חקלאי, לוחם, מפקד, מנהיג: תחנות בחייו של אריאל שרון
הוא צעד לצד מדינת ישראל במשך שנותיה והיה ממעצבי דמותה. כקצין, כפוליטיקאי וכראש ממשלה הוא עמד בכל הצמתים המרכזיים. מהקמת יחידה 101, דרך הניצחון בששת הימים, צליחת התעלה, מבצע שלום הגליל ועד לתוכנית ההתנתקות. סיפור חייו של איש המלחמה שהפך לאחד המדינאים האהודים בתולדות המדינה
שרון, תושב חוות שקמים שבצפון הנגב, איבד את אשתו הראשונה מרגלית, שנספתה בתאונת דרכים ב-2 במאי 1962 בעת שנסעה ברכבה לירושלים.
בנם גור נהרג ב-4 באוקטובר 1967 בהיותו בן 11 מפליטת כדור, כששיחק עם חברו ברובה ישן ששימש קישוט בבית שרון. הוא נישא בשנית ללילי, אחותה של מרגלית. לשניים נולדו שני בנים, עמרי וגלעד. לילי הלכה לעולמה בשנת 2000, ולא זכתה לראות את בעלה הופך לראש ממשלת ישראל.
הוא נולד בכפר מל"ל בשרון ב-26 בפברואר 1928. כבר בנערותו שירת שרון כנוטר במשטרת היישובים, ובהגיעו לגיל 17 הצטרף לשורות ההגנה. במלחמת העצמאות שימש מפקד מחלקה בחטיבת אלכסנדרוני ונפצע לראשונה בקרב על לטרון.
עם הקמת צה"ל מונה למפקד פלוגה, וב-1951 היה לקצין המודיעין של פיקוד מרכז. שנה לאחר מכן הוא פרש מצה"ל ולמד משפטים בשלוחה התל-אביבית של האוניברסיטה העברית. כשנה לפני תום לימודיו הוא נקרא לשוב לצה"ל.
בהוראת ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון הוא הנחה להקים יחידה שתבצע פעולות תגמול מעבר לגבולות ישראל. המטרה של יחידה 101 תחת פיקודו של שרון הייתה להגיב לתקיפות הפדאיון (המסתננים החמושים) שהטילו מורא על המדינה הצעירה.
אחת מפעולות התגמול הנודעות שנקשרו בשמו של שרון וסיבכו את המדינה במישור הבינלאומי הייתה פעולת קיביה. בפעולה נהרגו בין 42 ל-56 אזרחים מקומיים. העולם הגיב בזעם רב, ובן גוריון אולץ להכריז מעל בימת הכנסת שצה"ל לא היה מעורב בפעולה.
ב-1954 מוזגה ה-101 עם גדוד 890 של הצנחנים, ושרון מונה למפקדו. המינוי שינה באופן משמעותי את היכולות המבצעיות של הצנחנים שהפכו לחוד החנית של צה"ל. הצנחנים היו אחראים בתקופה זו על פעולות התגמול, ובאחת מהן, בפשיטה על מוצב מצרי, נפצע שרון בפעם השנייה.
פעולות התגמול יצרו קשר הדוק בין שרון לבין הרמטכ"ל משה דיין, ולימים גם בין שרון לבין ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון. באותה עת דבק בשרון הכינוי "בולדוזר" ויצא לו שם של לוחם ללא חת, אך ברוב להיטותו הוא התנגש עם הסובבים אותו ולעתים, כך נטען נגדו, לא דייק בדיווחיו.
ערב מבצע סיני, כשהיה בן 28, הועלה שרון לדרגת אלוף משנה. הוא פיקד על הקרב במעבר המיתלה בסיני שהסתבך, ובמהלכו היו לצה"ל אבדות רבות. מאוחר יותר פרצה מחלוקת סביב נחיצותו של המבצע, והועלו טענות חמורות נגד שרון על הפרת פקודות מפורשות.
בסוף 1957 יצא שרון לקורס פו"ם בבריטניה, וכשחזר מילא שורה של תפקידי פיקוד, אך הרמטכ"לים חיים לסקוב וצבי צור הקפיאו את קידומו. רק עם מינויו של יצחק רבין לרמטכ"ל, ב-1964, החלה שוב התקדמותו בצבא, והוא מונה לראש מטה פיקוד הצפון. שנתיים לאחר מכן הוא מונה לראש מחלקת ההדרכה בדרגת אלוף.
ערב מלחמת ששת הימים מונה שרון לתפקיד מפקד אוגדה בדרום והיה בין האלופים שדחקו בממשלה לצאת למלחמה. במלחמה פיקד על מבצעים גדולים באום-כתף ובאבו-עגילה, והגיע עם אוגדתו לתעלת סואץ.
ב-1969 מונה שרון לאלוף פיקוד הדרום, ונטל חלק מרכזי במלחמת ההתשה. הוא נקלע לעימותים קשים עם הרמטכ"ל חיים בר-לב בשל ביקורתו הקשה על שיטת ההגנה הסטטית שהייתה מונחת בבסיסו של "קו בר-לב" לאורך התעלה.
בשל עימותים אלה הוא התכוון לפרוש מצה"ל וכבר ניהל משא ומתן על כניסתו לפעילות במפלגת גח"ל, אך לבסוף נענה להפצרות הדרג המדיני ונשאר בצבא.
בשנת 1971 התמקד שרון בפגיעה במחבלים ברצועת עזה, והצליח להקטין את פעילות הטרור. על אף הצלחתו המבצעית הוא ננזף על-ידי הרמטכ"ל על שפינה בדואים בפיתחת רפיח, וביוני 1973 השתחרר מצה"ל.
לאחר פרישתו משירות צבאי הוא הצטרף למפלגה הליברלית והחל לפעול להקמת הליכוד, אולם כעבור חודשים ספורים, בפרוץ מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973, קיבל שרון מינוי חירום ופיקד על אוגדת מילואים בחזית הדרום.
במהלך המלחמה נקלע לעימותים קשים עם הרמטכ"ל דוד אלעזר ואלוף הפיקוד שמואל גורודיש. פעמיים הוצע להדיחו אך ההמלצה לא מומשה, לא מעט בזכות פיקודו על נקודת המפנה של המלחמה - צליחת התעלה, שבמהלכה נפצע בפעם השלישית.
בבחירות שנערכו לאחר המלחמה בדצמבר 1973 נבחר שרון לכנסת השמינית ברשימת הליכוד. הוא הסתכסך עם חבריו למפלגה ובסוף 1974 התפטר מהכנסת, והפך ליועצו לענייני ביטחון של ראש הממשלה יצחק רבין.
לקראת הבחירות לכנסת התשיעית שנערכו ב-1977 הקים שרון מפלגה עצמאית ושמה שלומציון. הוא זכה בשני מנדטים בלבד ולאחר הבחירות התמזגה עם מפלגת חרות. שרון התמנה לשר החקלאות וליושב ראש ועדת השרים לענייני התיישבות בממשלתו של מנחם בגין, ובתפקיד זה פעל להקמת התנחלויות ביהודה ושומרון ומצפים בגליל.
בתקופה זו התאפיינה מדיניותו של שרון בקו ביטחוני תקיף. הוא הרחיב את ההתנחלויות, הפך לידידם של פעילי גוש אמונים, והביע נכונות להתעמת עם השרים עזר ויצמן ויגאל ידין. לאחר התפטרותו של ויצמן מתפקיד שר הביטחון ב-1980, שאף שרון להתמנות לתפקיד זה, אך בגין סירב ושרון לא הסתיר את אכזבתו.
חלומו התגשם לאחר הבחירות לכנסת העשירית, ב-1981, כשהתמנה לשר הביטחון בממשלתו השנייה של בגין. במסגרת תפקיד זה הוא היה אחראי על פינוי מתיישבי סיני באפריל 1982, כמתחייב מהסכמי השלום עם מצרים, וכן היה ממונה על הריסתם של יישובי חבל ימית.
כשר ביטחון יזם שרון את מבצע שלום הגליל, ובמסגרתו הגיע עד לביירות. לראשונה כבשה ישראל בירה ערבית. מבקריו טענו כי הוא הטעה את ראש הממשלה ואת הציבור כשהגדיר את מטרות המלחמה. שירי מחאה רבים נכתבו נגדו אז וזכור מביניהם השיר: "רד אלינו אווירון/ קח אותנו ללבנון/ נילחם בשביל שרון/ ונחזור בתוך ארון".
הביקורת נגד שרון הגיעה לשיאה בוועדת כהן, שמונתה לחקור את הטבח שביצעו חיילי הפלנגות במחנות הפליטים סברה ושתילה בלבנון. הוועדה הטילה על שרון את האחריות להתעלמות מהסכנה שהפלנגות יטבחו במחנות הפליטים, כמעשה נקם על רצח באשיר ג'ומייל. הוועדה קבעה ששרון יסיים את כהונתו, ולעולם לא יכהן עוד כשר ביטחון.
ב-14 בפברואר 1983 הוא הודח מתפקיד שר הביטחון ונשאר בממשלה כשר בלי תיק. לאחר בחירות 1984 היה שרון פעיל מרכזי להקמת ממשלת האחדות הלאומית והתמנה בה לשר המסחר והתעשייה ולחבר הקבינט. בתקופה זו הוא מתח ביקורת חריפה נגד ראש הממשלה יצחק שמיר, הקים את ה"חישוקאים" יחד עם דוד לוי ויצחק מודעי וזירז את פירוק ממשלת האחדות.
בהמשך מונה לשר השיכון והפך את תפקידו למנוף משמעותי לבנייה מואצת ולקליטת עולים מברית המועצות ביהודה ושומרון. בתקופת ממשלת רבין היה שרון מראשי המתנגדים להסכמי אוסלו. הוא אף טען בין היתר כי במדינה אחרת היו מעמידים את רבין ופרס לדין בשל חלקם בהסכם.
נתניהו, שניצח את פרס לאחר רצח רבין בבחירות 96', נמנע מלמנות את שרון לשר בממשלתו. רק אחרי לחצים שהפעילו השרים דוד לוי ויצחק לוי הוקם עבור שרון משרד התשתיות הלאומיות. באוקטובר 1998 מינה אותו נתניהו לשר החוץ, ושרון השתלב במו"מ עם הפלסטינים על הסכם וואי.
בעקבות תבוסת נתניהו בבחירות ב-1999 מונה שרון ליו"ר הליכוד. הוא כיהן כראש האופוזיציה בתקופת ממשלת ברק, וב-28 בספטמבר 2000 עלה להר הבית והכריז: "לכל יהודי זכות לבקר בהר הבית". ביקור זה היווה עבור הפלסטינים עילה להצתת האינתיפאדה השנייה.
בפברואר 2001 נבחר שרון לראשות הממשלה, והביס את אהוד ברק ברוב עצום של 62 אחוזים לעומת 38 אחוזים. בתקופת כהונתו הראשונה כראש ממשלה פעל שרון להקטנת כוחה של הרשות הפלסטינית ולהפיכתה לבלתי לגיטימית בעיני העולם בשל עיסוקה בטרור. חמישה חודשים לאחר בחירתו הוא הורה על סגירת משרדי הרשות הפלסטינית ב"אוריינט האוס" בירושלים.
בתקופת כהונתו הגיע לשיאו גל הטרור של אינתפאדת אל-אקצה. בתחילה העדיף שרון לנקוט מדיניות של הבלגה בטענה ש"איפוק זה כוח", אך לאחר הפיגוע בליל הסדר מלון פרק בנתניה במרס 2002, ואחרי שבחודש אחד נרצחו 120 ישראלים, הוביל שרון את מבצע "חומת מגן", שבמהלכו כבשה ישראל מחדש את ערי הגדה. הפיגועים באותה עת העלו לסדר היום את סוגיית גדר ההפרדה, ששרון בתחילה התנגד להקמתה. אך ב-2002 שינה את דעתו ומאז הקים אותה בנחישות.
אף ששרון לא הצליח ערב הבחירות ב-2003 לשפר את מצב הביטחון האישי, ואף שהכלכלה הייתה במיתון קשה, הצליח שרון לנצח את נתניהו בפריימריז בליכוד. ערב הבחירות לכנסת הדליפה הפרקליטה ליאורה גלט-ברקוביץ', מפרקליטות המדינה, את דבר קיומה של חקירה בעניין קבלת תרומות בלתי חוקית מידי ידידו סיריל קרן, ושרון הגיב במסיבת עיתונאים בשידור חי.
השידור נקטע על פי הוראת יושב ראש ועדת הבחירות השופט מישאל חשין, אך נראה כי הקטיעה רק שיפרה את מעמדו ואף תרמה לניצחון הליכוד בבחירות לכנסת, שמהם יצא עם 38 מנדטים.
אחרי הבחירות הקים שרון ממשלה עם מפלגת "שינוי" וללא החרדים. בדצמבר 2004 הוא נשא את נאומו המפורסם בכנס הרצליה, ובו הודיע לראשונה על תוכנית ההתנתקות ועל החלטתו לסיים 38 שנות כיבוש ברצועת עזה. שרון נקט קו תקיף נגד הטרור, והורה על ההתנקשות בחייו של מנהיג חמאס, השייח' אחמד יאסין.
בתקופה זו גברו החשדות נגד שרון בפרשת "האי היווני" ונגד בנו גלעד, שקיבל לכאורה שוחד בפרשה זו. אך ביוני 2004 סגר היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז את התיק.
בנו עמרי שרון הורשע בעסקת טיעון ונשלח למאסר. כדי להבטיח את יישום ההתנתקות צירף שרון בתחילת 2005 את מפלגת העבודה לממשלה. פינוי רצועת עזה וצפון השומרון בקיץ של אותה שנה עבר בשלום, אך גרם לזעזוע בליכוד. מורדי הליכוד מיררו את חייו של ראש הממשלה.
ב-20 בנובמבר 2005 הוביל שרון ל"מפץ הגדול" בפוליטיקה הישראלית: הוא הודיע על פרישה מהליכוד והקים את "קדימה" יחד עם חברי כנסת ושרים מהליכוד ומהעבודה. הסקרים ניבאו ש"המפץ הגדול" יזכה את מפלגתו בכארבעים מנדטים.
ב-18 בדצמבר 2005 לקה שרון באירוע המוחי הראשון, אך התאושש כעבור כמה ימים. רופאיו הורו לו לערוך צנתור בלבו כדי לתקן פגם מולד. לצנתור הזה הוא מעולם לא הגיע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם