סל התרופות: הפלות לבנות 20-33 - בפנים; אמצעי מניעה - בחוץ
עלות הסל לשנת 2014: 1.2 מיליארד שקלים. 83 מתוך 113 הצעות לתרופות ואמצעי טיפול הוכללו בסל, וביניהן טיפולים נגד סרטן, מכשירי שיקום וחיסונים. התרופה לחולה היחיד בישראל בעלות של כ-317 אלף שקלים נכנסה גם כן לסל
בשנה שעברה נכנס החיסון לסל למניעת הידבקות בווירוס הפפילומה, הידוע כגורם לסרטן צוואר הרחם. כמו כן הוחלט על הרחבת המימון להפסקות היריון לנשים בגילאים 33-20 גם ללא סיבה רפואית המצדיקה זאת, בעלות של כ-21 מיליון שקלים.
פרופ' יונתן הלוי, יו"ר הוועדה, אמר במסיבת עיתונאים לאחר פרסום הסל: "אנחנו גאים במסקנות שהגענו אליהן. אני יכול להעיד בפניכם שאין תרופות מצילות חיים בעליל שלא נכללות בסל הבריאות של מדינת ישראל היום. מדובר בתוספת שבא נשמע קולם של קבוצות שלא הושמע עד היום".
על הרחבת המימון להפלות אמר הלוי: "התחלנו כאן תהליך. מצאנו לנכון להרחיב את הגיל עד 33, ויש סיכוי טוב שבוועדת הסל הבאה נרחיב את נושא ההפלות עד גיל 40". יש לציין כי על כל הפלה בישראל מחליטה ועדה מיוחדת היושבת בכל בית חולים, ומתנה את אישור ההפלה בסיבות שונות, בהן מצב נפשי קשה.
650 בקשות לתרופות ולטכנולוגיות הוגשו לאישור הוועדה, בעלות כוללת של כ-2 מיליארד שקלים, שמתוכן הגיעו 113 לרשימה האחרונה, בעלות של 1.2 מיליארד שקלים. לרשות הוועדה עמדו 300 מיליון שקלים כדי להחליט לבסוף איזו תרופה להותיר בחוץ.
נוסף על הכללת החיסון גרדסיל והרחבת מימון הפסקות ההיריון הוחלט להעניק טיפול שיניים גם לסובלים מחוסר מולד של שש עד שמונה שיניים, וזאת לעומת הטיפול עד היום, שניתן לאלו שיש להם מחסור בתשע שיניים. חולים הסובלים מהיפוגליקמיה כתוצאה ממחלה של אגירת גליקוגן מסוג 1 יזכו למד ניטור סוכר רציף.
כמו כן הוחלט על הכללת עמידונים במסגרת מכשירי שיקום, ניידות והליכה בעלות של כ-2 מיליון שקלים. התרופה אלדורזיים לטיפול במחלה היתומה 1MPS, שבישראל חולה בה בממוצע אדם אחד בלבד מדי שנה, נכנסה לסל, בעלות של כ-317 אלף שקלים שיממן כשני שליש מעלות הטיפול. כך גם נכנסו לסל שתי תרופות לנשאי HIV – הווירוס המחולל את מחלת האיידס – סטריבילד וטיביקאי.
לטיפול בחולים עם דיכוי של ייצור דמעות נכללה התרופה רסטזיס, ולטיפול בשבץ מוחי נכללו התרופות קסרלטו, פרדקסה ואליקוויס. במסגרת החיסונים הוחלט להכליל גם את הטיפול נגד וירוס ה-RSV לתינוקות שנולדו בשבוע ה-34 ושישה ימים, שלא מלאו להם חצי שנה.
התרופות האונקולוגיות מהוות השנה 41 אחוזים מסך התרופות והטכנולוגיות בסל הבריאות, וביניהן אפשר למצוא את אדסטריס לטיפול בלימפומה מסוג הודג'קין לאחר כשל של השתלת מח עצם עצמית או כשל של שני טיפולים קודמים, קיפרוליס ופומליסט לטיפול במיאלומה נפוצה, וקסופיגו, לטיפול בסרטן הערמונית בחולים עם גרורות בעצמות.
גם זיטיגה, תרופה לסרטן גרורתי של הערמונית, ואפטיניב לטיפול בסרטן ריאה, הוכנסו כקו טיפול ראשון לתוך הסל. לטיפול באלרגיה הוכנסו התרופות ברינרט ורוקונסט. התרופות אבודרט ודואודרט הוכנסו לטיפול בתחום האורולוגיה, ובתחום הנוירולוגיה הוכנסה אובאג'יו לטיפול בטרשת נפוצה. תרופות רבות בתחום רפואת הריאות נכללו בסל, כדוגמת פלוטיפורם ורלבר, ובתחום הדרמטולוגיה נכללה אלידל) לטיפול באטופיק דרמטיטיס.
חברי הוועדה החליטו להותיר השנה מחוץ לסל את מימון אמצעי המניעה כגון גלולות למניעת היריון לצעירות מתחת לגיל 20 והתקנים תוך-רחמיים, שעלותם הגיעה לכ-12 מיליון שקלים. כמו כן, סקר היילודים לאיתור מחלת הסקיד - מחלה הפוגעת בילדים אשר נולדים ללא מערכת חיסונית ואשר מוגדרים לאחר מכן כ"ילדי בועה" - נותר בחוץ. התרופה דואודופה לחולי פרקינסון נדונה רבות ביום האחרון של הוועדה, אך לבסוף הוחלט להותיר אותה מחוץ לסל.
החיסון פלומיסט, הניתן בתרסיס דרך האף למניעת שפעת, הוגש כהצעה בשביל ילדים בגילאים 5-2 בעלות של כ-11 מיליון שקלים, אולם לבסוף היא לא התקבלה. כך גם קרה לגבי התרופה ג'וקסטפיד, לטיפול במחלה היתומה היפרכולסטרולמיה משפחתית. תרופת העיניים אוזורדקס ירדה גם היא מן הסל, ובדומה לה כך היה גם עם תרופות ראומטולוגיות רבות דוגמת אילריס.
גם התרופה אווסטין, המוכרת כאמצעי לטיפול בסרטן חצוצרות חוזר לא נכללה, כמו גם כלל הטיפול התומך באונקולוגיה. הוועדה החליטה להותיר בחוץ את התרופה נאוטקס, שהייתה במוקד התעניינות ציבורית בזכות מאבקו של אלי קובלון, שצעד מירושלים לתל-אביב כשעמוד האינפוזיה שאליו הוא מחובר לצדו.
ההמלצות שיגובשו יועברו גם למועצת הבריאות ולממשלה ורק אז הן יוצגו לציבור, אלא שברקע הדברים מתנהל גם דיון בבג"ץ, שנקבע ליום רביעי הקרוב. "העמותה לתסמונת רט", יחד עם ארגונים נוספים דוגמת עמותת "אייזק" ו"ישראלס", הגישו עתירה נגד ועדת הסל, על רקע החלטתה לא לתעדף את נושא התקשורת התומכת והחליפית, המאפשרת למאות ילדים ומבוגרים לתקשר טוב יותר עם הסביבה. בכוונת העותרים לבקש מבית המשפט לקבוע שעל הביטוח הלאומי לממן טכנולוגיה זו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם