הפגיעה בעובדים סוציאליים - חרפה

העובדים הסוציאליים לא זוכים לכבוד הראוי. בייאושם, פורקים עליהם הנזקקים את זעמם. זהו מעשה פסול שיש לגנותו ולפעול נגדו בעוצמה

הרב יחיאל אקשטיין | 2/1/2014 10:19 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
אדם היוצא לדבר מצווה מובטח לו, אומרים חז"ל, כי אלוקים ישמור עליו מכל היזק ופגע. אבל בישראל של סוף 2013 שליחי מצווה ניזוקים כדבר שבשגרה. באחרונה התרבו מקרים חמורים בהם מותקפים עובדים סוציאליים דווקא על ידי אזרחים. שלשום ערכו העובדים הסוציאליים כינוס חירום דחוף במחאה על הפקרתם המתמשכת ועל אוזלת ידה של המערכת בהגנה עליהם. שליחי הציבור, שכל מטרתם להיטיב עם ישראלים הזקוקים לכך, מוצאים את עצמם לבד בחזית.

הציבור לא חוסך שבטו מהעובדים הסוציאליים וממהר לעתים להאשימם במחדלים ובאסונות. כשהורים פוגעים בילדיהם, שואלים "היכן הייתה מערכת הרווחה", וכשעובדים סוציאליים מחליטים בלב כבד על הוצאת ילד מחזקת אמו מאשימים אותם ב"יד קלה על ההדק". העובדים הסוציאליים עוסקים בדיני נפשות. לעומדים מהצד קל לבקר את העוסקים במלאכה הכרוכה בעומס בלתי סביר, משאבים מוגבלים ותגמול אישי נמוך במיוחד. העובדים הסוציאליים בישראל הם שריד אחרון שנותר ממדינת הרווחה המתפוררת. יש להוקיר ללא לאות את עבודת הקודש היום-יומית שלהם שנעשית בתחושת שליחות אמיתית.

העובדים הסוציאליים אמונים על המשימה המפרכת של הגשת סיוע ומזור לאוכלוסיות במשבר ולעשרות אלפי האנשים השקופים החיים בחצר האחורית של מדינת ישראל. עבודתם הופכת נחוצה יותר ככל שמעגל העוני מתרחב ורשת הביטחון הסוציאלי הולכת ומצטמצמת תחת רגלינו. אך למרות נחיצותם, הם אינם זוכים לכבוד והתמיכה הראויים מצד החברה והמדינה. היעדר הגיבוי בא לידי ביטוי בשכר נמוך ובתנאי העסקה פוגעניים. לרוע המזל, השכר הוא לא הבעיה היחידה של העו"סים. מראשי רשויות אנו שומעים תדיר על משפחות שפונות בבעיות שונות ואין למערכת מה להציע להן מלבד סימפטיה. לעיתים העובד הסוציאלי מפנה את הנזקק לעמותות הסיוע כי אין למערכת הממלכתית מענה הולם.
דרוש תגמול ראוי

בסיור שערכתי לפני מספר שנים בירושלים ראיתי במו עיני עובדת סוציאלית אשר נותנת למשפחה כסף מכיסה על מנת שיקנו זוג נעליים לילד שנזקק לכך, מכיוון שאין בידה תקציב למענים מסוג זה. מאותו יום הקמנו את תכנית "קופות הידידות" המספקת תקציב לעובדים סוציאליים ב-170 רשויות , לסיוע למשפחות מצוקה בצרכים בסיסיים שכאלה. המעשה של אותה עובדת מעיד על המחויבות של אנשים אלה למטופליהם, אך גם על כישלונה של המדינה במתן המענים הדרושים לאוכלוסיות נזקקות. בנוסף להיעדר התקציבים לסיוע, העובדים הסוציאליים סובלים ממחסור בכוח אדם.

לכל עובד יש מאות משפחות ואנשים לטיפול והסיכוי שיצליח לתת להם מענה אפקטיבי הוא קלוש. חוסר היכולת לספק מענה משמעותי לנזקקים, מוביל לעיתים קרובות לגילויי אלימות כלפי העובדים הסוציאליים. משרתי הציבור הנאמנים חסרי ישע מול אלימות שכזו. העובד הסוציאלי תקוע בין מדינה ההולכת ומצמצמת את הוצאותיה הציבוריות לאוכלוסיית הנזקקים הגדלה מדי שנה. בייאושם פורקים הנזקקים את זעמם על אלה המבקשים לסייע להם. זהו מעשה פסול שיש לגנותו ולפעול כנגדו בעוצמה.

כולנו חייבים להעלות על נס את העובדים הסוציאליים, לתגמל אותם כראוי ולתת להם את הכלים לנצח במאבקים החברתיים בעבור כולנו. חוסנה החברתי של ישראל חשוב לא פחות מעוצמתה הצבאית והעובדים הסוציאליים הם ראש החץ בשמירה על צביונה המוסרי ופניה של החברה הישראלית כולה.

הכותב הוא נשיא הקרן לידידות

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

פייסבוק