משרדי הפרסום - "תשמרו על הפה שלכם"
הפרסומאים עושים שימוש ציני בקורבנות תקיפה מינית במסווה של שירות לציבור. הפעם: קמפיין הקורא לנשים לשמור על ה"כוס" שלהן
יש שני הסברים אפשריים לקמפיין הזה: בורות או רשעות. בורות, אם הפרסומאים שעומדים מאחוריו לא מבינים למה הוא פוגעני. רשעות, אם הם יודעים למה הוא פוגעני, וזאת בדיוק המטרה. אחרי הכול, קמפיין פוגעני שווה רייטינג. הירתמות אמיתית לטובת המאבק באלימות המינית - לא ממש.
אם מישהו במשרד הפרסום היה מעוניין באמת להיטיב עם נפגעות סם האונס, הוא בוודאי היה מתייעץ עם אחד מהארגונים והעמותות שמסייעים לנפגעות אלימות מינית, ומכירים את הנושא על בוריו. מניסיוני כמנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית - תמיד שמחים שם לעזור לקדם את המאבק החשוב והדחוף באלימות המינית בישראל. אין ספק שאם רצונם היה לתרום למאבק, הם היו נעצרים בשלב הזה. מנגד, הקמפיין הוביל לכך שבמהלך השבוע האחרון נשמעו קולות מסוכנים, שמטילים את האחריות במקרים של אונס ושימוש בסם האונס - דווקא על הנשים, שלא נזהרו מספיק.
נשים שנאנסות הן לא אלה שאנחנו כחברה נדרשים לבקר, לשנות או להגביל. לא אליהן צריכים להיות מופנים קמפיינים, הן לא צריכות להיצמד לכוס המשקה שלהן, לא אותן צריך לשאול "למה לא שמרת על הכוס שלך", אם חלילה ייפגעו. אלימות מינית היא תוצר של יחסי הכוח בחברה. החזק פוגע בחלש. תמיד. לכן רוב הפוגעים הם גברים, ורוב הנפגעים הם נשים וילדים. הפגיעה המינית שכיחה ומתגלה ברמות משתנות בכל מקום: ברחוב, במקומות העבודה, ובמועדונים.
הטרדות והתקפות מיניות של נשים בישראל אינם ניחתים על ראשנו כרעם ביום בהיר או כגזירת גורל. הם חלק אינטגרלי מתרבות לא שוויונית, שמפלה נשים, מדירה נשים ומבזה אותן. התפיסה של נשים ככלי לסיפוק צרכים מיניים לא מנותקת מפרסומות שמציגות אותן כבובות מין בשר ודם, ממקומות עבודה שמשלמים להן פחות, או מאוטובוסים שבהם הן נקראות לשבת מאחורה. עד שהחברה שלנו תהיה מקום בטוח לנערות, ילדות ונשים, כמו שמגיע לנו שהיא תהיה, אני ממליצה בחום להחרים את האנשים הציניים, שמוכנים לפגוע בקורבנות סם האונס ובאינטליגנציה של כולנו - העיקר שיראיינו אותם ברדיו. במילים אחרות: תשמרו על הפה שלכם.
הכותבת היא חברת כנסת ממפלגת מרצ
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg