מה לכל הרוחות אנחנו עושים בשביל חביתה?
אלפי אפרוחים בני יומם צריכים למות על מנת שתעשייה של ביצים תוכל לספק את הסחורה לקהל הצרכנים. ובשביל מה? בשביל חביתה?
בתחקיר של "תנו לחיות לחיות" וכולבוטק ששודר אתמול, למדנו מעט על המדגרות המביאות לעולם אלפי תרנגולות מטילות, שעתידות להיכלא בלול ולהטיל ביצים עבורנו עד יומן האחרון. לתרנגולים הזכרים שנולדים מחכה עתיד אחר: בכל יום במדינת ישראל אנו הורגים כ-15,000 אפרוחים זכרים בהם אין לתעשיית הביצים כל צורך.
מותם הוא הזול והמבחיל מכל מוות אחר שייעדנו עבור בעלי החיים סביבנו. הרג האפרוחים בתעשיית הביצים הינו השמדה שיטתית ויומיומית, שתכליתה היחידה היא פינוי מקום וחוסר תועלת למין האנושי. מאה אחוזים מהחיים של אותם אפרוחים מורכבים אך ורק מרעב, סבל, חוסר תקשורת ובדידות.
שום משק בר-קיימא, אורגני, שמח ומתחשב בבעלי החיים המומתים בגבולותיו, לא יוכל לקפוץ מעל המכשול התמים והבוכה של אלפי תינוקות בני יומם, שהיו צריכים למות על מנת שתעשייה של ביצים, כל תעשייה של ביצים, תוכל לספק את הסחורה לקהל הצרכנים השמחים. כן, גם הביצים המתהדרות בכינוי הציני "חופש" מגיעות מאותן מדגרות השולחות נקבות לעבדות וזכרים אל היאור.
באותם פחים אליהם נזרקים אלפי אפרוחים בכל יום נמצאת הנקודה הסינגולארית, בה הדמגוגיה המגוננת על האלכימיה המגושמת המחברת בין צער בעלי חיים ובין הרג מסחרי שלהם מתהפכת ומתגלית במלוא הרצחניות חסרת ההבחנה שלה.
לאחר סיום כתבת התחקיר, בה נראתה תחקירנית של "תנו לחיות לחיות" כשהיא מצלמת את הזוועות הקשות אשר מתרחשות במדגרות, שר החקלאות מתגלה באולפן כלבוטק ומדבר עם רפי גינת על הממצאים, על כהונתו ועל כך שבעתיד האנשים העובדים במדגרות יהרגו אפרוחים בדרכים הרבה יותר ידידותיות.
הוא רוצה לעשות עבודה טובה, הוא אומר. "אני צריך בבוקר להסתכל במראה ולהגיד "יאיר שמיר, אתה עשית הכי טוב?". יש לי הרגשה שבבואתו של שמיר לא מפריעה לו יותר מידי גם כשמיליוני אפרוחים אומללים כאלו מתים בכל שנה במכונות איומות שהמין האנושי הגה. אינני דואג לו, אלא לנו. אנו צריכים לעמוד ולהסתכל על עצמנו בראי ולשאול מה לכל הרוחות אנחנו עושים, ובשביל מה. בשביל חביתה? זו האנושות הגדולה והנעלה? זו שמשמידה מיליונים בשביל סיפוק הגרגרנות שלה?
בדרך כלל, ניצול בעלי חיים בתעשיות האוכל הוא קל ואכזרי כמו לקיחת סוכרייה מידיו של תינוק. במדגרות אנחנו נתקלים באנשים שמגדילים לעשות, משאירים את הסוכרייה ולוקחים את התינוק על מנת להרוג אותו. במורד הדרך החלקלקה הזו של הצדקת האכזריות, קיימת אפשרות לנטוש את ההתנהלות האלימה הזו ולהפסיק לתמוך בפגיעה בחלשים כל כך. הגיע הזמן לקחת אחריות ולהפסיק לשלם עבור מוצרים שהופקו באמצעות כל כך הרבה סבל.
ביום שישי אנחנו נפגין נגד הרג האפרוחים בשעה 12:00 בחולון, ברחוב סוקולוב פינת שד' קוגל. במוצאי שבת אנחנו ניפגש בשעה 19:00 בתל אביב, ברחוב רוטשילד פינת בן ציון.
אפשר להפסיק להיות כל כך אכזריים.
הכותב הוא מורה ובעל הבלוג "על ארבעה סוסים"
http://hoovesforapocalypse.wordpress.com/
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם