נערכים אף הם למערכה נגד הצגת עמדה אמריקנית שיש בה משום הפעלת לחץ על ישראל. מורט קליין, נשיא ארגון ציוני אמריקה, מגדיר את הניסיונות האלה "חרפה לממשל האמריקני". הוא מסביר: "זו בושה לנסות לכפות על ישראל, ידידתה האמיתית היחידה של ארצות הברית, מבלי שהיא עצמה תחליט שהיא מעוניינת בזה.
"מדובר באיומים על ביטחון ישראל, לא על ביטחון אמריקה. הם מתעלמים מהאמת. קרי משלה את עצמו שהפלסטינים יסכימו להכיר בישראל כמדינת העם היהודי. הרי מטרתם האמיתית אינה להגיע למדינה פלסטינית – מה שהם רוצים הוא לבטל את קיומה של מדינת ישראל".
קליין מדבר על ההזדמנויות הרבות שכבר היו לפלסטינים לקבל את מבוקשם. "לפני 67' השטחים הללו היו בידיהם – הם לא הקימו מדינה. אהוד ברק ואהוד אולמרט נתנו להם הכול – גם לזה הם לא הסכימו. איזה ערבי יסכים היום לחתום על קץ הסכסוך ועל כך שלא יהיו לו כל תביעות נוספות? הרי הם רואים בארץ כולה את אדמתם הקדושה שאין לוותר על סנטימטר ממנה".
ארגון ציוני אמריקה מונה 30 אלף חברים. חבריו מייצגים את מגוון הפלגים בחברה היהודית-אמריקנית, ובהם דמוקרטים ורפובליקנים. "יש לנו לובי חזק בוושינגטון", מספר קליין. "אם הייתי סבור שהסכם עם הפלסטינים יביא שלום למאה שנה, הייתי חושב על זה. ברור שחיי אדם והצלת יהודים הם הדבר החשוב ביותר, אבל גם ברור לחלוטין שהם רוצים בהפסקת קיומה של מדינת ישראל, מתוך אמונה דתית. ואת זה הממשל אינו מבין. לכן הוא שוגה באשליות".
אתה לא חושש שאם ישראל תואשם בהפסקת השיחות יופעלו נגדה צעדי חרם משמעותיים שיקשו עליה ביותר?
"אני לא מאמין שזה יקרה. לישראל יש יותר מדי מה להציע לעולם בתחומים רבים – טכנולוגיה, חקלאות, מדע, אקדמיה. נכון שהמחשבה על כך מפחידה, אבל אני משוכנע שישראל תצליח להוכיח שלא היא האשמה בכישלון השיחות. הרי כבר הצענו להם הכל, לא?"
בחודשים החולפים גברו בקונגרס המאמצים לקדם חקיקה נגד ההסכם שאמור להיחתם עם איראן. בחודש מאי יזמו אנגל וראש ועדת החוץ הרפובליקני אד רויס את "החוק למניעת איראן גרעינית", שמעצים את הסנקציות בכך שהוא מעניק לנשיא סמכות ישירה למנוע מחברות המנהלות קשר כלשהו עם איראן לנהל עסקים בארצות הברית. החוק זכה לתמיכה גורפת בבית הנבחרים, אלא שלאחר ההסכם עם איראן, בנובמבר האחרון, הוא נשאר תקוע בסנאט.
מורט קליין מקיים בשבועות האחרונים מסעות הרצאות והופעות ברחבי הקהילות היהודיות בארה"ב נגד האפשרות לחתימת הסכם עם איראן. "מדיניות הסנקציות קרסה", הוא מודיע. "בדיוק כמו שנתניהו אמר, ההסכם עם איראן הוא משגה היסטורי. אירופה, סין ורוסיה מנהלות עסקים בטירוף עם איראן עוד לפני שנחתם הסכם סופי, ונסה לשכנע אותן אחר כך להפסיק את העסקים ולחזור למשטר הסנקציות".
לפני כחודש נפגשו ראשי הארגונים היהודיים עם בכיר במשרד האוצר האמריקני, סם כהן, הממונה על הפיקוח על ביצוע העיצומים נגד איראן. הוא דיווח כי היקף ההקלות בששת חודשי המו"מ יהיה גבוה מהמצופה ויעמוד על שבעה מיליארד דולר. עתה יש המדברים על 20 מיליארד. לדברי קליין הנשיא אובמה מוּנע מאהדתו לגורמי אסלאם, והוא מזכיר את ידידותו האמיצה עם הכומר ג'רמיה רייט שבמשך שנים "הטיף נגד ישראל, היהודים והלבנים".
מאז חתימת ההסכם בז'נבה נראה כי תקיפה צבאית ירדה מהפרק, אולם קליין מסרב לתת לה לגווע. לדעתו, רק פעולה צבאית תמנע נשק גרעיני מאיראן ורק ישראל תוכל לבצע זאת. אמריקה לא תנקוף אצבע.
אומרים שתקיפה צבאית רק תדחה את העניין בשנה-שנתיים אך לא תוכל לבטל את היכולת הגרעינית האיראנית כליל.
"גם הסגת האיראנים לאחור היא משמעותית. ספק אם ירצו להתחיל מחדש אם ידעו שהם צפויים לתקיפה נוספת. גם ב־2003 הם הפסיקו את התהליך אחרי שנוכחו לדעת שארה"ב תוקפת בעיראק ובאפגניסטן ומהווה כוח הרתעה".
שאלתי את אליוט אנגל אם נתניהו נהג נכון כשיצא בפומבי נגד ההסכם שאובמה הוביל עם מעצמות אירופה, מה שהציב אותו בעמדת עימות עם הנשיא.
"נתניהו עושה מה שכל מנהיג בכל מדינה צריך לעשות: לומר בקול מה נכון למדינתו", ענה אנגל. "ישראל היא דמוקרטיה, ומי שמחליט עבורה הם הישראלים ולא האמריקנים. אני מכבד את מחשבותיו של נתניהו, ובפגישתנו האחרונה הוא אמר לי משהו שצמרר את עורי: 'אתה יודע, אליוט, בישראל יש היום שישה מיליון יהודים. זה מספר משמעותי. אני לא הולך לאפשר שואה נוספת'. את המשפט הזה שלו אני אזכור כל ימי חיי".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם