ראשי » חדשות » פוליטי מדיניגלוש ב - nrg מהסלולר

הסיפור המדיני קורע את הליכוד מבפנים

יו"ר הקואליציה לא מתכוון לתת לרוה"מ לזוז מילימטר או להחזיר סנטימטר. וגם מזהיר את נתניהו ממהלך שישאיר אותו ללא מפלגה

חבר הכנסת יריב לוין, יו"ר הקואליציה, יושב בחדרו בכנסת, מניח את ראשו בין ידיו ומבכה את מר תפקידו. הקואליציה שהייתה אמורה להיות פמיליארית ונוחה הופכת אחרי שנה לבלתי נסבלת. פעם אלה העימותים בנושאים האזרחיים, ופעם הסיפור המדיני שקורע את הליכוד מבפנים ומכניס חשדות בקרב חברי הכנסת כלפי ראש הממשלה נתניהו וכוונותיו.

השבוע איים נפתלי בנט לפרוש אם יתחיל משא ומתן שיתבסס על נסיגה לקווי 1967, שפירושה חלוקת ירושלים. לוין מוכן להעניק לנתניהו עוד קצת אוויר לנשימה, אף שהוא לא מאמין שראש הממשלה עומד לשבור את הכלים. אם כך אכן יקרה, אומר לוין, נתניהו ימצא את עצמו בלי מפלגה ובלי תמיכה בכנסת, הקואליציה תתפרק ועד מהרה נגיע לבחירות חדשות, לא פחות.

"אני צריך לעמוד בינתיים על המשמר", אומר לוין וקופץ אגרוף. "אני צריך לדאוג לכך שנתניהו יעמוד על האינטרסים החיוניים שלנו. אני צריך להיות משקל נגד ללחצים שמפעילה עליו הקהילה הבינלאומית יחד עם הקואליציה חסרת האחריות מתוך הבית. אני שומע את יאיר לפיד ואת ציפי לבני יוצאים בהצהרות מזיקות והופכים אותנו לסרבנים. במקום לייצב קו ברור בקואליציה, הם מנסים לערער את העמדות שלנו".

תן לי דוגמה.
"למשל, לפיד והשרים שלו שאומרים שצריך להפסיק את הבנייה ביהודה ושומרון או לבני שמדברת על ויתורים, כי אחרת יקרו לנו אסונות נוראיים ברמה הבינלאומית. בגללם לא מגיעים לשום תוצאה".

למה אתה מצפה? הם אומרים את מה שהם חושבים. מבחינתם, בנט ואורי אריאל גורמים נזק.
"הם צריכים להבין את מה שראש הממשלה מבין: אנחנו כאן מכוח הזכות ההיסטורית, שבאה הרבה לפני צורכי הביטחון. ראש הממשלה ממשיך ואומר כי אם אין התיישבות - אין ביטחון. בבקעת הירדן אין שום סיכוי לנהל נוכחות צבאית בלי התיישבות. ראש הממשלה אמר את זה בסיעת הליכוד כמה פעמים".

כלומר , הוא לא רוצה ללכת להסכם שמתווה מזכיר המדינה קרי.
"בהחלט, הוא לא רוצה ללכת להסכם עם הורדת יישובים או נסיגות. אפילו לא יישוב אחד, אפילו לא נסיגה אחת".

בישיבת הסיעה האחרונה נתניהו דיבר על חברון ובית אל, אבל גם על שטחים ריקים שאין מה לעשות בהם. אתה ישבת לידו.
"רוב השטחים ביהודה ושומרון לא מיושבים, זה נכון. אבל הוא לא מחזיר כלום. שום דבר".

אז מה עושה כאן קרי? מבזבז את זמנו לריק?
"אנחנו מייצגים קו ברור של שמירה של השטח שברשותנו. בהתחלה היה מדובר בקבוצה אידיאולוגית שלא כללה את כל הסיעה. עכשיו זה שונה. כולם איתנו, מבוגי יעלון דרך ישראל כץ וגדעון סער ועד אחרון חברי הכנסת. אין עימות בעניין הזה בין סיעת הליכוד ובין ראש הממשלה. כולנו מאוחדים. כל ההתנחלויות יישארו בידינו".

האמריקאים מרמים את עצמם?
"בוודאי. הם עושים טעות שנוח להם לעשות אותה. הם חושבים שאם שני מנהיגים יישבו תחת לחץ, הם יחתמו על הסכם. מה פתאום? זה בכלל לא בא מהעם, ולכן אני מוביל את חוק משאל העם. בסוף אנחנו מנהלים משא ומתן עם קבוצת מיעוט בציבור הפלסטיני, כאילו שחמאס לא קיים. גם בין אבו מאזן ואסמעיל הנייה קיים ויכוח מה לעשות עם המדינה הפלסטינית, אם חס וחלילה תקום. איך להשתמש בה לחיסול מדינת ישראל, בשלבים או במכה אחת".

ואתה בטוח שנתניהו חושב כמוך אחרי נאום בר אילן.
"כן, לכן אנחנו באותה מפלגה".

קרי אמור להגיע לארץ בפעם הבאה עם נייר המסגרת. סביר להניח שידובר שם על פתרון על בסיס קווי 1967, על חלוקת ירושלים באופן כללי, על ההתנחלויות.
"תשמע, לא קיבלנו את קווי 1967 לפני שהחל המשא ומתן, ולא את הפסקת הבנייה בהתנחלויות. למה שנקבל את זה עכשיו?"

שום התנחלות מבודדת לא תרד?
"בדיוק".

שום מתנחל לא יזוז לגוש?
"נכון. מה אנחנו? נוודים שמקימים יישובים לתפארת ומפרקים אותם? מה זה? אם אנחנו מפרקים את יצהר, למה שלא נפרק אחר כך את תל אביב?"

בפגישות שמקיים המזכיר קרי עם שר החוץ ליברמן, שר האוצר לפיד, יו"ר האופוזיציה הרצוג ואחרים עולה גם שאלת ההיתכנות הפוליטית. זו אולי הסיבה לידידות שמפגין קרי כלפי בני שיחו. הוא רוצה רוב, ולכן סופר אצבעות. השטח רוחש מניפולציות שעוברות פה לאוזן. השמועה האחרונה מדברת על מפלגה חדשה שנתניהו מתכנן עם ליברמן וציפי לבני מעל לראשו של הליכוד. נתניהו מכחיש.

שמועה אחרת מספרת על ניסיונות שעושה איש הסתרים נתן אשל לפרק את ש"ס ואת יהדות התורה כדי לצרף לקואליציה חלקים משתי המפלגות הללו, בראשותם של אלי ישי ומשה גפני. השבוע טלפן אשל לידידו ח"כ יעקב ליצמן, שמתנגד לכניסה לממשלה, והכחיש בפניו את הדברים.

יריב לוין חושב שנתניהו עצמו לא נמצא שם, ולכן הכל עורבא פרח. השאלה היא, שוב, מה יקרה אם קרי יתעקש במסמך שלו על ארבע הספרות "1967". לוין מדבר על האפשרות שבנט והבית היהודי יפרשו מהקואליציה. "מפלגת העבודה והחרדים ייכנסו מיד לממשלה, אבל אז סיעת הליכוד תהפוך להיות הליבה. נייצב קו ברור גם במקרה הזה ונחזק את כושר העמידה", אומר לוין.

אני סופר 59 חברי כנסת שתומכים בהקמת שתי מדינות על בסיס קווי 1967. נתניהו לא צריך את הליכוד כדי ללכת למהלך מדיני מרחיק לכת.
"אני לא קונה את האריתמטיקה הזו. אין רוב בכנסת, אין רוב בעם. אין סיכוי למהלך כזה כי אין לך מפלגת שלטון לאף תרחיש שכרוך בנסיגה לקווי 67' ולגירוש של עשרות אלפי מתנחלים. נתניהו יודע שנבחרנו כדי לחזק את ההתיישבות ולא כדי להרוס את המפעל הזה".

אולי אתה עושה שקר בנפשך.
"לא יודע. אני מוודא עכשיו שלא תהיה קואליציה למהלכים של שתי מדינות, לחלוקת ירושלים או לפירוק ההתנחלויות".

אתה בטוח שנתניהו לא מאמץ בחשאי את העמדות של מרצ?
"מי שמאמץ את העמדות של מרצ מקומו במרצ, לא כאן. אם זה יקרה, ברור שזה יוביל לבחירות".

לוין מחלק את הפלסטינים לשלוש קטגוריות. שלושה עד ארבעה מיליון חיים בשטחים, כולל בעזה; מיליון חיים בתחומי מדינת ישראל; עוד כמה עשרות אלפים חיים בשטחי C בגדה, לצדם של 350 אלף מתנחלים. את השטחים הללו היה צריך לספח מזמן, לדעתו. "אם הייתה הגינות, היינו צריכים לקבוע גבולות דמוגרפיים, לספח את שטחי C, ואז לא היינו נשארים עם אוכלוסייה ערבית-מוסלמית בתוך מדינת ישראל".

אתה תומך בתוכנית ליברמן?
"לא, כי אני נגד מדינה פלסטינית, אבל התגובות של הערבים המוסלמים חשפו את הפרצוף האמיתי שלהם. הם מקללים את המדינה הנוראה שלנו וטוענים שאנחנו מקפחים אותם. אנחנו אומרים להם 'בואו, קחו מדינה פלסטינית, אל תזוזו לשום מקום', אבל הם מעדיפים לגור איתנו. אוקיי, אז שייתנו גם לפלסטינים בשטחי C לגור איתנו. שגם הם ייהנו, אבל לא. רק תראה איזו צביעות".

עם או בלי קשר לדברים, לוין יוזם בימים אלה שורה של מהלכים וחוקים שיפלו לטובה את הערבים הנוצרים על פני הערבים המוסלמים במדינה. "החקיקה שלי תעניק ייצוגיות נפרדת והתייחסות נפרדת לציבור הנוצרי, שיופרד מן הערבים המוסלמים", הוא אומר. "זה מהלך היסטורי וחשוב שיכול לאזן את מדינת ישראל ולחבר בינינו ובין הנוצרים, ואני מקפיד שלא לקרוא להם ערבים כי הם לא ערבים", מבחין לוין.

על פי אחד החוקים שיוזם לוין, 160 אלף הערבים הנוצרים במדינה יוכלו לרשום את עצמם כ"נוצרים" בלבד תחת סעיף הלאום בתעודת הזהות כדי להפריד באופן רשמי ביניהם ובין המוסלמים. הם גם יוכלו לקבל שורה של הטבות על פי מכסה מיוחדת ומועדפת. "הנוצרים יוכלו להיות דירקטורים בחברות ממשלתיות, הם יקבלו ייצוג נפרד ברשויות המקומיות, הם יקבלו שוויון הזדמנות בעבודה. החוק הראשון שאני מעביר הוא ייצוג לנוצרים בוועדה המייעצת לנציבות שוויון הזדמנויות בתעסוקה".

"המטרה לתת לנוצרים מערכת הטבות", אומר לוין. "הם לא מוסלמים ולא ערבים, אלא נוצרים. יש להם אופי שונה. הם יכולים להזדהות עם המדינה ולקבל בדיוק את מה שמקבלים הדרוזים".

אתה עושה הפרד ומשול, מתסיס בין הקהילות בציבור הערבי, משפר חוקים על פי שייכות לדת. זו לא גזענות?
"דברי הבל. אני שומע את ההיסטריה שאחזה בחברי הכנסת הערבים".

הערבים הנוצרים, דווקא.
"הם לא מייצגים. המהלך שלי בא מתוך הקהילה הנוצרית הרחבה. המהלך הזה עושה צדק, מסדר להם ייצוג, משלב אותם במדינה ובצבא. בינינו ובין הנוצרים יש הרבה מן המשותף. הם בעלי ברית טבעיים שלנו, משקל נגד מול המוסלמים שרוצים לחסל את המדינה מבפנים. הנוצרים חוששים גם מהאסלאם הקיצוני שמדיר אותם. אם נדע לתת טיפול נבחר והולם לאוכלוסייה הזו, הם גם יתגייסו לצה"ל. טיפול כזה יקרין גם על חלק מהאוכלוסייה המוסלמית שמסתייגת מההנהגה שלה בכנסת".

"מצד שני, יש כאן מסר. אנחנו ננקוט יד ברזל ואפס סובלנות כלפי ערבים שנוטים להזדהות עם הטרור של המדינה הפלסטינית. אנחנו נבהיר להם שלהיות אזרח ישראלי זו זכות שאינה מובנת מאליה. מי שמותח את החבל יגלה כי החבל נקרע, הוא נשאר תלוי באוויר, במקום שלא נעים להיות בו", מסכם לוין.

בתוך הרחש-בחש המדיני הזה התקיים ביום שני בערב דיון מרתק באכסניית הנוער "בית וגן" בירושלים. ידידי העיתונאי חגי סגל, איש ההתנחלות עפרה, פרסם ספר נוסף, "שטחים תמורת חלום" שמו. הספר מטיל כמובן ספק באפשרות להשיג שלום עם הפלסטינים, אבל בעיקר מבכה את התזוזה שחלה בקרב קובעי המדיניות ביחס לעם הפלסטיני, המדינה הפלסטינית, השטחים וההתנחלויות. "לפלסטינים לא היה דגל לפני 1967 והם לא הניפו אותו בהר הבית", כפי שאומר המחבר סגל. במילים אחרות: אילולא המצאנו את העם הפלסטיני, הוא לא היה קיים.

ארבעה אנשים חשובים התכנסו לדון בסוגיה: עמוס שוקן, המו"ל של הארץ; צבי האוזר, איש הליכוד ומזכיר הממשלה בקדנציה הקודמת; איתן הבר והעיתונאי אורי אליצור, שניהם ניהלו בעברם לשכות של ראשי ממשלה (הבר אצל רבין ואליצור אצל נתניהו בקדנציה הראשונה). הנוכחות של שוקן, איש שמאל, ליברל ומתנגד חריף של הכיבוש, באירוע כזה לא מובנת מאליה. שכונת בית וגן היא מעוז ידוע של הציונות הדתית-חרדית-לאומית, ועשרות חובשי כיפות סרוגות ושחורות ותושבי ההתנחלויות נאלצו לשמוע אותו מדבר באומץ על "נישול וגניבת קרקעות, אפרטהייד וסילוק פלסטינים מבתיהם".

ובכל זאת, שוקן שבא מהשמאל משוכנע שהימין ניצח במערכה על עתיד הארץ. צבי האוזר שהגיע מהימין, ועדיין שומר על קשר עם נתניהו, חושב דווקא שהשמאל הכריע לטובתו את גורל המדינה. "אתם ניצחתם, ההתנחלות בשיאה", אמר שוקן, וחיש מהר הפך לחביב הקהל. "אתם סיפחתם את עם ישראל. מסתובב כאן אמריקאי, ג'ון קרי, והסתובבו לפניו, ויהיו אחריו, אבל אתם על הסוס, ולוקחים לעצמכם עוד ועוד דונמים. אנחנו רק כותבים נגד זה".

"הימין נכשל", ענה לו האוזר וכיוון לסחף ההדרגתי בממשלות השונות, לאורך השנים, לכיוון עמדות השמאל. גם הלחץ הבינלאומי עובד. "אנחנו לא 'עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב'", אומר האוזר. כדאי לשים לב להצעה המעשית שיש להאוזר לאנשי הימין. "אתם מנהלים את מלחמות האתמול", הוא נזף בהם. "אתם עוסקים בבן-גוריון שאמר פעם שאסור לסגת. זה לא רלוונטי. תתחילו להתווכח על העברת אוכלוסייה של 200-100 אלף איש. זה הדיון העדכני".

אוהו . האם דברים שרואים מכאן לא רואים משם? אליצור טען שמתוך לשכת ראש הממשלה, שם בילה בין השנים 1999-1998, לא רואים כלום. "הלשכה היא מקום סגור, אטום ומנותק", מספר אליצור. פעם אחת הוא נסע עם נתניהו במכונית, הסיט את אחד הווילונות בניגוד לנהלים וראה בחוץ הפגנה. "הם בעדנו או נגדנו?" שאל ראש הממשלה המבודד. איתן הבר דווקא חושב שרואים משם היטב, ולכן אפשר לשנות עמדות תוך כדי תנועה. כך גם החליף רבין את דעתו על השלום עם הפלסטינים, אחרי שטען כי מדינה פלסטינית היא סרטן בגוף המזרח התיכון.

"מבעד לחלונות בלשכת ראש הממשלה ראינו איך חצי מיליון איש נמלטו מתל אביב בזמן מלחמת המפרץ הראשונה", הוכיח הבר. "מתוך הלשכה הגענו למסקנה שאחרי מלחמת ששת הימים לא יהיה עוד ניצחון של נוקאאוט במלחמות. בתוך הלשכה התברר לנו כי מדינה מוסלמית תוכל לבנות כוח הרתעה גרעיני, ואז כוח ההרתעה שלנו ילך לאיבוד. כך אתה גם הולך לכיוון אחר, בהתאם לנסיבות".

גם להבר היה מסר פסימי לאנשי הימין. "רק בלשכת ראש הממשלה אתה נדהם ממידת התלות שלנו בארצות הברית. אין לנו שום דרך לבצע החלטות בלי אמריקה", הוא אמר.

"אז איך הצלחנו למלא את הגדה ב-600 אלף מתנחלים", התעקש סגל.
 
"הזמן והכמות לא עושים רושם על האמריקאים", ענה הבר עתיר הניסיון. "הם נוקשים ואכזריים ביום פקודה. האמריקאים הרגו 6,000 אזרחים חפים מפשע רק כדי לתפוס את סוחר הסמים נורייגה. נשיא אמריקאי דיבר איתי כבר על מיליון תושבים שנעקרו מבתיהם באירופה. הם גם לא שוכחים ולא אוהבים שמשקרים אותם". בקיצור, אם חגי סגל מדבר בתקווה על "שטחים תמורת חלום", הבר מסביר כי החלום הוא דווקא של המתנחלים, וזה חלום רע.

ביום רביעי בערב הלכתי להפגנה האלימה שקיימו מאות חרדים מול בית העלמין סנהדריה, שם קבור הרב עובדיה יוסף. היו שם עגלות אשפה שרופות, מכות, צמתים חסומים, כוחות יס"מ שהסתערו ועצרו מפגינים וקריאות "נאצים" בזויות.

מיטב הרפרטואר המוכר לנו, רק שהפעם זה שונה.

ההפגנה אינה נגד הממסד הישראלי, הממשלה, בית המשפט, הצבא או העירייה.

מי שהחליפו מהלומות הם המפגינים, שתובעים לגשת לקבר של הרב עובדיה גם בלילה, ומנהלי בית העלמין, חרדים גם הם, שמסרבים בכל תוקף, וגם התייצבו מולם עם כוחות אבטחה מתוגברים.

וכך, אחוזת הקבר של הרב שאמורה הייתה לאחד בין כולם רק מפרידה ומפלגת. כל הצרות סובבות את הרב, חודשיים אחרי שהלך לעולמו. הספרדים טוענים כי האשכנזים מקנאים בהם, ולכן הם סוגרים את בית העלמין. מנהלי המקום מספרים שהמקום הפך למוקד של ונדליזם, עישון סמים וזנות בשעות החשכה. הם גם לא רוצים שהמקום יהפוך למסחרה, מוקד משיכה לרוכלים וסוחרי סדקית. המפגינים טוענים כי דווקא המנהלים עושים כאן ביזנס. הם חוששים שבית העלמין יהפוך להמוני, מחירי הקברים יצנחו בהתאם, והם יפסידו מאות אלפי שקלים.

במהלך ההפגנה, על פי הקבר, התפללו כמה עשרות אנשים. "אשא עיניי אל ההרים, מאין יבוא עזרי", זעק אחד מהם. אני משוכנע שהרב עובדיה הצטרף לתפילה. גם אחרי מותו, מתברר, הוא לא מוצא מנוחה נכונה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...