הבורות הישראלית סביב בקעת הירדן

לך תסביר לשמאל שזה ציר מרכזי ולימין שהתושבים הם יותר מצילום לתקשורת. איש לא נוקף אצבע כדי להבטיח את הישארותה בידי ישראל

זאב קם | 2/1/2014 8:59 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: בקעת הירדן
חבר טוב שנסע השבוע ממרכז ת"א ליישוב מעלה אפרים הופתע לגלות שכל הנסיעה נמשכה שעה אחת. ספק רב אם רבים מאלו שרק השבוע קראו בלהט להעיף את הבקעה לכל הרוחות, במסגרת צהלות השלום שלהם, יודעים זאת. עבורם הבקעה נמצאת אי שם מעבר להרי החושך. נקודה על המפה ולא יותר מכך. חלק גדול מהדיון הציבורי סביב הנושא נגוע בבורות בסיסית.

לך תסביר לאותם מצקצקי שמאל שמדובר בציר מרכזי שמחבר בין ירושלים לטבריה. מעניין להם את הסבתא שבהינף יד הולכים לוותר פה על הציר המזרחי שמחבר בין דרום הארץ לצפונה. "בקעת הירדן" היא עבורם לא יותר משתי מילים. שתי מילים שנמצאות במרחק של שעה בלבד ממקום מושבם הנוח והבועתי, והם אפילו לא ידעו. נו מילא. אם תספר להם שחלק גדול מיישובי הבקעה מורכבים מאנשי תנועת העבודה, תומכי שמאל מובהקים, סביר להניח שתזעזע את עולמם.

לא במקרה נזהרים במפלגת העבודה כשהם נדרשים להתייחס לנושא הבקעה. גם הם מודעים לבעייתיות שעומדת מאחורי התבטאות בנושא. אין להם מושג מה עושים עם הקונפליקט הזה. הבעיה היא פחות איתם. היא יותר עם אלו שעוסקים כל הזמן באיך נפטרים מעוד יישוב יהודי, עליו הם שומעים בד"כ רק דרך העיתון. עזבו את העובדה שרגלם של אותם מבקשי נסיגות כלל לא דרכה באותם מקומות מעולם, ושאין להם מושג על מה ועל מי הם מדברים. העיקר שהם מדברים.

ואם כבר הזכרנו את נושא הביקורים באותם מקומות, אז כמובן שיש גם את הצד השני למטבע. חברי הכנסת מהימין, אלו שהחליטו לפתע להגיע בהמוניהם כדי "לחזק" את יישובי הבקעה, גם הם תרמו תרומה מפוקפקת לסיפור. בעוד שחבריהם מהשמאל מונעים בעיקר מבורות ומחוסר הבנה, אצלם מדובר בהבנה מוגברת, בעיקר פוליטית. פתאום הם נזכרו בבקעה. מדובר בסידור לא רע בכלל עבורם.

הרי הבקעה עלתה בבת אחת לכותרות, ובמיוחד בשבוע שבו ג'ון קרי מגיע לארץ. בימין יודעים היטב שכל קפיצה למקום מצד פוליטיקאי, ולו השולי ביותר, בעיתוי הזה, תביא אחריה לא מעט תקשורת.
בחלק מהמקרים ההודעה לתקשורת על הביקור מגיעה עוד לפני שאנשי הבקעה בכלל קיבלו בקשה מאותם פוליטיקאים לסייר ולהתארח. מן קטע כזה שבו קודם מודיעים לתקשורת, ורק אז בכלל טורחים לארגן סיור.
 
גם ככה אנשי הבקעה, עבור חלק מהפוליטיקאים (שוב, לא כולם), הם לא יותר מהזדמנות לצילום קבוצתי שנשלח למערכות התקשורת. אף אחד לא באמת נוקף אצבע כדי להבטיח את הישארותה של הבקעה בידי ישראל. יותר דואגים להבטיח את הישארותם של אותם פוליטיקאים בלופ התקשורתי ועל מרקע הטלוויזיה של הצופה הישראלי. מה לגבי דאגה אמיתית וכנה לאנשי הבקעה-הבקעה? תזכיר לי איפה זה?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

זאב קם

צילום: .

הכתב הפוליטי של nrg ו"מקור ראשון". עיתונאי, משפטן ובזמנו החופשי גם אוהד מכבי

לכל הטורים של זאב קם

עוד ב''דעות''

פייסבוק